בשבוע שעבר התקיים כנס בהובלת עמותת סוטריה במכללה האקדמית תל אביב-יפו, תחת הכותרת "לקראת סדר חדש – עיצוב מחדש של מעני בריאות נפש, בין ידע מקצועי, ניסיון חיים ושותפות חברתית". נכחו בו אנשי מקצועות בריאות הנפש. השאלה המרכזית שנידונה הייתה "איך יכול עולם הטיפול להטמיע את הצרכים של הזמנים המשתנים?".
פרופ' ג'ים ואן אוס הוא פסיכיאטר וחוקר באוניברסיטת אוטרכט שבהולנד, המקדם גישה חדשה לאבחון של מחלות נפש כמו סכיזופרניה כ"ספקטרום של פסיכוזה". הוא חוקר את האפידמיולוגיה של הפרעות נפשיות תוך הדגשת החשיבות של מגוון מענים מקצועיים ותומך בפירוש הפסיכוזה כ"ויסות טעות בהדגשה" (המטופל נותן חשיבות גבוהה מדי לדברים כלשהם במציאות שלו), ובגישה המדגישה רצף בין "נורמלי" ל"לא נורמלי" ושימש כחבר בקבוצת העבודה על ה-DSM-5 (ספר העזר החשוב ביותר של הפסיכיאטריה).
"רואים היום שעל אף שאנו חיים יותר זמן, איכות החיים יורדת ובריאות הנפש מידרדרת", אמר ואן אוס בכנס. "המחקר שפורסם לאחרונה ב-Lancet הראה עלייה בתחלואה הנפשית בעולם. יותר ויותר אנשים פונים לסיוע נפשי, הביקוש עולה וההיצע נמוך מדי. לא נצליח לתת את המענה הנדרש לכולם. רשימות ההמתנה ילכו ויתארכו".
"אנו מנסים כבר כמה עשורים לייצר שירותי בריאות נפש טובים יותר ולבחון מדוע דברים אינם משתנים, וראינו שחזרנו על אותן שגיאות. הבעיה היא שאנו נוטים לא להעריך את המורכבות של הכול", הוא הוסיף.
לדבריו, "הגענו למסקנה שאם רוצים לשנות את מערכת בריאות הנפש במדינה כלשהי, אי אפשר לחשוב מתוך המערכת הקיימת. צריך לפרק את המערכת הקיימת ולבנות חדשה. זה מפחיד כי בשלב מסוים נוצר כאוס. לכן, כאן בהולנד התחלנו לפעול באזורים מסוימים ולא בכל המדינה בבת אחת".
ואן אוס מסביר כי ההסתכלות על מחלות נפש כעל קטגוריות היא שגויה. "אלה רגישויות אנושיות לסביבה והן קשורות גם לכישרון. זו מסגרת ייחוס חדשה של שונות ומגוון: לכל אדם יש פרופיל של רגישויות ושל כישרון. זו תהיה מהפכה של ממש אם נצליח ליצור מערכת בריאות שהשיח בה יהיה סביב הדרך שבה מטופלים מגיבים לסביבה", הוא הסביר.
ואן קובע שבריאות נפשית היא פוליטית. "צריך להתמקד בטיפול על הסביבה החברתית. הדבר ידוע כבר זמן רב – אם יש בעיה נפשית נפוצה שקשורה לסביבה, צריך לא רק טיפול פרטני אלא גם פעולה חברתית כלשהי, צריך ליצור חוסן חברתי ולהתמקד במניעה", הוא סיכם.
פרופ' עידו לוריא, סגן מנהל בית חולים באר יעקב סיפר ש"יש הזנחה כלפי בריאות הנפש ביחס לתחומים אחרים. ספציפית, מאז שבעה באוקטובר, יש תשומת לב רבה לפוסט טראומה ונפגעים מהצבא ומהנובה, ולא למתמודדים עם המחלות הקשות ותחלואה כפולה", הוא תיאר. "אבל כן קורים שינויים במערכת, בעיקר בידי אקטיביסטים, ואחריהם גם פוליטיקאים נכנסים לתמונה".
ד"ר רננה שטנגר אלרן, פסיכולוגית בשלוותה וממארגני הכנס, סיפרה שישנם פרויקטים רבים שצומחים מלמטה, אך יש לבחון כיצד אפשר להרחיב את המענה משום שרבים מהם לא מוכוונים לאנשים עם תחלואה נפשית קשה.
"הבתים המאזנים הם דוגמה חזקה לשינוי שקורה", אמרה ד"ר שטנגר אלרן. "הבית הראשון קם באופן פרטי וכיום, כעבור עשור, יש יותר מ-50 בתים. איך מכניסים את רוחות השינוי שצומחות מלמטה לתוך המערכת? איך מחברים את כל הגופים לאקו-סיסטמה אחת? צריך ליצור מקום שירכז את כל הידע ואת כל המענים".
במושבים השונים הוצגו פרויקטים ומיזמים רבים ומעניינים שניתן לעיין במקצתם בקישורים הבאים:
