כשנתיים וחצי לאחר אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיהם, משרד הבריאות מציג תמונת מצב מקיפה של התוכנית הלאומית לבריאות הנפש "מקום לנפש". לפי נתוני המשרד, בשנת 2025 בלבד טופלו במרפאות בריאות הנפש של קופות החולים כ־435 אלף בני אדם – עלייה של כ־100 אלף מטופלים לעומת התקופה שקדמה להפעלת התוכנית.
התוכנית, שלה הוקצה תקציב של יותר מ־1.4 מיליארד שקל, הגדול ביותר שהוקצה אי פעם לתחום בריאות הנפש בישראל, נועדה לחזק את מערך בריאות הנפש הציבורי באמצעות הרחבת השירותים, גיוס אנשי מקצוע ופיתוח מענים חדשים. מתוך הסכום הכולל הוקצו כ־600 מיליון שקל לקופות החולים לטובת הרחבת שירותי הליבה בתחום.
ב-2025 בוצעו כ־3.5 מיליון מגעים טיפוליים במערך המרפאתי של קופות החולים – עלייה של כ־40% בהשוואה לשנת 2022. במקביל גויסו למעלה מ־740 תקנים מלאים, המייצגים כ־1,180 מטפלים, והוקמו או הורחבו יותר מ־120 מרפאות לבריאות הנפש ברחבי הארץ.
במשרד מציינים כי אחד האתגרים המרכזיים נותר המחסור בכוח אדם מקצועי. במסגרת ההתמודדות עם הבעיה נחתם הסכם שכר חדש לפסיכולוגים, הכולל תוספת שכר ממוצעת של כ־40% והרחבת תקציב המלגות למתמחים בפסיכולוגיה ב־40 מיליון שקל. לדברי המשרד, המהלך הוביל לגיוס של יותר מ־1,000 מתמחים למערכת הציבורית. בנוסף נחתם הסכם שכר חדש לפסיכיאטרים, שבמסגרתו הוגדרה פסיכיאטריית המבוגר כ"מקצוע במצוקה".
עלייה בצריכת תרופות
חלק מרכזי נוסף בתוכנית הוא הרחבת פעילות מרכזי החוסן. כיום פועלים בישראל 15 מרכזי חוסן במודלים שונים. בשנת 2025 טופלו בהם יותר מ־36 אלף איש, לעומת פחות מ־5,000 בשנת 2022. בנוסף השתתפו יותר מ־150 אלף בני אדם בפעילויות של חוסן קהילתי ורשותי.
בתחום הטיפול בקהילה הורחבו גם שירותים כגון בתים מאזנים, אשפוזי בית פסיכיאטריים וצוותי משבר. בשנת 2025 טופלו יותר מ־2,700 מטופלים בבתים מאזנים, וכ־60 מיליון שקל הוקצו לשירותי צוותי משבר ואשפוז בית. במקביל טופלו כ־4,300 בני אדם במסגרת שירות של שלוש שיחות תמיכה נפשית קצרות, וקווי החירום הנפשיים של קופות החולים העניקו מענה ליותר מ־10,000 איש מאז תחילת המלחמה.
עוד עולה מהנתונים כי נרשמה עלייה בשימוש בתרופות בתחום בריאות הנפש. בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה, נרשמה עלייה של כ־16.7% בניפוק תרופות הרגעה, עלייה של כ־13.2% בתרופות לשיפור שינה ועלייה של כ־14.3% בתרופות נוגדות דיכאון. במשרד מדגישים כי מדובר בנתוני ניפוק תרופות ולא במספר המטופלים שנטלו אותן בפועל.
במקביל ממשיך משרד הבריאות לעקוב אחר נתוני האובדנות בישראל. לפי הנתונים המופיעים במסמך, בשנת 2025 נרשמו 293 מקרי התאבדות שהגיעו למכון הלאומי לרפואה משפטית – מספר דומה לזה שנרשם בשנים שלפני מגפת הקורונה. במשרד מציינים כי לאורך השנים האחרונות נשמרת יציבות בנתונים, וכי לנוכח הגידול באוכלוסייה מדובר למעשה בירידה בשיעורי האובדנות. עוד נכתב כי בתחילת שנת 2026 ניכרת ירידה במספר מקרי האובדנות, תופעה שלדברי המשרד מאפיינת תקופות מלחמה.
אסי עזר מוביל את הקמפיין
לצד פרסום הנתונים השיק משרד הבריאות את קמפיין ההסברה "כל מה שעוזר", שנועד לעודד פנייה מוקדמת לעזרה נפשית, להנגיש את השירותים הקיימים ולהפחית סטיגמות סביב טיפול נפשי. את הקמפיין מוביל איש הטלוויזיה אסי עזר, שבשנים האחרונות מרבה לשתף בפומבי בהתמודדותו עם חרדה ובחשיבות הפנייה לעזרה מקצועית.
עזר סיפר בעבר על התמודדות ממושכת עם חרדה, מחשבות טורדניות וקשיים נפשיים, ואף חשף כי הוא נעזר בטיפול מקצועי ובטיפול תרופתי. במספר ראיונות ופוסטים שפירסם קרא לציבור שלא להתבייש לבקש עזרה בעת מצוקה נפשית והדגיש כי פנייה לטיפול היא ביטוי לאחריות אישית ולא לחולשה.
במשרד הבריאות מקווים כי הקמפיין החדש יסייע לעוד ישראלים להכיר את השירותים שהורחבו במסגרת התוכנית הלאומית, ויעודד פנייה לקבלת סיוע נפשי בשלב מוקדם יותר.
