נושאים קשורים

כ־40 עובדי אלו"ט יקבלו מלגות ללימודי תואר בחינוך עם התמחות באוטיזם

שיתוף פעולה בין אלו"ט למכללת סמינר הקיבוצים יאפשר לעובדי העמותה ללמוד לתואר ראשון עם התמחות באוטיזם, במקביל לעבודתם. המטרה: לקדם את העובדים מקצועית ולשפר את השירות לאנשים עם אוטיזם

לא חייבים להיות פסיכולוג: האנשים שעזרו למפונים להתמודד עם טראומה

פיילוט של נט"ל שילב עמיתים תומכים במלונות מפונים במהלך המלחמה. המסקנה במאמר שפורסם עכשיו: אנשים עם ניסיון אישי בהתמודדות נפשית יכולים לספק תמיכה משמעותית

איך עברתי אבחון אוטיזם דרך הרווחה ללא עלות

אחרי שאובחן כאוטיסט בגיל 30, אמיר שטיין מסביר איך עושים את זה דרך שירותי הרווחה: למי המסלול מיועד, איך פונים, מה ההבדל מאבחון פרטי וכמה זה חוסך לכם

אחרי 5 שנים: השחקנית חושפת שאובחנה בטעות עם טרשת נפוצה

כוכבת "נשואים פלוס" כריסטינה אפלגייט, שחשפה ב־2021 כי היא חולה במחלה, סיפרה כי הרופאים קבעו שהאבחנה הייתה שגויה. התסמינים הקשים נמשכים והיא עדיין מתקשה ללכת: "לא הבראתי פתאום"

אישום: האב תקף את בני משפחתו ובהם בן 4 על הרצף

כתב אישום שהוגש נגד תושב המרכז מתאר מסכת ממושכת של אלימות ואיומים כלפי בני משפחתו. באחד המקרים היכה את בנו האוטיסט בן הארבע בפניו וגרם לו לחבלות קשות
ראשיאנשים עם מוגבלויותמהפכת ההכלה והנגישות בלב תל אביב: "כולם מרוויחים"

מהפכת ההכלה והנגישות בלב תל אביב: "כולם מרוויחים"

המנכ"ל והבעלים המשותף בדיזנגוף סנטר הנחיל תרבות ארגונית ששמה דגש על הכלה וגיוון. מכלל העובדים בסנטר, 6 אחוזים הם אנשים עם מוגבלויות. בריאיון לשווים מספר פילץ על המהפכה ועל הרווח האנושי: "זה עושה טוב ללב שלנו, לצוות וללקוחות"

דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף של דיזנגוף סנטר (צילום: גיא חמוי)
דן פילץ, מנכ"ל ובעלים משותף של דיזנגוף סנטר (צילום: גיא חמוי)

כ-6% מכלל עובדי דיזנגוף סנטר הם אנשים עם מוגבלויות. נתון זה, הגבוה משמעותית מהממוצע במשק, מציב סטנדרט חדש למגזר העסקי בישראל ומוכיח כי שילוב תעסוקתי הוא אינטרס עסקי מובהק ולא מעשה חסד. הסנטר פועל באופן עקבי במודל של העסקה ישירה ולא דרך חברות קבלן.

המנכ"ל והבעלים המשותף של הסנטר, דן פילץ, מוביל תרבות ארגונית ששמה דגש על הכלה וגיוון ומבקש להעביר מסר למנכ"לים של חברות או מרכזים מסחריים אחרים שעדיין חוששים או מהססים: "המסר הראשון הוא שמאוד כדאי לכם לנסות ולמצוא עובדים עם מוגבלויות כי הם עובדים שרוצים להצליח, עובדים שהרבה פעמים לצערי הרב, באים עם ניסיון לא טוב", אומר פילץ לשווים. "כשרואים אותם, הם נותנים את כל כולם לעבודה, עם מוטיבציה גדולה. תנסו, כי זה כדאי".

הדבר השני שהוא אומר הוא שזה גם יעזור לכל מעסיק באופן אישי. "אחרי שתנסו, תגלו שזה עושה טוב גם ללב שלכם וגם לצוות וגם ללקוחות", הוא מציין.

Igul-Letova

התפיסה המכילה של הנהלת הסנטר באה לידי ביטוי גם ברמה המשפטית והתקנונית של המקום. פילץ, הדוגל בהכלה ובמדיניות של דלת פתוחה, קשב ושיתוף פעולה, מציין כי התיקון האחרון שנכנס לתקנון הוא איסור האפליה לפי נטייה מינית. בעקבות הריאיון והרצון להעמיק את המחויבות החברתית, פילץ מדגיש כי הוא שוקל להוסיף כעת לתקנון סעיף מפורש שיקבע כי לא תהיה אפליה גם על רקע מגבלה פיזית, נפשית או נוירולוגית.

שילוט בדיזנגוף סנטר (צילום: באדיבות הסנטר)
שילוט בדיזנגוף סנטר (צילום: באדיבות הסנטר)

כחלק מהמאמצים לפתח פתרונות תעסוקה חדשניים, הסנטר לוקח חלק אקטיבי בהאקתון של האקוטיזם, מפגש בן יומיים-שלושה של יזמים טכנולוגיים שמטרתו לפתח כלים דיגיטליים וטכנולוגיים מתקדמים לשילוב אנשים עם מוגבלויות שונות בשוק העבודה.

המהפכה החברתית של הסנטר קיבלה דחיפה משמעותית לפני קרוב לעשור כשהסנטר הצטרף כחלק מהמעגל הראשון של שבע החברות הישראליות הראשונות שלקחו חלק במיזם הלאומי "שווה פיתוח", המובל על ידי ציונות 2000, הג'וינט, משרד הרווחה ואלו"ט. פילץ מתאר את התפתחות המודל ומסביר: "פריצת הדרך המשמעותית הייתה שינוי התפיסה. מצאנו מדריך שעשה חוג קפוארה לילדים על ולא על הרצף. הבקשה הייתה לעשות חוג של כולם. הבאנו מדריך שיודע להתייחס. אחר-כך עשינו עוד פרויקט של בתי ספר שמביאים קבוצות קטנות של ילדים בהתנסות בכישורי חיים בסיסיים כמו קניות במספר עסקים", הוא מספר.

Igul-Letova
שילוט בכניסה לחנויות (צילום: באדיבות דיזנגוף סנטר)
שילוט בכניסה לחנויות (צילום: באדיבות דיזנגוף סנטר)

בסנטר יש גם "יום שקט" שעוזר להרבה ילדים עם רגישות חושית להרגיש כמו כולם. "היוזמה הייתה סביב אירוע ספציפי ואז התחלנו ב'שבתות שקטות", מספר פילץ. "אנחנו מנסים באירועים למצוא שעה שקטה או יום שקט ולבצע התאמות. זה מאתגר, חסר ידע לעשות את הדברים נכון. התחלנו לעשות הקרנה שקטה בקולנוע לב בשיתוף אלו"ט. אנחנו נותנים הזמנה מראש של כרטיסים או מהמזנון שפשוט ניגשים ונמנעים מתורים, הפתרונות לא מורכבים יותר מכפי שנדמה".

הוא מוסיף ומפרט בהתרגשות על מיזמים נוספים: "היה לנו פרויקט מעניין עם אלווין. עשינו תצוגת אופנה. אנשים עם מוגבלויות שהחלום שלהם היה להיות דוגמנים, לקבל את ההכרה ולהיות באור הזרקורים. כל האירוע היה התנדבותי, זה היה מדהים. מעצבות אופנה שכל אחת לקחה דוגמנים ויצרו קולקציה, סטייליסטים, איפור, צלמים וציוד הגברה מכלי זמר".

תצוגת אופנה בשיתוף עמותת אלווין בדיזנגוף סנטר (צילום: באדיבות הסנטר)
תצוגת אופנה בשיתוף עמותת אלווין בדיזנגוף סנטר (צילום: באדיבות הסנטר)

פתרונות ניווט למבוך דיזנגוף סנטר

לצד הנגישות החושית והחברתית, דיזנגוף סנטר מתמודד עם אתגר פיזי מורכב במיוחד הנובע מהארכיטקטורה הייחודית והמבוכית שלו. פילץ אומר בכנות כי המבנה המורכב והשיפועים המפורסמים שלו הם חסרון שהם עומלים לפתור: "זה חסרון יותר מיתרון, הרבה לקוחות מתלוננים על זה. אנחנו מנסים לעשות שני דברים. החזרנו לפיתוח את מערכת הניווט שתהיה מבוססת קודים שיהיו מוצבים בכל הכניסות, החניונים וברבים מהעמודים. כשתרצה לחזור לנקודה הזו, התוכנה תסביר לך איך להגיע. יש מסכים שנמצאים בתכנון, כ-20 במעברים הציבוריים שתוכל לחפש לפי עסק או ענף ולקבל הדרכה איך להגיע לעסק באמצעות סרטון המחשה. זה בעבודה, אנחנו משקיעים בזה שבועות וחודשים".

מודל עסקי שמשלב רווח כלכלי, חברתי וסביבתי

דיזנגוף סנטר, שנפתח ב-1977 כמרכז המסחרי הראשון בישראל, מנוהל כיום תחת מודל ייחודי המבוסס על שלוש שורות רווח: כלכלית, חברתית וסביבתית. השקעה זו מתחברת ישירות לגיוון התעסוקתי, אשר להשקפתו של פילץ תורם לאווירה הכללית ומייצר ערך מוסף לעסק: "אם אתה מסתכל על תגובות של הקהל ברשתות, אתה רואה תגובות חיוביות. אם קורה שאנחנו מפשלים, הראשונים לצאת להגנתנו, זה הלקוחות שלנו. אנחנו מנסים 'בית גידול' אחר, מאפשר, מכיל. עסקים של תרבות, ספרות מוזיקה, תרבות פופ שלא אופייניים לקניון ומתרכזים בו ירידים ופסטיבלים. יש פה גלריה חברתית. כמותית, יש פה הרבה אנשים ויש פה מודעות. במקומות אחרים לא היו מקבלים אנשים עם מוגבלויות והיו מנפנפים אותם כעובדים. זה חלק ממכלול ולא עומד בעצמו לבד. המכלול יוצר משהו אחר. יחד עם טבע עירוני ומחזור ועוד דברים זה יוצר כלכלה מעגלית. זה גם יותר טוב, גם יותר נעים. יש לנו מדיניות של דלת פתוחה ויש דגש על קשב ושת"פ. זה נכון לגבי כל תחום".

כתבות אחרונות