בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכריע השבוע בערעור של ילדה על הרצף האוטיסטי, שסיפורה נחשף לפני שנה בשווים ובו הוצגה הקלטה של ד"ר רות קופרמן, שהשפילה את הילדה ואמרה לה ולאמה: "היא אוטיסטית כמו שאני מלכת היופי".
השופטת רונית סגל הורתה על פירוק הרכבה המקורי של הוועדה הרפואית לעררים של הביטוח הלאומי שדנה בתיק של הילדה. זאת לאחר שהתברר כי הוועדה התעלמה מאבחונים רפואיים מקיפים והעדיפה להסתמך על חוות דעת של קופרמן, שההתקשרות עמה הופסקה כפי שנחשף בשווים.
הכול החל בשנת 2022 כאשר הילדה הוכרה כזכאית ל-100 אחוזי נכות בגין אוטיזם. כעבור שנה, המוסד לביטוח לאומי הודיע למשפחה כי הקצבה שולמה על בסיס "מידע שגוי" במסגרת אחת מפרשות ההונאה לכאורה והליכי הזכאות החלו מחדש.
בערעור נטען כי ההחלטה היוותה "פגיעה בעקרון השוויון כאשר שוללת מהמערערת את אבחנת ה-ASD ובכך שוללת את זכאותה המלאה ומפלה את המערערת לרעה ביחס לכל ילד בישראל".
עו"ד שמעון עטיאס, המייצג את האם, טען כי האבחון המקורי שבוצע על ידי ד"ר קופרמן היה שטחי ונמשך כ-30 דקות בלבד וכי התנאים שבהם בוצע לא היו תקינים. לדבריו, במהלך האבחון האם הושפלה על ידי קופרמן שאף הטיחה בה כי "צריך להוציא את הילדים מהבית" תוך שהיא שוללת את אבחנת האוטיזם של בתה. בין היתר אמרה קופרמן לאמא של הילדה באותה הקלטה שנחשפה בשווים: "את הסתבכת איתי. זה לא כדאי. הילדה פרובוקטיבית".
עורך הדין עטיאס הדגיש כי מדובר בלב ליבו של העניין וכי יש לפסול את חוות הדעת, במיוחד לאור העובדה שוועדת הערר דנה בעניינה של הקטינה ללא נוכחותה. עוד טען כי הוועדה התעלמה באופן גורף מאבחונים מקיפים שנערכו לאורך תקופה ארוכה וקבעו בבירור כי הקטינה נמצאת על הרצף האוטיסטי וכי לא הגיוני שהוועדה תסתמך על חוות דעת יחידה ושנויה במחלוקת כדי לשלול את האבחנה.
התנהלות זו לא הייתה אירוע בודד. כפי שצוין בדיון, תלונות על התנהלותה של ד"ר קופרמן הובילו להחלטה דרמטית של המוסד לביטוח לאומי, סיום ההתקשרות עמה. העובדה שהוועדה לעררים בחרה בכל זאת להסתמך על חוות דעתה של רופאה שאינה רצויה עוד במערכת, עמדה במוקד ביקורתה של השופטת סגל.
יש לציין כי במסגרת הכתבה שפורסמה בשווים לפני שנה, בביטוח הלאומי אישרו לנו שההתקשרות עם קופרמן הופסקה בשל ריבוי התלונות נגדה. קופרמן מצידה מסרה לשווים כי אין קשר בין הדברים וכי בקשתה לסיים את ההתקשרות הייתה כבר בנובמבר 2024 והיא נענתה להישאר עד ינואר 2025.
בית הדין הורה בעבר על "פסק דין מחזיר" לוועדה, כדי שתשקול בשנית את העובדות ותאפשר למשפחה להציג את האבחונים הרבים שנערכו בקהילה. השופטת קבעה השבוע בפסק הדין: "הוועדה כלל לא התייחסה לטענות אלה שהועלו בפניה, מכוח הוראה מפורשת בפסק הדין המחזיר. מעבר לעובדה שהוועדה התעלמה מהטענות הקשות שהעלתה המערערת ביחס להתנהלות ד"ר קופרמן, טענות שהביאו לסיום ההתקשרות של המשיב עם ד"ר קופרמן".
בפני הוועדה הונחו מסמכים משמעותיים, בהם אבחון פסיכודיאגנוסטי מ-2022 ואבחון של "מכון שלם" מ-2024, שכולם הצביעו באופן חד משמעי על אוטיזם. הוועדה בחרה במקום זאת להתמקד בסיכומים של ד"ר חייטוביץ, שלא הייתה בעלת הכשרה מפורשת לאבחון אוטיזם והתעלמה משאר הממצאים. השופטת הדגישה את הפגם בדרך עבודת הוועדה: "בהיעדר התייחסות לאף לא אחד מאבחונים אלה, ולו ברמז דק, מצאתי שלא ניתן להתחקות אחר העדפת הוועדה את ממצאי ד"ר קופרמן ומכאן שהנחיות פסק הדין בהקשר זה לא יושמו".
אחת הנקודות המקוממות היא היעדר הבדיקה הקלינית. למרות שמדובר בערעור רפואי רגיש על קביעת זכאות של קטינה, נראה כי חברי הוועדה לא ביצעו הערכה מקצועית מעמיקה. פרוטוקול הוועדה תיעד את המפגש הקצר כך: "ילדה – לא עונה".
השופטת סגל הטיחה ביקורת קשה על השטחיות הזו: "הגם שבהרכב הוועדה ישבה גם פסיכיאטרית ילדים, ד"ר עליזה רינג, מפרוטוקול הוועדה לא עולה שבוצעה בדיקה קלינית כלשהי למערערת, בהיעדר בדיקה קלינית שמכוחה יכולה הייתה הוועדה להגיע לאבחנה זו על פני אבחנה אחרת, לא ברור כיצד הגיע הוועדה למסקנתה".
השופטת סגל לא הסתפקה בהחזרה נוספת של התיק לאותם חברים. מתוך הבנה שהוועדה הנוכחית כבר גיבשה עמדה נחרצת ("נעולה") ולא תצליח לדון בערר בלב פתוח, היא קיבלה החלטה נדירה: "בהתחשב בכך שקבעתי שאף לא אחת משתי ההנחיות שניתנו לוועדה בפסק הדין המחזיר יושמה כהלכה, מצאתי שמדובר במקרה מהמקרים החריגים שבהם מוצדק יהיה להחליף את הרכב הוועדה, לאור קיומו של חשש להינעלות הוועדה בעמדתה".
הערעור כאמור התקבל והביטוח הלאומי חויב בהוצאות משפט בסך 3,500 ש"ח.
