אם אתם מקבלים קצבת נכות או מוכרים כבעלי נכות, מגיעות לכם הטבות רבות מעבר לקצבה עצמה. במדור "מגיע לכם" נסקור מדי שבוע זכויות כאלה. והשבוע: זכויות סטודנטים עם מוגבלות במוסדות להשכלה גבוהה.
לעוד הטבות והנחות לנכים במדור מגיע לכם – לחצו כאן
זכויות סטודנטים עם מוגבלויות מעוגנות בחוקים ובתקנות, ככה שמוסדות לימודים להשכלה גבוהה מחויבים לתת את ההנגשות לסטודנטים עם מוגבלות. חשוב להדגיש כי לא מדובר ברצון טוב, או בטובה – אלא בזכויות שהחוק מקנה.
מה הזכויות של סטודנטים עם מוגבלות?
החוק מבדיל בין שני סוגים של הנגשות: התאמה אישית, ונגישות כללית.
נגישות כללית – אלו דברים שהמוסד חייב לעשות גם בלי שהגישו בקשה מיוחדת. למשל: שהמבנים של המוסד יהיו נגישים, לספק חניות נכים ייעודיות, שהאקוסטיקה בכיתות תהיה טובה, לשמור מקום בתחילת הכיתה לסטודנטים עם מוגבלות, שהמידע יהיה נגיש וכ"ו.
התאמות אישיות – הנגשה שמותאמת באופן אישי לסטודנט שמבקש אותה. הנגשה כזו בדרך כלל כרוכה בהגשת בקשה לגורם הרלוונטי. למשל: חדר בלי הרבה משתתפים בבחינה, תוספת זמן, הכתבת תשובות, אישור להקליט את השיעורים, קבלת מצגות נגישות מראש, תמלול של השיעורים וכ"ו. התאמות אלו צריכות להינתן בחינם, ללא עלות, והן גם חוסות תחת סודיות. אסור למוסד האקדמי לחשוף שביקשתם את ההתאמות.
מי נחשב אדם עם מוגבלות לצורך קבלת הנגשה בלימודים?
כל אדם שיש לו לקות פיזית, נפשית או שכלית (כולל לקות קוגניטיבית), קבועה או זמנית, שבגללה התפקוד שלו מוגבל באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. כלומר, מחלה כרונית, נכות נפשית, מגבלה שכלית – אם הן משפיעות באופן משמעותי על התפקוד, הן נחשבות לנכות לצורך החוק.
גם מחלה זמנית כמו שבר ברגל כלולות בחוק. החוק לא עוסק בהכרה בביטוח לאומי, אלא בהשלכות התפקודיות של המחלה או הלקות. למשל, אם סטודנט שבר את הרגל ואין לו אחוזי נכות, בתקופה שהוא מתקשה להתנייד בגלל השבר הוא כלול בחוק, למרות שאין לו אחוזי נכות.
מה לגבי לקויות למידה?
החוק שנותן זכויות לסטודנטים עם לקויות למידה (חוק זכויות תלמידים עם לקות למידה, 2008) נכתב בנפרד מהתקנות שמגנות על סטודנטים עם מוגבלות. אבל מה שחשוב לזכור זה שגם הזכויות של סטודנטים עם לקויות למידה מעוגנות בחוק.
הזכות להנגשה מתחילה עוד בתהליך הקבלה – גם תהליך הקבלה מחויב להיות נגיש. דברים כמו חוברות מידע לסטודנטים, ימים פתוחים, ראיונות קבלה, מבחני כניסה לאקדמיה – גם בהם יש חובת הנגשה והתאמות.
מה נחשב כמוסד להשכלה גבוהה?
ההגדרה של מוסד להשכלה גבוהה יחסית מצומצמת כשמדובר בהתאמות על רקע נכות. זה כולל כל מוסד שמפוקח ע"י המועצה להשכלה גבוהה, שלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו"ל שפועלות בישראל ברישיון וסמינרים להכשרת מורים שבפיקוח משרד החינוך. שימו לב, מכללות להנדסאים וטכנאים, מכינות קדם-אקדמיות ומוסדות על-תיכוניים מקצועיים, תורניים או דתיים אינם כלולים בתקנות הנגישות האלה. אבל, המוסדות שמוחרגים מהתאמות על רקע נכות, לא מוחרגים מלתת התאמות אישיות שנופלות תחת לקויות למידה.
איך מבקשים ומקבלים את ההתאמות?
לכל מוסד להשכלה גבוהה צריך להיות "מרכז תמיכה" לסטודנטים עם מוגבלויות. ברוב המוסדות זה יושב תחת הדקנאט. דרך מרכז התמיכה ממלאים בקשה, לבקשה צריך לצרף בדרך כלל תיעוד רפואי שמראה על המגבלה והצורך בהתאמה. חשוב שהמסמך יראה כמה זמן אתם סובלים מהלקות, ואיך זה משפיע על תחום חיים משמעותי.
מוסד הלימודים מחוייב לתת תשובה בכתב תוך 30 יום אם ההתאמה אושרה או לא. אם ההתאמה לא אושרה, המוסד מחוייב להחזיר תשובה מנומקת, בכתב, תוך 30 יום. אם ההתאמה כן אושרה, בנוסף לתשובה תוך 30 יום, הם מחוייבים לתת את ההתאמה בפועל תוך 45 יום מההחלטה לאשר.
התאמות על רקע של לקויות למידה עשויות להינתן רק על בסיס אבחון מוכר – כאשר ברוב המוסדות דורשים אבחון של האוניברסיטה, או אבחון מת"ל של של המרכז הארצי לבחינות והערכה. אבחונים אלו לרוב עולים כסף. ההתאמה צריכה להינתן בחינם, אך אין איסור בחוק על גביית כסף על אבחון ללקויות למידה, לצערנו. לצד זאת, התאמות על רקע של נכויות כן אמורות להינתן על בסיס המידע הרפואי של הסטודנט, ולא לדרוש אבחון של המוסד. למשל, התאמות על רקע נפשי – בדרך כלל יספיק מכתב מהפסיכיאטר של הסטודנט, בלי אבחון נוסף בתשלום.
האם צריך לעבור ועדה במוסד הלימודים?
אם אתם צריכים הנגשה שיושבת תחת נגישות כללית, המוסד אמור לספק לכם את ההתאמה בלי תהליך בירוקרטי. אם אתם מבקשים התאמה אישית שמותאמת לכם, יש תהליך רשמי של הגשת בקשה והמתנה לתשובה תוך 30 יום. שימו לב, אם נדחיתם, אפשר לבקש וועדה כדי לערער על הדחייה.
מוסד הלימודים יכול לדחות בקשה להתאמות משתי סיבות: פגיעה ב"מהות השירות" וגם "נטל כבד מדי". הכוונה בפגיעה במהות השירות היא, שאם ההתאמה תינתן זה יפגע ברמה האקדמית או במטרת הקורס. למשל, בקשה להיבחן בעל פה בקורס שכל מהותו היא להוכיח שליטה בכתיבה. גם במקרה כזה, המוסד האקדמי מחוייב לפרט איזו מהות נפגעת ואיך היא נפגעת מההתאמה. אי אפשר לדחות בקשה בטענה שזה פוגע ברמה האקדמית בלי לפרט איך הרמה האקדמית נפגעת. לגבי נטל כבד מדי, את קיומו של נטל כבד מדי לא קובע המוסד בעצמו, אלא השר או מי שהסמיך לכך. וגם אם נקבע שכך, המוסד מחויב להציע חלופות סבירות אחרות ולא פשוט לסרב.
תהליך ערעור
אם האחראי שבוחן את הבקשה שלכם מחליט שהוא כנראה ידחה את ההתאמה שביקשתם, הוא צריך לזמן אתכם לשיחה כדי לשמוע למה אתם רוצים את ההנגשה הזו. לשיחה הזו מותר לכם להביא מומחה מטעמכם שיעזור לכם להסביר למה אתם זקוקים להתאמה. אם אחרי השיחה הזו האחראי עדיין מחליט לדחות את ההתאמה ולא לתת אותה, הוא מחויב לנמק בכתב תוך 30 יום, מהגשת הבקשה, את הסיבה לדחייה, כמו שהוסבר מקודם.
הדחייה היא לא הסוף, אפשר לגשת לוועדת ערר. את הערר יש להגיש תוך 15 יום מקבלת הסירוב. הוועדה מחויבת לחזור אליכם עם החלטה מנומקת בכתב, תוך 30 יום. חשוב לשים לב: האחראי שדחה את בקשת ההתאמה שלכם לא יכול לשבת בוועדה הזו. כמו כן, לפחות אחד מחבריה אמור להיות, ככל האפשר, אדם עם מוגבלות בעצמו. הזכות לערר היא זכות שרוב האנשים לא מכירים ולא מממשים.
לסיכום:
פונים למרכז התמיכה לאנשים עם מוגבלויות במוסד האקדמי, בדרך כלל תחת הדקנאט. ממלאים טופס בקשה להתאמות על רקע נכות. מצרפים תיעוד רפואי רלוונטי שתומך בבקשה שלכם. אם קיבלתם דחייה לא מוצדקת, אפשר לערער תוך 15 יום.
מכשולים צפויים בדרך:
למרות שהחוק מאוד ברור לגבי הנגשה לסטודנטים עם מוגבלויות, הרבה פעמים יש מכשולים בדרך. למשל, בחלק מוסדות הסמכויות לתת התאמות נגישות שונות נופלות תחת סמכויות שונות. למשל, התאמות על רקע מגבלה נפשית ומגבלה פיזית יושבות תחת גורמים שונים, שמטרטרים את הסטודנט ביניהם. חלק מוסדות לא דואגים שמקומות של הכשרה מעשית יהיו נגישים, למרות שהחוק כן שם את זה תחת אחריות מוסד הלימודים.
אם מוסד הלימודים לא נותן לכם את ההתאמות שמגיעות לכם, יש למי לפנות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא הכתובת הרשמית להגשת תלונה ובידיה כלים לאכוף את חובות הנגישות מול המוסד. במקביל, אגודת הסטודנטים ותאי הסטודנטים עם המוגבלות במוסד הלימודים שלכם יכולים לסייע לכם בסנגור מול ההנהלה.
זכות רלוונטית נוספת: שיקום מקצועי (לחצו כאן)
