חברת מטא (פייסבוק) מפרסמת בשבועות האחרונים שני מהלכים משלימים בתחום המשקפיים החכמים: מצד אחד עדכון על פיצ’רים מבוססי בינה מלאכותית שמיועדים לשימוש יומיומי ונגיש יותר, ומצד שני כלי פיתוח חדש שמרחיב את האפשרות לבנות אפליקציות צד שלישי על גבי הפלטפורמה.
בפוסט חדש שפרסמה החברה, היא מתארת כיצד המשקפיים החכמים שלה, בהם דגמי Ray-Ban Meta ו-Oakley Meta, שמבוססים על שילוב בין מצלמה, מיקרופונים, רמקולים ועוזר בינה מלאכותית קולי. לפי החברה, המטרה היא לאפשר אינטראקציה יומיומית בלי צורך במסך ובלי הוצאת הטלפון מהכיס.
בחלק מהיכולות שמטא מציגה ניתן למצוא מענה קולי על שאלות לגבי מה שנמצא בסביבה, קריאת טקסטים כמו שלטים או מסמכים, ותמיכה בפעולות בסיסיות כמו צילום, שיחות ושליחת הודעות. חלק מהפונקציות האלו מוצגות גם בהקשרים של נגישות, אך חשוב לציין שהן לא מוגדרות כערכת נגישות מלאה, אלא כחלק ממוצר צרכני רחב יותר.
מאפשרים למפתחים לגשת
בתחום הנגישות, מטא מציגה תרחישי שימוש אפשריים עבור אנשים עם עיוורון או לקות ראייה, בעיקר סביב תיאור סביבה וזיהוי אובייקטים. לצד זאת, יש גם שימושים אפשריים עבור אנשים עם מגבלות ניידות, באמצעות שליטה קולית שמאפשרת לבצע פעולות שונות ללא שימוש בידיים. עם זאת, חלק מהיכולות הללו עדיין תלויות זמינות אזורית, גרסאות תוכנה ותנאי שימוש משתנים.
במקביל לעדכונים במוצר עצמו, החברה השיקה את Meta Wearables Device Access Toolkit,כלי פיתוח שמאפשר למפתחים לגשת לחלק מיכולות החומרה של המשקפיים, בהם מצלמה ומיקרופונים, בהתאם להרשאות מוגדרות. המהלך הזה נועד לאפשר יצירה של יישומים חיצוניים שירחיבו את השימוש במשקפיים מעבר למה שמטא מציעה כברירת מחדל.
לא שינוי מיידי
בשלב זה מדובר בכלי שנמצא בתחילת דרכו, עם שימושים ראשוניים והדגמות של מפתחים ושותפים. בין הכיוונים שנבחנים ניתן למצוא פתרונות שמיועדים לסיוע לאנשים עם לקות ראייה, כמו תיאור סביבה או זיהוי חפצים, וכן אפשרות לשילוב שירותי סיוע מרחוק. עם זאת, היקף האימוץ בפועל עדיין מוגבל ולא מבוסס על פריסה רחבה.
המשמעות של המהלך היא מעבר הדרגתי ממוצר סגור יחסית למודל שמאפשר שכבות פיתוח נוספות, אך תחת בקרה של החברה ובמסגרת מגבלות ברורות. זה לא שינוי מיידי לאקו-סיסטם פתוח, אלא התחלה של תהליך. לצד ההתקדמות הטכנולוגית, נשארות שאלות פתוחות סביב פרטיות, אבטחת מידע, והפער בין יכולות שמוצגות בהדגמות לבין שימוש יומיומי בפועל. גם שאלת הנגישות הכלכלית עדיין משמעותית, שכן הטכנולוגיה אינה בהכרח נגישה לכל המשתמשים.
