כשהגעתי לפגוש את ריטה ידיד בספטמבר 2024, לקראת הקלטת פרקי הפודקאסט "זה בנפשנו", הייתי בטוחה שאני יודעת פחות או יותר את מי אפגוש. קראתי ספרים על פוסט טראומה (כולל "נרשם בגוף" של בסל ואן דר קולק) וניסיתי להתכונן לשיחה עם שורדת נובה המתמודדת עם PTSD. בדמיוני ראיתי אישה שבורה, כזו שנאחזת בכל כוחה בתקווה לחיים טובים יותר. אבל שום ספר לא הכין אותי לרגע שבו התיישבנו באולפן ההקלטות.
מולי ישבה אישה רהוטה, כריזמטית ומלאת חיים. אישה שלא הסתירה את הכאב שעברה, אך גם לא נתנה לו להגדיר אותה. דווקא הפער הזה, בין הטראומה הבלתי נתפסת שחוותה לבין האופן שבו בחרה להמשיך לחיות, נשאר איתי הרבה אחרי שהמיקרופונים כבו.
בשבוע שעבר פגשתי אותה שוב, הפעם בהקרנת הבכורה הישראלית של הסרט "ריטה",המגולל את סיפורה של שורדת הנובה שהפכה בשנה וחצי האחרונות לאחד הקולות הבולטים של קהילת השורדים בארץ ובעולם.
ריטה, בעלה ואחותה ניצלו ב־7 באוקטובר לאחר שנכנסו לקרוואן מכירת הכרטיסים במתחם פסטיבל הנובה. במהלך השעות הארוכות שבהן הסתתרו נפצע בעלה מירי בגבו כאשר הגן עליה בגופו. אלא שההישרדות עצמה הייתה רק תחילתו של מסע ארוך ומורכב.
כפי שעולה גם בסרט, הטראומה שחוו האירה בזרקור עוצמתי את הסדקים שכבר היו קיימים במערכת היחסים שלהם. בשנתיים שלאחר מכן ניסו השניים לשקם את הזוגיות באמצעות טיפול, נפרדו וחזרו, הביאו לעולם ילד נוסף, ולבסוף התגרשו. זהו רק חלק מהמחיר האישי ששילמה ריטה מאז אותה שבת.
הקרנת הבכורה התקיימה בסינמטק תל אביב בפני בני משפחה, חברים ומכרים שליוו אותה לאורך הדרך. בסיום הסרט נערך פאנל בהשתתפות ריטה, אחותה עדן שטיבלמן וחברים נוספים.
הטריילר של הדוקו "ריטה"
זו לא הייתה הקרנת בכורה רגילה. ככל שהסרט התקדם, ניתן היה לחוש את המטען הרגשי באולם. חלק מהצופים חוו הצפה רגשית, ואחרים מצאו את עצמם מזילים דמעה או משתפים בזיכרונות ובתחושות שהסרט עורר בהם. במובנים רבים, זה היה מפגש בין אנשים שחיים כבר כמעט שנתיים וחצי עם אירוע שהותיר חותם עמוק על חייהם.
הסרט עצמו נע בין סיפור ההישרדות של ריטה לבין החיים שנבנו אחריו. הוא עוסק בזוגיות, בטיפול, באובדן, בהתמודדות עם פוסט טראומה ובבחירה להמשיך קדימה. אבל יותר מהכל, הוא מספר על השליחות החדשה שמצאה לעצמה.
מגיל צעיר ריטה אהבה במה וריקוד, ובבגרותה חלמה להיות מרצה מעוררת השראה. היום היא מרגישה שהחלום ההוא קיבל משמעות חדשה. הפצת סיפורם של שורדי הנובה הפכה למרכז חייה. "הרעיון לשתף את הסיפור שלי הגיע מהמטפלת הרגשית שלי", סיפרה במהלך הפאנל. "יש משהו בלהסתכל לפחד בעיניים. זה פתח אותי. אנשים צמאים לכנות ורוצים לדעת איך חיים עם המציאות הזו. יש משהו מרפא בלהוציא את זה החוצה".
גם הדרך שבה נולד הסרט אינה שגרתית. העבודה עליו החלה בספטמבר 2025 בעקבות הצעתו של מארק קוואמי, שהפך לספונסר המרכזי של הפרויקט. השניים הכירו במהלך אחד הסיורים שריטה מעבירה ברעים. בהמשך הזמין אותה קוואני להרצות בפני הפדרציה היהודית בקולומבוס שבאוהיו. כאשר נכנסה להיריון והתקשתה לטוס, עלה הרעיון לצלם את ההרצאה ברעים ולשלוח אותה לקהל בארצות הברית. משם התפתח הרעיון לאסוף את החומרים שכבר צולמו לאורך הדרך ולהפוך אותם לסרט תיעודי.
ההקרנה הראשונה של הסרט התקיימה לפני כעשרה ימים בפאלם ספרינגס, קליפורניה, עבור Jewish Federation of the Desert, כולל שיחת זום עם ריטה בסיומה. בנוסף לקוואני, גם Jewish Columbus ו-Faces of Octeber 7th היו ספונסרים שותפים של הסרט.
בין הנוכחים באולם בתל אביב היה גם אורן לאופר, שפינה ממסיבת הנובה יותר מ־500 בני אדם באמצעות הטנדר שלו, ובהם גם את ריטה ואת אחותה. בעלה הפצוע פונה בנפרד. בימים אלה מתכננת ריטה הקרנות נוספות בערים שונות ברחבי הארץ.
כשעזבתי את הסינמטק חשבתי שוב על אותה פגישה ראשונה באולפן ההקלטות. על האישה שחשבתי שאפגוש ועל האישה שפגשתי בפועל. הסרט "ריטה" מספר את סיפורה של שורדת נובה, אבל גם משהו רחב יותר: על היכולת של אדם למצוא משמעות בתוך שבר גדול, ועל הבחירה להפוך טראומה אישית לקול שמעניק כוח לאחרים.
להזמנת הקרנה של הסרט "ריטה", מוזמנים לכתוב למייל: film@wonderrita.com
