בעוד הרשתות החברתיות מוצפות בתוכן חולף, קבוצה חדשה של בני ובנות נוער עם מוגבלות מתכנסת כדי להוכיח שהמרחב הדיגיטלי יכול וצריך להיראות אחרת. תוכנית "נוער שווה הקול" של מיזם שווה פיתוח, שנולדה מתוך שותפות של ג'וינט ישראל, הביטוח הלאומי – אגף הקרנות, ציונות 2000 וחברת Teenk מציבה מטרה ברורה: לא רק ללמד טכניקות צילום ויצירת תוכן, אלא ליצור השפעה עמוקה ולשנות את סדר היום החברתי והצרכני בישראל.
הפרויקט נשען על תפיסת העולם הרחבה של שווה פיתוח, הפועל כמיזם משותף לקידום איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות באמצעות פתרונות חדשניים, פיתוח ידע והנגשת שירותים ומוצרים במגזר העסקי והציבורי. היוזמה הנוכחית לוקחת את החזון הזה צעד אחד קדימה ומעניקה לבני הנוער כלים להפוך לשותפים פעילים בעיצוב המרחב הצרכני, מתוך הבנה שקולם של אנשים עם מוגבלות הוא מנוע צמיחה חיוני ולא רק חובה מוסרית.
בפרויקט מסבירים כי הרעיון להקמת התוכנית נולד מתוך צורך ברור שעלה מהשטח: בני ובנות נוער עם מוגבלות הם צרכנים לכל דבר. הם משתמשים במוצרים פיזיים ודיגיטליים, אך כמעט אף פעם לא שואלים אותם מה עובד עבורם ומה לא.
"מתוך העשייה שלנו במיזם 'שווה פיתוח' הבנו שיש כאן קבוצה עם מומחיות וניסיון חיים ייחודיים, שרוצה לחוות חוויה צרכנית כמו כולם, אך מודרת ממנה בגלל חוסר נגישות", מציינים גורמים בתוכנית. "החיבור בין השותפים לבין בית הספר להשפעה של משרד הפרסום Teenk נוצר בדיוק בנקודה הזו: שילוב של מומחיות בעולמות המוגבלות והשוויון לצד הבנה עמוקה של עולם הנוער והרשתות החברתיות".
התוכנית משכה אליה בני נוער שכבר פועלים ברשת, אך חיפשו ערך מוסף. לידור פרידמן, ג'ודוקא מצטיין בנבחרת ישראל, סגן אלוף עולם ויוצר תוכן עם שיתוק מוחין, הגיע לתוכנית בעקבות סרטון שהעלה לאינסטגרם.
"רציתי לקבל את התמיכה כדי לשנות את תפיסת העולם של הישראלים", הוא מספר לשווים. "להטמיע בבני נוער את התפיסה שאם למישהו יש מגבלה, זה לא הופך אותו לסוג ב'. ככל שננרמל את זה, אנשים יפסיקו להתייחס לזה כאל משהו מוזר".
גם נתנאל, משתתף במיזם עם תסמונת טורט, זיהה מיד את הפוטנציאל: "זה נשמע סופר מגניב ומשמעותי. פתאום להיות מוקף בנערים שלכל אחד מהם יש צורך בסיסי אחר או קושי להתנהל בצורה שוטפת ולשמוע את האתגרים שלהם ביום-יום, זה פותח את הראש ומעלה מאוד את המודעות".
המפגשים לוקחים את המשתתפים למסע רעיוני ומעשי כאחד. התוכנית נפתחה בדיון על משמעות המושג "השפעה", מתוך תפיסה שיצירת תוכן אינה עיסוק שטחי אלא כלי רב-עוצמה להעברת מסרים בוערים. בהמשך לומדים המשתתפים להכיר את המגרש הדיגיטלי, מסטוריז ועד פוסטים כתובים.
במיזם מדגישים כי הטכנולוגיה, כולל כלי AI המוצגים בתוכנית כעוזרי הפקה, אינה עומדת במרכז. האדם והמסר הם העיקר. עם זאת, הכלים הפרקטיים הופכים מיד לחלק מארגז הכלים של המשתתפים.
"למדנו קודם כול להוסיף כתוביות כדי להנגיש את הסרטונים בצורה טובה יותר", מדגים נתנאל את הפן המעשי. "גם אלמנטים ויזואליים כמו אנימציות, סטיקרים וגיפים עוזרים להעביר את המסר".
עבור אלעד, משתתף נוסף בתוכנית, יצירת תוכן היא אבן דרך: "החלום שלי הוא להיות שחקן ואני כבר מעלה תכנים בטיקטוק. הכלים האלה יעזרו לי להתקדם, לחפש אודישנים ולימודי דרמה ולהשתמש בבמה כדי לחזק את הקול הצרכני".
בפרויקט מסבירים כי הערך העסקי שחברות מפספסות כיום הוא כפול: "קודם כול, הן מפספסות קהל צרכנים גדול עם כוח קנייה משמעותי. מעבר לכך, הקשבה לבני הנוער האלה מייצרת חדשנות. לפי גישת 'העיצוב המכליל', פתרון שנולד מתוך התאמה לתפקוד מסוים משפר את המוצר עבור כולם".
נתנאל מעביר מסר למנהלי חברות: "תהיו קשובים ללקוחות, כי אנחנו נחשפים כל הזמן ונתפסים לדברים הקטנים. לי, עם הטורט, קשה בעיקר עם מוצרים דיגיטליים רגישים ויקרים. פעם עשיתי טיק על השולחן ושברתי עכבר מחשב. מאז קניתי עכבר נייח מסיבי, בסגנון של פעם, שמחזיק מעמד וזה שיפר לי משמעותית את היעילות. חברות צריכות לחשוב גם על עמידות כזו".
לידור לקח את השיח עם המותגים לעולמות הצרכנות היומיומית והאופנה: "אני רוצה שאם אני צריך לפתוח אריזת קטשופ, היא תהיה נגישה לפתיחה. אני רוצה נעליים עמידות יותר, כי בגלל שיתוק המוחין וההליכה שלי, הנעליים נשחקות מהר יותר. אבל אני לא רוצה סתם נעל מגושמת. אני רוצה נעל עם סטייל. שלא ארגיש שבגלל המגבלה שלי אני נאלץ לנעול רק נעליים נגישות שנראות רע. אני לא רוצה שיסתכלו על אדם עם מוגבלות כאילו הוא לא יכול להיות חלק מהחברה".
לכתוב את ההיסטוריה מחדש
הרושם המרכזי שעולה מהתוכנית הוא שינוי התפקיד הסטראוטיפי של בני הנוער: הם כבר לא רק צרכני קצה פסיביים שמבקשים התאמות, אלא קולות משפיעים במרחב הדיגיטלי.
"בקורס נותנים לנו להפנים את הכוח שיש לנו כצרכנים ולהבין שאנחנו יכולים להניע חברות ענק לפעולה", מסכם נתנאל. "זה שינוי עמוק במיינדסט".
עבור לידור, שנולד עם שיתוק מוחין וניבאו לו עתיד בכיסא גלגלים, המאבק היומיומי הפך למנוע צמיחה ולפריצת גבולות, גם על מזרן הג'ודו וגם ברשת. "הנוכחות שלי בקורס היא עוד דרך לשבור תקרות זכוכית", הוא אומר בנחישות. "בסופו של דבר נגזר עליי משהו מסוים ואני מוכיח שאני יכול לצאת מהמסגרת הזאת בדרך שלי. רק כך אפשר לשנות תפיסות של חברות ושל הציבור. אני פה כדי לכתוב את ההיסטוריה מחדש. אני לא מבקש רחמים, אני מבקש הזדמנות. שישמעו את הקול שלנו ושיחד נוכיח שאין דבר כזה 'לא יכול'".
במבט לטווח הארוך, מדד ההצלחה של התוכנית אינו נמדד במספר הלייקים, אלא בתחושת המסוגלות של הבוגרים ובשילובם העתידי בתעשיית המדיה והשיווק.
נתנאל כבר מכוון לשם ומסמן את היעד הבא: "המטרה שלי היא לקחת ברצינות את יצירת התוכן באינסטגרם ובטיקטוק, לעשות וולוגים וסדרות רשת על הדרך להצלחה, בין אם זה בשירות הלאומי ובין אם זה בהייטק".
מבחינת "נוער שווה הקול", זו בדיוק ההשפעה שאליה הם שואפים: דור חדש של משפיענים שמביאים למסך לא רק נוכחות, אלא גם ידע, מומחיות ואותנטיות שמובילים לשינוי מציאות.
לאתר שווה פיתוח – לחצו כאן
