לפני שבוע וחצי נפתחה בתיאטרון ירושלים התערוכה "תחושות בין לבין", המציגה עבודות של צעירים על הרצף האוטיסטי המתגוררים בכפר שמעון. בין המציגים נמצא גם דני יובל, בנו הבכור של הפסיכיאטר פרופ' יורם יובל, אחד הפסיכיאטרים הידועים והבכירים בישראל.
בראיון לליאת רגב בכאן רשת ב' סיפר פרופ' יובל בגילוי לב על הדרך שעברה המשפחה מאז האבחון. "דני היום בן 30", אמר. "אני זוכר היטב את היום שהוא נולד בארצות הברית. את אבא שלי איבדתי כשהייתי בן 14, וכשדני נולד הייתה לי הרגשה שבזה שאני נהיה אבא והוא הבן הבכור שלי, אני כאילו מקבל את אבא שלי בחזרה. זו הייתה שמחה גדולה".
לדבריו, רק בהדרגה החלו להופיע הסימנים הראשונים לאוטיזם אצל דני. "בשנה הראשונה הוא היה ילד נהדר, עשה הכל בזמן ואפילו הקדים את הזמן. בשנה השנייה והשלישית ראינו שדברים מסוימים לא מתקדמים, ואפילו הולכים אחורה".
יובל סיפר כי האבחנה הרשמית הגיעה זמן קצר לאחר לידת אחיו של דני. "אני זוכר שהלכתי הביתה. כפסיכיאטר לא היה לי אז הרבה ניסיון בתחום האוטיזם. פתחתי ספר וקראתי, ואז כבר ידעתי. לא הייתי צריך לשאול אף אחד. זה היה שבר גדול. מאוד גדול".
לדבריו, הוא הבין כבר אז את המשמעות האפשרית של האבחנה. "ידעתי מה תהיה המשמעות לגבי היכולת של דני לחיות חיים עצמאיים, לדאוג לעצמו, לבטא את עצמו בעולם. אתה מבין שזה לא מובטח ושיהיו קשיים מאוד גדולים".
*****************
עוד בנושא:
להיות אוטיסט וקצין: הסרט שמספר את סיפורו המדהים של סגן גל
****************
על יכולת התקשורת של בנו סיפר: "דני מדבר, אבל מה שהוא אומר מושפע הרבה מאוד ממה שקורה אצלו בתוך הנפש, ולא תמיד בהתאמה למה שקורה בחוץ. הוא מדבר על הדברים שמעניינים אותו באותו רגע, ולפעמים חוזר עליהם שוב ושוב".
כשנשאל האם הוא מרגיש שיש לבנו הרבה יותר לומר ממה שהוא מצליח לבטא, השיב בלי היסוס: "בטח. לגמרי. כל הורה יגיד לך שמה שהם אומרים לנו זה רק חלק קטן ממה שקורה אצלם בנפש ורוצה לצאת החוצה".
יובל גם ביקש לנפץ תפיסה רווחת כלפי אנשים על הרצף. "יש קלישאה שאנשים על הרצף לא אכפת להם מאנשים אחרים ולא מתעניינים בהם. הרבה אנשים יגידו שזה נכון, וזה כל כך לא נכון. בתערוכה הזאת בדיוק רואים כמה זה לא נכון".
לדבריו, פתיחת התערוכה הייתה רגע מרגש במיוחד עבור המשתתפים. "האמנים ישבו שם והיו בעננים. אני לא בטוח שהם הבינו עד הסוף את המשמעות של האירוע, אבל הם ראו שהאנשים שהם אוהבים – בני המשפחה והחברים מכפר שמעון – נמצאים איתם, וזה מה שעשה להם את החיוכים".
מי שעומד מאחורי סדנת הציור בכפר שמעון הוא האמן נבו סבוראי, שעליו אמר יובל: "הוא האיש שצריך להגיד לו תודה". סבוראי סיפר כי המשתתפים מתחברים במיוחד לצבע. "הם אוהבים צבעים ואוהבים להתבטא דרכם. זה עושה להם טוב ושמח".
כשנשאל כיצד מעבירים סדנת ציור לצעירים שחלקם מתקשים בתקשורת, השיב: "אני הנייר ואני הצבע. אני הבסיס ואני נותן להם אפשרות. וברגע שנותנים להם אפשרות – הם שמחים מאוד".
לדבריו, אחת המטרות החשובות של הסדנה היא לאפשר למשתתפים לפרוץ את הגבולות שהחברה מציבה בפניהם. "אנשים על הרצף נתקלים הרבה פעמים בתגובות של 'אל תעשה ככה', 'אסור', 'אתה לא מסוגל'". יובל הוסיף כי גם הוא שמע לאורך השנים תחזיות פסימיות לגבי בנו. "אמרו שהוא לא יצליח לבטא את עצמו. הם לא אמרו את זה ממקום רע, אלא כדי לא לטעת תקוות שווא. אבל דרך העבודה בכפר שמעון גילינו שדני יכול לעשות דברים נהדרים. ראינו שהוא מסוגל לבטא את עצמו בדרכים שלא הצליח קודם".
התערוכה – עד סוף אוגוסט
התערוכה "תחושות בין לבין", המציגה עבודות של משתתפי סדנת הציור בכפר שמעון בהנחיית נבו סבוראי, מוצגת בתיאטרון ירושלים עד 30 באוגוסט 2026.
שעות הפתיחה:
- ימים א'-ה': 16:00–21:00
- יום שישי: 10:00–14:00
- מוצאי שבת: משעה לאחר צאת השבת ועד 21:30
*****************
עוד בנושא:
להיות אוטיסט וקצין: הסרט שמספר את סיפורו המדהים של סגן גל
****************
