טל מלכינסון היא זמרת מקצועית. בשיא פריחתה, היא שרה במקהלת האופרה הישראלית. אלא שתסמונת שבה חלתה שינתה את מסלול חייה וגרמה לשירה שהיא כל כך אוהבת להיות מורכבת עבורה. כיום, היא לומדת להתמודד עם המחלה ומעוניינת לשיר למרות הכול.
"אני באה מבית של מוזיקאים", מספרת טל בריאיון לשווים. "אמנם כל אחד עסק במוזיקה מהצד, אבל כל אחד ניגן. הסבים והסבתות שלי ניגנו. אמא שלי מנגנת על ויולה. אבא שלי הוא אמנם פיזיקאי אבל, בשעות הפנאי שלו, הוא מלחין, צ'לן ופסנתרן. פעם, ארגנתי קונצרט מיצירותיו".
טל נולדה ברחובות וגדלה במשגב. במשך עשור, מכיתה ב' ועד כיתה י"ב, היא למדה אצל המורה לפיתוח קול מרי קלייר הרמן בקונסרבטוריון כרמיאל. "היא הייתה מלאך השירה שלי", היא משתפת.
עשר שנים של התמדה לא הולכות ברגל. בכיתה י"ב, היא עשתה רסיטל במוזיקה בהיקף של חמש יחידות בגרות. רסיטל שקצר שבחים רבים. לטל היה ברור שהיא מעוניינת להתפתח כזמרת מקצועית. "השירה היא הייעוד שלי. היא המתנה שלי לעולם. בשירה, אני יכולה לבטא רגשות חבויים. אני יכולה להביא את מי שאני בצורה הכי יפה, הכי טהורה, והכי טובה", היא מסבירה.
בעמל רב, הצליחה טל להתקבל ללימודים באקדמיה למוזיקה. זו הייתה תקופה מאוד משמעותית עבורה. "היו מורים שלא ויתרו עלי, גם כשהיו לי קשיים. למדתי עם אנשים נפלאים. חלק מהחברים שלי מהאקדמיה תומכים בי עד היום", היא מספרת.
לאחר סיום הלימודים, טל השתתפה בהרכבים רבים ביניהם ההרכב של בוגרי מקהלות מורן, שאיתו הופיעה בסין. הרכב נוסף שהיה משמעותי עבורה היה אנסמבל עלמה, קול נשי ישראלי. אך השיא הגיע כאשר לאחר עבודה קשה, התקבלה טל למקהלת האופרה הישראלית. היא הרגישה שהיא על הגל וזו הייתה פסגת השאיפות שלה.
"השתתפתי בהפקת 'אאידה' של האופרה הישראלית. אבל אז, התחלתי להרגיש לא טוב. גילו לי מיומה ברחם שהיה צריך להוציא. הייתי מאוד חלשה. לא הצלחתי להשתתף בכל ההופעות", היא מספרת בעצב.
טל עברה ניתוח ולאחריו היא החלה להרגיש כאבים כרוניים בגרון. אז גילו שיש לה תסמונת בשם גלוסופרינגיאל נוירלגיה. התסמונת מתבטאת אצל טל בכאבי גרון, כאבים באוזן וכאבים בלוע. "קשה לי לשיר, אבל כששומעים את הקול שלי, לא שומעים שיש בעיה. אני לא יכולה לשיר הרבה כמו פעם. עזבתי את מקהלת האופרה. רציתי להשתתף בעוד הפקה איתם, אך לא יכולתי", היא מתארת.
ההתמודדות עם התסמונת אינה פשוטה עבור טל. היא מלווה ברגשות של בלבול, תסכול ובהלה. "בשלוש וחצי שנים האחרונות, הייתי אצל מאות רופאים. כל אחד אומר לי משהו אחר. אני עדיין מחפשת את הדרך לנהל את זה בצורה הטובה ביותר", היא מסבירה.
למרות הקושי, טל לא מוותרת על השירה. "אני לא רוצה לוותר על הייעוד שלי. אני נלחמת בשביל לשיר כמה שאני יכולה. אני לוחמת שלא מוותרת ורוצה להגשים את הייעוד שלי", היא מדגישה.
טל בת 34, רווקה ומתגוררת בקריית טבעון. היא שרה בבתי אבות ודיורים מוגנים והיא מקדמת כמה מופעים, אחד עם פסנתרן וזמרת נוספת ומופע נוסף עם גיטרה. המופעים משלבים בין שירים ישראלים לבין מוזיקה קלאסית ואריות מתוך אופרות.
החלום הגדול ביותר של טל הוא לחזור לשיר ולממש את עצמה. "אני לא יודעת אם תהיה לי קריירה כמו שרציתי, אבל אני לא רוצה לוותר. כרגע, בנוסף למופעים, אני מדריכה במועדונית לאנשים עם צרכים מיוחדים. יש לי הרבה יותר סבלנות ורגישות כלפיהם. אני מבינה מה הם עוברים מתוך החוויות שלי", היא מסבירה.
