"מה קורה יא אוטיסטים?" – זו הברכה הקבועה שמלווה כמעט כל חזרה של להקת המטאל "דניאל עמית והסייעות". אחרי שהשיר "פשוט" כבש את הרשת – הלהקה, שמורכבת כולה מאנשים על הרצף האוטיסטי, יוצאת לקמפיין מימון המונים כדי לגייס כסף עבור הוצאת אלבום. לתמיכה – לחצו כאן
החיבור בין חברי הלהקה החל כשאלעד קפלן, היום הבסיסט של הלהקה, ראה כתבה על דניאל עמית ופנה אליו. "ב-2019 הופעתי בפסטיגל ומשם המשכתי למופע שלי 'אוטיסטה לייב', שהיום זה בעצם 'אוטיסטה שואו'", מספר עמית בשיחה עם שווים. "באותה התקופה לא ניגנתי בלהקה כלשהי. המהפך קרה כשאלעד ראה כתבה על המופע שלי והתלהב. הוא יצר איתי קשר ודרכו הכול התפתח".
בהמשך הצטרפו בר גולדשטיין בגיטרה וגיא דורי בתופים וכך נולדה להקת הרוק-מטאל הראשונה בארץ, שכל חבריה על הרצף האוטיסטי.
השם של ההרכב לא נבחר במקרה. "הסייעות היו אלה שליוו אותנו, את כל חברי הלהקה, בבית הספר כילדים", מסביר עמית. "הן היו הולכות אחרינו לכל מקום ורושמות עלינו במחברות הקשר. לא היה לנו רגע פרטי אחד. לקחנו את השם הזה, שהיה כל כך מעיק, והפכנו אותו למשהו עוצמתי וחזק. הן עקבו אחרינו אז, היום עוקבים אחרינו באינסטגרם".

לדבריו, הקשר בין חברי הלהקה נשען על הבנה כמעט אינטואיטיבית. "העבודה אצלנו מאוד אינטנסיבית, אבל יש דינמיקה שאי אפשר להעתיק ללהקה אחרת", הוא אומר. "יש בינינו הבנה עיוורת כמעט להכול. המטאל הוא השפה שלנו. ככה אנחנו מתקשרים אחד עם השני, דרך המוזיקה".
במחשבה ראשונה, אולי מפתיע שלהקה שכל חבריה על הרצף ומתמודדים עם קשיי ויסות חושי מתחברת דווקא למטאל רועש ובועט. אבל עבורם, דווקא שם נמצא הסדר. "אנשים יכולים לשמוע מטאל כרעש, אבל זה ז’אנר מאוד מדויק ומורכב, עם חוקים ברורים", מסביר עמית. "העולם מציף אותנו כל הזמן ברעשים וגירויים שאנחנו לא שולטים בהם. במטאל אנחנו אלה ששולטים בעוצמה ובדיסטורשן. זה רעש מבוקר שאנחנו מייצרים וזה נותן לנו פורקן חושי ורגשי".
את מרבית הטקסטים ללהקה כותב עמית בעצמו והוא החל לכתוב בגיל 17. "אני כותב על אוטיזם, תרופות פסיכיאטריות ומצבים נפשיים, אבל גם יש נושאים אחרים", הוא מספר. "בהתחלה הכול נכתב למגירה, לא האמנתי שאני מסוגל לכתוב שירים".
השיר הראשון שכתב "איפה את" נכנס לאלבום פופ-רוק שהוציא לפני הקמת הלהקה. כיום, לדבריו, המוזיקה שלו הרבה יותר "אגרסיבית" ומתכתבת עם רוח המטאל של ההרכב.

בימים אלה עובדים חברי הלהקה על שיר חדש שכתב המתופף גיא דורי. "הוא מדבר על נקמה", מספר עמית. "עשינו מזה שיר עצבני וכסאחיסטי". אבל מבחינתו, הנקמה איננה אישית. "הנקמה היא הצורך שלנו להוכיח לעולם שאנחנו שווים. במערכת שלא האמינה, במורים שלא האמינו, בחברים שלא האמינו".
תחושת חוסר האמון ליוותה את דניאל שנים ארוכות. "לא האמינו שאני מסוגל לגור לבד, לשלם חשבונות", הוא אומר. "בסוף הוכחתי לכולם שאני לגמרי יכול". המוזיקה מבחינתו היא דרך להסביר את עצמו לעולם. "גם השירים וגם הקומיקס שאני יוצר, עוזרים לי לתווך את עצמי. זה סוג של תרפיה בשבילי".
אחד השירים החשופים ביותר שיצר נקרא "שקרים". "חששתי מאוד להוציא אותו כי יש בו הרבה ביקורת", מודה עמית. לדבריו, השיר עוסק בציפייה של גורמים ואנשים ממנו "לשקר לאחרים" כדי להתאים לתדמית מסוימת, ובתחושה שהוא לא רוצה עוד "לתת יד למשחקים האלה".
"בסוף הבנתי שזה לא נגד מישהו מסוים, אלא פריקת אגרסיות שכל אחד יכול להזדהות איתה", מדגיש עמית.
במקביל לעבודה על האלבום הראשון, הלהקה פתחה קמפיין הדסטארט לגיוס מימון. "אנחנו לא מבקשים תרומות, אנחנו רוצים שיתמכו בנו כי אנחנו שווים את זה", מבהיר עמית.
הקמפיין כולל מתנות שונות למי שיתרום, בהן סדנאות קומיקס, שיעורי גיטרה והפקה מוזיקלית. אבל מעבר לאלבום, נראה שהמטרה של חברי ההרכב רחבה יותר. "אנחנו לא רוצים להיות רק 'הלהקה של האוטיסטים'", מסכם עמית. "קודם כול אנחנו רוצים להביא מוזיקה. אין כמעט מטאל בעברית בסצנה הנוכחית. האוטיזם הוא ערך מוסף, לא המטרה העיקרית. אנחנו לא רוצים שייקחו אותנו כי אנחנו אוטיסטים, אלא כי אנחנו מביאים בשורה אחרת".
דניאל עמית והסייעות יופיעו ב-25.6.2026 בבר Lemmy בתל אביב בשעה 20:00. הכניסה חופשית.





