האנה מארי, בת 36, המוכרת בעיקר בזכות תפקידה כגילי בסדרה המצליחה משחקי הכס, סיפרה לאחרונה בריאיון לגארדיאן הבריטי בפתיחות על הקריירה שלה, על ההתדרדרות הנפשית שחוותה בסוף שנות העשרים לחייה ועל הדרך שהובילה אותה לפסיכוזה, לאשפוז כפוי ולאבחון של הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה).
לדבריה, לפחות פעם בשבוע היא חווה תחושת הקלה עמוקה כאשר היא נזכרת שאינה עובדת עוד כשחקנית. היא הסבירה שהסיבה אינה דבר אחד בלבד, אלא שילוב של גורמים: חשיפה גופנית תכופה מול מצלמות כבר מגיל צעיר, עיסוק בלתי פוסק במשקל ובמראה החיצוני, ביקורת ציבורית ותגובות פוגעניות ברשת, לחץ מתמיד להשיג תפקידים חדשים, חוסר יציבות תעסוקתית והערכה עצמית שתלויה בכך שבוחרים בה לתפקיד.
במקביל לקריירת המשחק המצליחה, החלה מארי להתעניין בספרי עזרה עצמית, מדיטציה, יומני הכרת תודה וטיפולים פסיכולוגיים. בדיעבד היא מתארת את ספרי ההתפתחות האישית כ"סם ראשוני" שהוביל אותה לחיפוש הולך ומעמיק אחר פתרונות רוחניים לבעיותיה הרגשיות.
בעת עבודתה על הסרט "דטרויט" היא פגשה מישהי בשם גרייס שהקשיבה לקשייה והציעה לה טיפול אנרגטי. לאחר מכן הוזמנה לקורסים יקרים בלונדון, שם נחשפה למערכת אמונות מורכבת שכללה טקסים רוחניים למיניהם. בדיעבד הבינה מארי שזו כת לכל דבר.
במהלך אחד הקורסים בלונדון החלה התדרדרות דרמטית במצבה הנפשי. היא כמעט לא ישנה, דיברה במהירות עצומה והחלה לחבר בין אירועים אקראיים כאילו היו בעלי משמעות עמוקה, למשל, סרטים, שירים ומשפטים יומיומיים נראו כמסרים סודיים.
בעיצומו של המשבר הוזעקו שירותי חירום ומארי אושפזה בכפייה למשך 28 יום. היא אובחנה כסובלת מהפרעה דו-קוטבית, מה שסיפק לה הקלה עצומה עקב ההבנה את מצבה.
את ספר הזיכרונות שלה כתבה מתוך רצון להבין את עצמה ולשתף אחרים בחוויה. היא מעבירה בו ביקורת על תעשיית הוולנס, ומקווה לצמצם את הסטיגמה סביב פסיכוזה ואשפוז פסיכיאטרי.
