יותר מ-2,000 מנהלות ומנהלי בתי ספר הודיעו אתמול (ראשון) על החרפת המאבק במשרד החינוך, בין היתר בעקבות השינוי בתקצוב כיתות החינוך המיוחד שעליו דיווחנו אתמול בשווים. המנהלים הודיעו כי יחרימו את כנסי פתיחת שנת הלימודים של מחוזות משרד החינוך ויפסיקו להעביר למשרד נתונים ודיווחים באמצעות המערכות הדיגיטליות.
את המאבק מוביל ארגון "מנהיגים", המייצג יותר מ-2,000 מנהלות ומנהלים מתוך כ-5,500 מוסדות חינוך ברחבי הארץ. בשלב זה אין בכוונת המנהלים להשבית את הלימודים ב-1 בספטמבר או לפגוע בתלמידים ובהורים, והצעדים מכוונים ישירות כלפי מטה משרד החינוך.
החרפת המאבק מגיעה לאחר חודשים שבהם, לטענת המנהלים, פניות ומכתבים ששלחו למשרד לא זכו למענה מספק. בארגון טוענים כי החלטות משמעותיות מתקבלות באופן חד-צדדי ומבלי להביא בחשבון את המציאות בבתי הספר.
הקיצוץ בכיתות החינוך המיוחד
אחת הסיבות למאבק היא השינוי במודל התקצוב של הכיתות הקטנות בחינוך המיוחד בחטיבות העליונות – שינוי שעליו דיווח אתמול שווים. השינוי נוגע בין היתר לכיתות תקשורת לתלמידים על הרצף האוטיסטי, לכיתות לתלמידים עם מוגבלות שכלית ולהפרעות נפשיות. בכיתות תקשורת, למשל, החל מהתלמיד השביעי ייחתך התקצוב עבורו ביותר ממחצית – מ-13.6 שעות הוראה ל-6.6 שעות בלבד.
המשמעות עבור כיתה עשויה להגיע לאובדן של משרת הוראה שלמה. בכ-70% מכיתות התקשורת לומדים שבעה תלמידים ומעלה ובכ-25% מהן שמונה תלמידים, כך שהשינוי עשוי להשפיע על חלק גדול מהכיתות.
המנהלים מזהירים כעת גם מהשלכה רחבה יותר: הפחתת המשאבים עלולה לגרום לבתי ספר רגילים להירתע מפתיחת כיתות חינוך מיוחד. לטענתם, בתי הספר נדרשים ממילא להשקיע משאבים ניהוליים ומקצועיים רבים בהפעלת הכיתות, ואם התקצוב לא יאפשר לספק את כוח האדם הדרוש, הנטל על בתי הספר יהפוך לכבד מדי.
משרד החינוך דוחה את הטענה כי מדובר בקיצוץ. בתגובה שמסר הוא טען כי תקציב החינוך המיוחד דווקא גדל ביותר מ-2.5 מיליארד שקל במעבר משנת הלימודים תשפ"ו לתשפ"ז, וכי מדובר ב"עדכון נקודתי במנגנון התקצוב בחטיבה העליונה בלבד".
עם זאת, המשרד מאשר כי מנגנון התקצוב השתנה ואף הודיע על "רשת ביטחון" למקרים שבהם יתברר, לאחר התייצבות מצבת התלמידים וכוח האדם, כי עובד הוראה נפגע כתוצאה מהשינוי.
מחסור במורים: "המנהלים הפכו לציידי ספקים"
הקיצוץ בכיתות הקטנות הוא רק אחת הסיבות למרד המנהלים. טענה מרכזית נוספת שלהם נוגעת למחסור המתמשך במורים ובאנשי הוראה.
לדברי גיל מושקוביץ, מנכ"ל "מנהיגים", המחסור מאלץ מנהלים להשקיע חלק ניכר מזמנם באיתור אנשי צוות וממלאי מקום. במקרים מסוימים, לדבריו, מנהלים נאלצים להיכנס בעצמם לכיתות ולשמש כמחנכים כדי שתלמידים לא יישארו ללא מורה. "במקום לעסוק בהובלה פדגוגית, המנהלים הפכו לציידי ספקים וממלאי מקום ברגע האחרון", אמר.
במשרד החינוך דוחים את הטענה למשבר חריג בכוח האדם. לדבריהם, בחודשי הקיץ קיימים מדי שנה פערי איוש בשל תחלופה, פרישה ומעבר בין תפקידים, והפערים מצטמצמים משמעותית לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מורים נעדרים – והתקן נשאר תפוס
מחלוקת נוספת נוגעת לשינוי בנוהל "מוסד מחלה חלקי". בעבר, לטענת המנהלים, כאשר מורה נעדר לתקופה ממושכת מסיבות רפואיות ובהיקף חלקי, ניתן היה בתנאים מסוימים לפנות את התקן ולאפשר למורה אחר להרחיב את משרתו.
לדברי מושקוביץ, בתחילת 2026 שינה משרד החינוך את הנוהל, ולאחר מחאות החזיר אותו באופן חלקי בלבד – להיעדרויות בהיקף של שליש משרה ומעלה.
לטענת המנהלים, כאשר עובד הוראה נעדר למשל יום בשבוע, התקן נותר תפוס והם מתקשים לתגמל מורה מוסמך אחר שיחליף אותו באופן קבוע. התוצאה, לטענתם, היא שימוש בממלאי מקום ובסטודנטים ופגיעה ברצף הלימודי.
משרד החינוך מסר כי לא ביטל את "מוסד המחלה", אלא הסדיר מחדש את הטיפול בהיעדרות חלקית ממושכת. לפי ההסדרה החדשה, עובד הוראה הנעדר שליש משרה ומעלה למשך 60 יום לפחות, ובכפוף לאישור רפואי מתאים, יוכל לעבור למוסד מחלה. היעדרות בהיקף נמוך משליש משרה לא תפנה תקן.
גם מערכות השעות במחלוקת
המנהלים מוחים גם על ההתנהלות סביב שעות השהייה – שעות העבודה שאינן מוקדשות להוראה בכיתה ומשמשות בין היתר להכנת שיעורים, בדיקת מבחנים, פגישות צוות ושיחות עם הורים.
בתקופת הקורונה התאפשר למורים לבצע חלק משעות השהייה מהבית. לטענת המנהלים, משרד החינוך התעכב בהכרעה לגבי המשך המתווה עד סוף יולי, לאחר שמנהלים רבים כבר סיימו לבנות את מערכות השעות לשנת הלימודים הבאה. כעת, לדבריהם, הם נאלצים לפתוח מחדש את המערכות ולבצע שינויים במהלך חופשת הקיץ.
משרד החינוך מסר כי סוגיית שעות השהייה נמצאת בטיפול הממונה על השכר במשרד האוצר וכי עם השלמת הטיפול יעודכנו ההנחיות.
"בואו נראה אם יעזו לסגור את הברז"
למרות החרפת הצעדים, בארגון "מנהיגים" מדגישים כי אינם מעוניינים בשלב זה לפגוע בפתיחת שנת הלימודים. במקום זאת, הם מבקשים לפגוע ביכולת של מטה משרד החינוך להתנהל ללא שיתוף הפעולה של מנהלי בתי הספר. לכן החליטו להחרים את כנסי פתיחת השנה ולהפסיק להעביר נתונים, דיווחים ועדכונים למערכות המשרד.
כשנשאלו מה יקרה אם משרד החינוך יגיב בצעדים נגד המנהלים ואף יעצור העברת משכורות, השיבו נציגי הארגון: "בואו נראה אם משרד החינוך יעז לסגור את הברז של המשכורות למנהלים ולמורים".
ב"מנהיגים" דורשים כעת לעצור את ההחלטות החד-צדדיות שלטענתם פוגעות בבתי הספר ולקיים פגישת עבודה דחופה עם ראשי הארגון במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים.
משרד החינוך מסר כי הוא מקיים שיח שוטף עם מנהלי בתי הספר וימשיך לעשות זאת. בהתייחס להחרמת כנסי פתיחת השנה ציין המשרד כי כנס ההיערכות של מחוז ירושלים התקיים אתמול כסדרו "באולם מלא עד אפס מקום במנהלות ובמנהלי בתי ספר".
עוד בנושא:
