הרגלי אכילה ודפוסי הזנה מוקדמים מעצבים את אוכלוסיית חיידקי המעי בילדים עם אוטיזם. ייתכן שהתאמת תזונה אישית ותוספי פרוביוטיקה יסייעו לשנות קהילות חיידקים הקשורות לדלקת במעי. כך דווח באתר News-Medical.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת Nutrients, מצא כי הפרעת הספקטרום האוטיסטי קשורה לשינויים בהרכב המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי) בילדים, בהתאם להרגלי האכילה שלהם ולמידת הבררנות שלהם במזון. המחקר מדגיש גם את החשיבות האפשרית של התערבויות תזונתיות מותאמות אישית לשינוי הרכב המיקרוביום וסמני מחסום המעי (שכבת ההגנה והסינון של מערכת העיכול).
מלבד התסמינים הנוירו-פסיכיאטריים, ילדים עם אוטיזם סובלים לעיתים קרובות גם מבעיות גופניות שונות ובהן: הפרעות במערכת החיסון, בעיות במערכת העיכול והפרעות אכילה העשויות להשפיע על התפתחות האוטיזם ועל מהלכו באמצעות מה שמכונה ציר המעי-מוח.
מחקרים קודמים הראו כי לילדים עם אוטיזם ישנו לעיתים קרובות הרכב שונה של חיידקי מעיים. הבדלים אלה עלולים לעורר דלקת מערכתית באמצעות הפעלת תאי מערכת החיסון. תאי החיסון בתורם יכולים לפגוע בפעילות המיקרוגליה במוח ובשלמות המחסומים המגינים על הגוף – מחסום המעי ומחסום הדם-מוח – הנחשבים למרכיבים חשובים בפתופיזיולוגיה של אוטיזם.
בעיות במערכת העיכול עלולות גם לגרום להפרעות שינה, עצבנות ותוקפנות, ובכך להחמיר את התסמינים המרכזיים של האוטיזם. לעיתים אנשי מקצוע מפרשים סימנים אלה כחלק מהאוטיזם עצמו, במקום לזהותם כביטוי לאי-נוחות במערכת העיכול, דבר שעלול לעכב אבחון וטיפול בבעיה הגופנית האמיתית.
בשל כך, בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים לחקור את השינויים במיקרוביום של ילדים עם אוטיזם, את שכיחות המחלות הנלוות ואת הקשר בינן לבין התסמינים המרכזיים של ההפרעה.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הרכב המיקרוביום ביחס להרגלי אכילה ולצריכה תזונתית, וכן לבדוק כיצד התערבויות תזונתיות מותאמות אישית ותוספת פרוביוטיקה לטווח קצר משפיעות על חיידקי המעי ועל סמנים של מחסום המעי.
ילדים עם אוטיזם הותאמו לאחד משני סוגי דיאטות: דיאטת אלימינציה ודיאטה רוטציונית. הילדים הקפידו על הדיאטות במשך שישה חודשים ובנוסף קיבלו תכשיר פרוביוטי במשך חודש וחצי.
המחקר מצא הבדלים משמעותיים בהרכב המיקרוביום של ילדים עם אוטיזם לעומת קבוצת הביקורת. עם זאת, החוקרים לא מצאו הבדלים גדולים במגוון הכולל של חיידקי המעי, אלא בעיקר בסוגי החיידקים הספציפיים שהיו נפוצים בכל קבוצה.
בקרב ילדים עם אוטיזם שינקו חלב אם נמצאה שכיחות גבוהה יותר של חיידקים מסוימים שעשויים לתרום להתפתחות הפרעות במערכת העיכול ולהפרעות נוירו-פסיכיאטריות. בנוסף, נמצאה אצלם ירידה בכמות החיידקים המייצרים בוטיראט (Butyrate) – חומצת שומן קצרת שרשרת החשובה לשמירה על שלמות מחסום המעי, הפחתת דלקת ושיפור הבריאות המטבולית.
בילדים עם אוטיזם שהוזנו בתחליפי חלב נמצאה עלייה בחיידקים שנחשבים פחות רצויים. חלקם נקשרו במחקרים קודמים גם להפרעות דיכאון. בנוסף, נמצא כי ילדים עם אוטיזם שהפגינו אכילה בררנית היו בעלי רמות גבוהות יותר של קבוצות חיידקים הקשורות לפעילות דלקתית. דפוס זה עשוי לתרום הן לבעיות במערכת העיכול והן לתסמינים נוירו-פסיכיאטריים.
גם ילדים עם אוטיזם שלא היו בררנים במזון היו בעלי רמות מוגברות של חיידקים מעודדי דלקת בהשוואה לילדי קבוצת הביקורת. עם זאת, כאשר השוו בין ילדים עם אוטיזם שהיו בררנים לבין כאלה שלא היו בררנים, נמצאה רמה גבוה יותר הן בחיידקים מעודדי דלקת והן בחיידקים בעלי פעילות אנטי-דלקתית בקרב הבררנים. החוקרים משערים כי העלייה בחיידקים האנטי-דלקתיים עשויה להיות מנגנון פיצוי של הגוף בתגובה לרמות הדלקת הגבוהות.
בררנות במזון, שהיא תופעה נפוצה באוטיזם, קשורה לעיתים קרובות לצריכה בלתי מספקת של רכיבי תזונה חיוניים. כאשר ילדים נמנעים ממזונות התומכים במיקרוביום בריא, כגון פירות, ירקות וסיבים תזונתיים, עלול להיווצר יתרון לחיידקים מזיקים לצד ירידה באוכלוסיות חיידקים מועילות.
ביחס לדיאטות השונות, החוקרים מצאו כי דיאטת אלימינציה קשורה לעלייה בחיידקים מועילים המייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, הנחשבות חשובות לבריאות המעי. דיאטה רוטציונית הובילה לשינויים מעורבים במיקרוביום, שכללו גם שינויים חיוביים בחלק מאוכלוסיות החיידקים.
עם זאת, עלייה בחיידקים הקשורים לפעילות דלקתית נצפתה גם לאחר ההתערבויות, ללא קשר למידת ההקפדה על הדיאטה.
החוקרים מדגישים כי נדרשים מחקרים גדולים יותר וניסויים אקראיים מבוקרים כדי להבין טוב יותר את ההשפעות הללו. מגבלות המחקר: מבין 96 הילדים עם אוטיזם81 היו בנים ו-15 היו בנות.
החוקרים ציינו כי על אף שהבדלים בין המינים במיקרוביום נעשים משמעותיים בעיקר בגיל ההתבגרות, לא ניתן לשלול לחלוטין הטיה הנובעת מחוסר האיזון המגדרי בין הקבוצות.
בנוסף, המחקר לא היה אקראי, והוא שילב במקביל התערבויות תזונתיות ותוספת פרוביוטיקה. לכן קשה לקבוע מה הייתה התרומה הייחודית של כל אחת מההתערבויות לשינויים שנצפו במיקרוביום.
