בזבוז זמן. כך אפשר לתאר את הדיון שהתקיים אתמול בוועדת הבריאות של הכנסת על רפורמת ביטול ההחזרים בהתפתחות הילד. עם זאת, אמת אחת ברורה נחשפה אתמול – קופות החולים החלו ליישם את הרפורמה עוד בטרם נכנסה לתוקף ב-1 בפברואר.
ישבתי אתמול בדיון והזדעזעתי. התפתח דיון סביב נקודה שהעליתי, שבמסגרתה הורים שהגישו את הפנייה הראשונה טרום כניסת הרפורמה לתוקף – נשללים על ידי הקופות לקבלת החזרים. מדוע? אם הורה פנה באוקטובר או בנובמבר ובגלל התורים הארוכים נאלצו להמתין, זמן ההמתנה שהוגדר כבר חלף – אבל לא מקבלים אישור להחזר כי הרפורמה נכנסה לתוקף בפברואר?
חוזר 12/2021, שפרסמתי כאן בשווים, קובע במפורש את המדדים המחייבים את קופות החולים להעניק אבחון וטיפול לילדים בשלל מקצועות הבריאות. אז אם הורה הגיש פנייה באוקטובר, אובחן בנובמבר והיה צריך לקבל טיפול עד פברואר – אז למה הוא לא מקבל אישור לצאת להחזרים אם הקופה כשלה באספקת הטיפול?
ליאור ברק, סמנכ"ל אגף קופות החולים במשרד הבריאות, אמר בדיון שזמני ההמתנה שהוגדרו באותו חוזר מפורסם הם זמני ההמתנה האידיאליים. רק בעיה אחת: המילה "אידיאליים" כלל לא מופיעה באותו חוזר. אלה לא זמני המתנה אידיאליים. אלה זמני ההמתנה שנקבעו כדת וכדין על ידי משרד הבריאות כדי להבטיח שהורה יקבל מענה כלשהו, אם בציבורי או אם בפרטי. אבל משרד הבריאות וקופות החולים מצפצפים על זה.
רק הנקודה הזו מוכיחה שהעובדה שהרפורמה נכנסה לתוקף רק ב-1 בפברואר לא מנעה מקופות החולים כבר לבלום הורים שפנו חודשים לפני שנכנסה לתוקף ולא לאפשר להם לצאת להחזרים למרות שהם לא סיפקו את מה שהן מחויבות אליו.
משרד הבריאות גם המשיך להתגאות בכך שכמות התקנים שגויסה היא יותר מהיעד שהמשרד הציב לעצמו. רק שגם כאן, כמו כל הרפורמה הזו, מדובר בבלוף אחד גדול. 166 תקנים גויסו במשרה מלאה רק שלא מדובר ב-166 אנשי מקצוע שעובדים 100 אחוז משרה. הרוב המוחלט עובד בחצי משרה ופחות מכך. איך בדיוק הכמות הזו תתמודד מול הביקוש שהולך ומתעצם?
אבל זה לא הביזיון היחיד שהתרחש בוועדה. ח"כ טלי גוטליב מהליכוד, אם לנערה אוטיסטית, נכנסה בסערה באמצע הדיון אחרי שנה שלמה שבה לא נכחה אפילו לא פעם אחת. הגעתי לכל הדיונים מאז מאי 2025 והיא לא נכחה באף אחד מהם עד אתמול.
"הממשלה והכנסת לא יכולות לעשות כלום", קבעה גוטליב באופן נחרץ. רק שהיא טועה ופופוליסטית. הממשלה והכנסת היו יכולות לעשות משהו לפני שהרפורמה נכנסה לתוקף. גוטליב גם מתפארת בכוחה הגדול בליכוד אז מדוע לא נקפה אצבע לפעול מול שר הבריאות ברבע משרה, חיים כץ החבר במפלגתה, כדי לעצור את העוול הזה? אם ברפורמה היה כתוב "היועמ"שית" או הפצ"רית אז אולי היא הייתה אומרת משהו.
בדיון גם לא נגעו בנקודה חשובה אחרת: משפחות מדווחות שכשהן מקבלות סדרת טיפולים מהקופה, אחרי 12 טיפולים הן מוכנסות בחזרה לרשימת ההמתנה. כך נקטע הרצף הטיפולי והילדים נפגעים. אבל מה בדיוק יקרה? בדבר אחד גוטליב צדקה: בשלב הזה של הרפורמה – הפיקוח של הכנסת זה כבר בגדר סוס מת.
ואסיים בבלוף זמני ההמתנה. נציגי משרד הבריאות התפארו בכך שזמני ההמתנה לא השתנו משמעותית מאז נכנסה הפעימה הראשונה לתוקף ב-1 בפברואר. המצב בשטח מראה אחרת. אחד הנתונים המשמעותיים היה זה שבקרב המתנה לקלינאית תקשורת בקופת חולים כללית, זמני ההמתנה לא רק שלא התקצרו, הם אף התארכו.
והיה נתון אחד משמעותי שלא הופיע בנתונים שהציג משרד הבריאות. מה מצב גיוס הרופאים ההתפתחותיים? נזכיר, בלי נוירולוג התפתחותי – אי אפשר לחתום על אבחנה של אוטיזם למשל. הנתונים של שנת 2025 הוכיחו כי יש מחסור אדיר ברופאים התפתחותיים.
בשורה התחתונה, בשורה לא יצאה מהדיון בכנסת, גם באשמת חברי הכנסת האפתאיים כולל ח"כ אימאן חטיב יאסין שגם הופיעה בפעם הראשונה בוועדה והפגינה חוסר בקיאות משווע.
ההמתנה כעת היא להחלטת בג"ץ האם לקיים דיון בעתירה שהוגשה נגד הרפורמה. שר הבריאות והכנסת נדרשו להגיב לעתירה עד סוף החודש ואז תצטרך השופטת רות רונן להכריע האם לקיים דיון בנושא או לא. קיום הדיון כבר יהווה הצלחה אדירה וישאיר פתח להטלת צו שתעצור את הרפורמה. אם ההחלטה תהיה לא לקיים דיון – אפשר לסגור את הדלת לתמיד. הרפורמה תמשיך לרוץ קדימה ומאות הילדים שכבר נפגעים עכשיו יהפכו לעשרות אלפי ילדים. כמה חבל.
