התובע הכללי של ארה"ב הודיע כי 50 המדינות לא יצטרכו לספק לאזרחים עם מוגבלות נפשית שירותים בקהילה. המהלך עורר סערה גדולה בשל העובדה שאנשים רבים יאבדו את הזכויות המגיעות להם.
לטענת משרד המשפטים האמריקני, על מדינות הפדרציה לא חלה חובה חוקית לספק שירותים לאנשים עם מוגבלויות נפשיות במסגרת הקהילה – שינוי עמדה שלדברי פעילים למען זכויות אנשים עם מוגבלויות עלול להיות בעל השלכות מרחיקות לכת.
המשרד לייעוץ משפטי (Office of Legal Counsel) של הסוכנות פרסם בסוף השבוע שעבר מזכר בן 39 עמודים שבו נקבע כי "חוק האמריקנים עם מוגבלויות" ו"סעיף 504 לחוק השיקום (Rehabilitation Act) " אינם מחייבים מדינות לטפל באנשים עם מוגבלות נפשית במסגרת המשולבת ביותר המתאימה לצורכיהם.
מזכר משרד המשפטים נכתב בתגובה לשאלות שהועברו אליו על ידי היועץ המשפטי של הבית הלבן. חוות הדעת, שנכתבה על ידי לנורה סי. פטיט, סגנית עוזר התובע הכללי הראשית במשרד לייעוץ משפטי, מהווה כעת את העמדה הרשמית של ממשלת ארצות הברית. אף שאינה משנה את החוק הקיים, פעילים אומרים כי היא עשויה להשפיע על האופן שבו סוכנויות פדרליות יאכפו אותו.
הקביעה החדשה עומדת בניגוד לפרשנות המקובלת במשך שנים רבות לפסק הדין Olmstead v. L.C. (אולמסטד נגד לויס קרטיס, 1999, קבע כי בידוד וכליאה כפויה של אנשים עם מוגבלות במוסדות מהווים אפליה אסורה). בפסק הדין נקבע כי מדינות מחויבות לספק טיפול מבוסס-קהילה לאנשים עם מוגבלויות נפשיות, כל עוד מתקיימים תנאים מסוימים. ההחלטה האיצה מאמצים של מדינות לסגור מוסדות גדולים ולהעביר אנשים עם מוגבלויות למסגרות קהילתיות.
"המזכר של משרד המשפטים מנסה לשלול את אחת הזכויות החשובות והקשות ביותר להשגה עבור אנשים עם מוגבלויות – הזכות לקבל שירותים בבתיהם ובקהילותיהם", אמרה אליסון ברקוף, פרופסור באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון שעמדה בראש המינהל לחיים בקהילה במשרד הבריאות והשירותים האנושיים בתקופת ממשל ביידן ושימשה בעבר כיועצת מיוחדת במשרד המשפטים לאכיפת פסיקת אולמסטד.
לדברי פעילים, חוות הדעת, שהתפרסמה ימים ספורים לפני יום השנה ה-27 לפסק הדין אולמסטד, משנה פרשנות פדרלית של סעיף 504 שהייתה נהוגה כמעט 50 שנה.
"העובדה שממשלת ארצות הברית נוקטת כעת עמדה, שלפיה אין עוד חובת שילוב, תשפיע ככל הנראה על הסכמי הפשרה הרבים, החקירות והתיקים האישיים הקשורים לאולמסטד שבהם מעורבים משרד המשפטים והמשרד לזכויות האזרח במשרד הבריאות", אמרה ברקוף.
בנוסף, ברקוף ציינה כי המזכר מאותת שמשרד המשפטים ומשרד הבריאות צפויים לשנות את התקנות שלהם במסגרת חוק ה-ADA וסעיף 504 כך שיתאימו לפרשנות החדשה. בחוות הדעת נטען כי האכיפה הפדרלית בשנים האחרונות הרחיבה את משמעות פסק הדין אולמסטד מעבר למה שהתכוון בית המשפט.
עם זאת, גם משרד המשפטים עצמו מודה כי הפרשנות החדשה שלו "אינה תואמת את ההבנה המקובלת של פסק הדין בבתי המשפט הפדרליים." "לפיכך קיים סיכון שכל פעולה סופית של סוכנות פדרלית שתאמץ את עמדתנו תעמוד בפני אתגרים משפטיים", נכתב בחוות הדעת.
משרד המשפטים לא הגיב לבקשות לתגובה בנוגע לעמדה החדשה או להשפעתה על האכיפה.
בישראל, לאחרונה פרסמנו כתבות על תהליך ה"הלאמה" של שירותי התפתחות הילד – מגמה הפוכה להפרטה, וכבר ברורות לנו ההשלכות שיש לכך.
המגמה הניאו-ליברלית הגלובלית, שאינה דוגלת בפרקטיקות סוציאליסטיות, באה לידי ביטוי בתהליכים מסוג זה שמתרחש כעת בארה"ב – התנערות המדינה מאחריותה כלפי האזרח, שנותר לדאוג לעצמו.
"לרוב אנחנו, בישראל, לוקחים את מה שקורה בארגון הבריאות העולמי (WHO) ובארה"ב כמודל", אמר לשווים עו"ד לדיני מוגבלויות, גיא אקוקה. "נכון להיום, משרד הרווחה שלנו כבר מופרט בכ-95%. עכשיו בארה"ב באים ואומרים שגם את ההפרטה רוצים לבטל. זו השיטה האמריקנית – מי שיש לו כסף, יקנה שירותים ומוצרים, ומי שלא, יישאר בלי".
"האמירה הזו שפורסמה עכשיו היא אירוע דרמטי ולצערי, העולם המערבי ילך בעקבותיה ואנחנו נהיה הראשונים", הוא סיכם.
