עם פתיחת עונת הרחצה, חשוב להזכיר לציבור ולמפעילי הבריכות: אדם עם מוגבלות הזקוק לסיוע כדי לצרוך את השירות, למשל לצורך כניסה למים או התניידות, זכאי להיכנס לבריכת שחייה בליווי מלווה, מבלי שייגבה תשלום נוסף עבור המלווה במסגרת זכאות לפטור מתשלום עבור מלווה.
עמדתה המשפטית של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, כפי שהובהרה במכתב שנשלח בשנה שעברה ליו"ר ארגון בריכות השחייה ומרכזי הספורט והנופש, קובעת זאת בצורה חד-משמעית.
עמדה זו מבוססת על תקנה 14 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), הקובעת כי אחראי למתן שירות במקום ציבורי אינו רשאי לגבות תשלום בעד כניסת מלווה, לרבות בריכות.
מה חשוב לדעת?
הצגת תעודה: מפעילי הבריכה רשאים לבקש תעודה המעידה על הזכאות לפטור, אך הם אינם רשאים לשאול על מהות או סוג המוגבלות.
זהות המלווה: נותן השירות אינו רשאי להגדיר מי יהיה המלווה. המלווה יכול להיות גם קטין, כל עוד יש ביכולתו לסייע לאדם עם מוגבלות בקבלת השירות.
אין חריגים לבריכות: הנציבות הבהירה כי החריגים הקבועים בתקנות (כמו הקצאת מושב אישי בקולנוע או שירות אישי בטיפול ספא) אינם חלים על בריכות שחייה, שכן בהן אין הקצאת מקום אישי או שירות אישי מסוג זה.
טענות על "שימוש לרעה": הנציבות ציינה כי גם אם קיימות תלונות על שימוש לרעה בזכות זו, אין בכך כדי להצדיק התנערות גורפת מהזכות החוקית, שנועדה לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות מבילוי בבריכה, בדומה לכלל הציבור.
במכתבה מדגישה הנציבות כי אם בעל בריכה סבור שמתן הפטור מהווה נטל כלכלי כבד מדי, עומדת לרשותו האפשרות לפנות לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בבקשה לקבל פטור מיוחד בהתאם לחוק, תוך הצגת נתונים כלכליים רלוונטיים לבחינת הבקשה.
הנציבות מדגישה כי מניעת התאמת נגישות זו מהווה חסם המפלה אנשים עם מוגבלות ופוגע בזכותם השוויונית ליהנות משירותים ציבוריים.
