
פסק דין שניתן בחודש שעבר בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים מציג בצורה כואבת את המאבק היומיומי של אנשים עם מוגבלויות על זכותם הבסיסית לניידות ושוויון. בית המשפט קבע כי נהג מונית שהתנער מהזמנה של נוסעת עיוורת רק בשל היותה מלווה בכלב נחייה, יפצה אותה באלפי שקלים.
האירוע התרחש כשהתובעת עדן טהרני, זמרת עיוורת שהשתתפה בעבר בתוכנית אקס-פקטור הנעזרת בכלב נחייה, הזמינה נסיעה במוצאי שבת באמצעות אפליקציית Gett. הנהג אישר את ההזמנה, אך ביטל אותה מיד לאחר שהתובעת יצרה עמו קשר ועדכנה אותו שהיא עיוורת ומלווה בכלב.
במהלך הדיון הסוער הסביר נהג המונית כי זו הפעם הראשונה בחייו שהוא מגיע לבית המשפט וטען כי פעל כ"אדם טוב" כשהסביר לה את סיבת הביטול: "אמרתי שאני פוחד מכלבים, יש לי נכות ברגל ובדת שלי כלב זה נג'ס (טמא)".
הוא הוסיף כי הוא יליד העיר העתיקה וכי מאז שהיה ילד יש לו פוביה קשה: "מאז שראיתי כלב, אני רואה אריה. הכלבים שלנו גדלים בהרים והם מסוכנים".
הפחד של הנהג מהכלב תפס מקום מרכזי גם באולם הדיונים. מיד עם פתיחת הפרוטוקול הוא דרש: "אני מבקש שהכלב ייצא או שאני אצא עד שהכלב ייצא". זאת, על אף שהשופטת ציינה כי הכלב שכב בשקט מתחת לשולחן וממקום מושבה היא כלל אינה יכולה לראות אותו.
טהרני העידה בלב כואב על התחושות הקשות המלוות אותה כתוצאה מהסירובים החוזרים ונשנים של נהגי מוניות להעלותה: "אף אחד לא רצה לקחת אותי. מה אני אמורה להרגיש, שאני שונה? אני כמו כולם וזכאית לעלות על מוניות ולנסוע ולהיות עצמאית. ברגע שאתם מונעים ממני, אתם מונעים ממני להיות שווה בין שווים".
עוד עלה בדיון כי למרות ניסיונותיה של טהרני ובן משפחתה להגיע עם הנהג לפשרה כספית טרם המשפט, הנהג סירב, צעק עליהם בטלפון ואף טען בבית המשפט כי מותר לו לבטל נסיעות באפליקציה "ללא סיבה". בנוסף, תהה מדוע היא תובעת דווקא אותו מתוך מספר נהגים שסירבו לה באותו ערב וטען: "מה הנזק שגרמתי לה? יש עוד 7,000 מוניות שהיא יכולה לקחת".
השופטת דחתה את כל טענות ההגנה של הנהג אחת לאחת. בפסק הדין הובהר כי ברגע שהנהג אישר את הנסיעה באפליקציה, נכרת חוזה מחייב וביטולו בשל כלב הנחייה מהווה הפליה אסורה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
"חשש מכלבים אינו מהווה טענת הגנה קבילה לפי החוק לסירוב להעלות נוסע עם כלב נחייה", פסקה השופטת. היא הוסיפה כי הנהג לא ביסס מניעה דתית וציינה כי התובעת אף הציגה מסמך המראה כי לפי פסיקת הלכה מוסלמית עכשווית, חובה לאפשר לכלבי נחייה להיכנס למקומות ציבוריים.
השופטת מתחה ביקורת על הנהג וציינה כי הוא "אינו מבין כלל איזה נזק נגרם לאדם עיוור שמסתייע בכלב נחייה, שנהגי מוניות מסרבים להסיעו תדיר".
בית המשפט הכיר בפגיעה הקשה בזכותה של התובעת לניידות, לכבוד, לעצמאות ובתחושות ההשפלה וחוסר האונים שחוותה. עם זאת, מאחר שהתובעת דרשה פיצוי מקסימלי של 34,600 ש"ח, סכום שהוגדר ע"י בית המשפט כמופרז בהתחשב בכך שהנהג אינו אחראי לסירובים של הנהגים האחרים באותו ערב ומתוך התחשבות במצבו הכלכלי של הנהג כאזרח ותיק, העמידה השופטת את הפיצוי על סך של 5,500 ש"ח.
"לצערי, זה דבר שקורה לא רק לי אלא גם לאנשים אחרים שנעזרים בכלבי נחייה ובכלבי שירות", אמרה טהרני לשווים לאחר פסק הדין. "זו סיטואציה ממש לא נעימה. חשוב לי להזכיר שיש נהגי מוניות שעושים את עבודתם נאמנה, אבל אני גם נתקלת במיעוט. אני מציינת שאני עם כלבת נחייה למרות שאני לא צריכה, על פי חוק הם חייבים לקחת אותי כרכב ציבורי. המשפט היה מאוד מאוד קשוח. אחת האמירות שלא אשכח שהוא אמר לי הייתה שאני פותחת עסק ומתעשרת מהנהגים שלא מעלים אותי עם הכלבה. זה ממש לא נכון. אני נלחמת על הזכות הבסיסית שלי לעלות על מונית ואני לא אוותר על הזכויות שלי. היו לי דיונים אחרים מול נהגים, אבל זה הדיון הכי קשה שהיה לי".





