מעון נווה מנשה הסמוך לפרדס חנה-כרכור הוא מעון ממשלתי של משרד הרווחה המטפל באנשים עם מוגבלות שכלית. אלא שכעת אנחנו חושפים שבמעון משתמשים בפעולות האסורות לפי חוזר מנכ"ל כמו קשירות לכיסא ולמיטה. האזינו להקלטה בתחילת הכתבה.
לפני כחודש הגיעה ג', אחותו של ד' המתמודד עם מוגבלות שכלית, לפגישה במעון בעקבות אירועי אלימות מצידו של ד'. יש לציין כי ד' חווה במעון הקודם שבו שהה טראומה קשה שכללה אלימות מצד מטפל סיעודי במקום.
"אמרו לי שהייתה אלימות מצידו כלפי אדם אחר", מספרת ג' בשיחה עם שווים. "אני לא מכירה אותו כך. הם שיתפו את אמא שלי ואמרו לה שצריך לשנות לו את המינון של הכדורים".
שבוע חלף ואמו של ד' זומנה לפגישה, אך היא לא הגיעה ובמקומה התייצבה אחותו. אז, העובדת הסוציאלית במקום סיפרה לה כי הצוות נאלץ לקשור את אחיה למה שהוגדר "כיסא רגיעה".
"זו מין חגורה שהוא לא יוכל לקום מהכיסא", תיארה העובדת הסוציאלית בהקלטה שהגיעה לידי שווים. "בגלל מה שקרה בעשרת הימים האחרונים, נאלצנו להתחיל להשתמש בהגבלות שאנחנו לא אוהבים בשעות מסוימות".
העובדת הסוציאלית המשיכה ותיארה מתי קשרו את אחיה של ג'. "בשעות של מקלחת בבוקר, הצוות משתדל שהוא ייכנס להתקלח אחרון או ראשון ואז להושיב אותו עם כיסא ההגבלה כי המטפלים עסוקים במקלחות של כולם והם לא יכולים להתפנות להשגיח רק עליו".
"או שמגבילים אותם פיזית או כימית. כימית לפעמים הופך אותם לרדומים. אנחנו לא באמת רוצים את זה", המשיכה העובדת הסוציאלית. "הוא לא ישן בלילות. הוא מסתובב כל הזמן וישן בקושי שעתיים בלילה".
בשלב הזה חשפה העובדת הסוציאלית בפני האחות כי אחיה נקשר גם למיטה. "יש לנו חגורת הגבלה לדיירים שפוחדים שהם ייפלו בלילה. זו הגבלה למיטה. זה מאפשר להם להתהפך, להתרומם אבל לא לקום מהמיטה", היא סיפרה.
העו"סית תיארה שכשהם ניסו את זה פעמיים, המטופל ישן טוב באותם לילות. אלא שאז חלה תפנית. לילה אחד הוא קם מלא בשתן והמטפלת לא יכלה לשחרר אותו מהמיטה בטענה לפחד שיתקוף אותה. "לא רצינו להגיע למצב שהוא יקום עם הצרכים עליו", סיפרה העו"סית וציינה כי הנוהל הזה הופסק.
אלא שלאחר שהנוהל כבר הופסק, המעון חזר לקשור אותו גם בלילות בשל אירוע אלימות נוסף מצד של ד'. "בשניים-שלושה לילות האחרונים, שמים אותו בהגבלה בכיסא בלילה עד שרואים שהוא מתחיל להירדם – ומעבירים אותו למיטה", הודתה העו"סית.
"זה מזעזע בעיניי שמשתמשים בקשירות. אני לא מצליחה לחיות מאז", מספרת האחות לשווים. "אני חיה חיים נורמליים והוא צריך לחיות במקום הזה. אני לא יכולה לעשות יותר מדי. אמרתי להם שאני אכניס מטפלת שתהיה שם 24/7 ואמרו לי שצריך אישור של משרד הרווחה".
"הם עסוקים בלסגור פינות. הם עסוקים פחות בלחפש את הבעיה", המשיכה האחות. "למה הפתרון הראשון הוא לקשור? איפה המדרג של לבוא ולהתמודד? כמו ילד אלים בבית ספר. הדבר האחרון הוא להוציא אותו מבית הספר. כאן ישר הולכים לכדורים, לקשירות, להפוך אותו לזומבי. אח שלי נראה זומבי. הוא לא איתנו בכלל".
במעון נווה מנשה הפנו אותנו למשרד הרווחה והביטחון החברתי, שמסר בתגובה: "משרד הרווחה והביטחון החברתי רואה בשמירה על ביטחונם, בריאותם וכבודם של דיירי המסגרות ערך עליון. במקרה זה, ניתן אישור לשימוש באמצעי הגבלה על ידי גורמי המקצוע המוסמכים ובעדכון המשפחה כחלק מתוכנית טיפול שנועדה לתת מענה למצבי סיכון מיידים של הדייר. עם קבלת הפנייה מהמשפחה ובקשה למצוא חלופות, הונחו גורמי הפיקוח לבחון את הנושא באופן מיידי ובימים הקרובים תתקיים פגישה עם בני המשפחה במטרה לבחון מחדש את המקרה ואת החלופות הטיפוליות המתאימות, תוך הקפדה על טובת הדייר, זכויותיו ובטיחותו".
למרות הדברים בתגובת משרד הרווחה, המציאות בשטח נראית אחרת. במשרד טענו כי המשפחה עודכנה אלא שהעדכון בוצע כבר לאחר שהמטופל נקשר כבר מספר פעמים.
בנוסף, במשרד טענו כי ניתן אישור לשימוש באמצעי הגבלה על ידי גורמי המקצוע המוסמכים. לפי חוזר מנכ"ל משרד הרווחה מנובמבר 2022, חל איסור מוחלט לבצע קשירות. החוזר מפרט מדרג בדמות רמזור של אמצעים שמותרים ואסורים בשימוש. המדרג האדום, שמפרט את האמצעים האסורים לשימוש, כולל כיסאות ריתוק, נעילה, קשירה למיטה וקשירה לכיסא – אמצעים שנעשה בהם שימוש במקרה של ד'.
כמו כן, בניגוד לדברי משרד הרווחה, לאחר פניית שווים למשרד, מפקחת מטעם המשרד יצרה קשר עם אחותו של ד' וכתבה לה: "האישור שניתן בתחילה (לקשירות – ר"נ) נבע מחוסר אבחנה מדויקת בין הגבלה מטעמים רפואיים/תפקודיים לבין הגבלה התנהגותית. ברגע שהנושא הובהר – ביטלתי את האישור באופן מיידי וחד-משמעי והובהר למסגרת כי חל איסור מוחלט על שימוש בכלים אלו".
עוד כתבה המפקחת: "המידע ששיתפת אותי לגבי שימוש בהגבלות בזמנים נוספים הוא חדש וייבדק על ידי".
בשנת 2022 עתר ארגון בזכות לבג"ץ נגד הנוהל המתיר שימוש באמצעי הגבלה במסגרות שבאחריות משרד הרווחה, בשל הפגיעה החמורה בזכויות האדם של אנשים עם מוגבלות ובשל היעדר הסמכה חוקית ברורה לשימוש באמצעים אלה.
"השימוש באמצעי הגבלה, ובכלל זה קשירת אנשים לכיסאות, פוגע פגיעה קשה וחמורה בזכויות יסוד בסיסיות ביותר של אנשים עם מוגבלות ועלול לגרום לנזק פיזי ונפשי משמעותי", אמרה לשווים ד"ר עדית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלות. "מדובר בפרקטיקה הסותרת את עקרונות היסוד של המשפט הישראלי, הוראות חוק שונות ואת הוראות האמנה בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, שאותה אשררה מדינת ישראל".
"מחסור בכוח אדם או בתקציבים אינו יכול להצדיק פגיעה כה חמורה בזכויות אדם", המשיכה סרגוסטי. "יש לזכור גם כי מרבית המסגרות לאנשים עם מוגבלות מופעלות על ידי גופים פרטיים, כך שבפועל המדינה מפקידה בידי גורמים פרטיים סמכויות של כפייה והגבלה פיזית כלפי אנשים עם מוגבלות – סמכויות הפוגעות באופן מהותי בחירותם ובכבודם".
סרגוסטי התייחסה למקרה שהבאנו כאן ואמרה: "זה ממחיש עד כמה מנגנוני הפיקוח והבקרה הקיימים אינם מספקים. גם כאשר השימוש באמצעי הגבלה מוגבל לכאורה למקרים חריגים ולמשכי זמן קצובים, בפועל קשה להבטיח כי ההוראות נאכפות וכי זכויותיהם ושלומם של הדיירים נשמרים".
לפי סרגוסטי, במסגרת הדיונים בעתירה הודיע משרד הרווחה כי בכוונתו לאסור לחלוטין את השימוש בכיסאות הגבלה. "לנוכח חומרת המקרה, על המשרד לפעול באופן מיידי ונחרץ כדי להבטיח שהאיסור ייושם בפועל, לאכוף אותו באופן אפקטיבי ולמנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד", הדגישה סרגוסטי. "המקרה הזה ממחיש כי הבעיה אינה רק הפרת נהלים אלא עצם קיומה של מדיניות המאפשרת שימוש באמצעי הגבלה. על משרד הרווחה לאסור לחלוטין את השימוש בכיסאות הגבלה ובאמצעי הגבלה פיזיים אחרים כמו חדרי בידוד, ולהבטיח אכיפה אפקטיבית של האיסור".
