האם קצבת נכות שמקבל ילד אוטיסט יכולה להצדיק הפחתה בדמי המזונות שמשלם אביו? בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו נדרש לאחרונה לשאלה הזו במסגרת תביעה שהגיש אב לילד שאובחן על הרצף האוטיסטי, ובה ביקש להפחית או לבטל את דמי המזונות שבהם הוא מחויב.
השופטת ענת הלר-כריש דחתה את התביעה וקבעה כי במקרה הזה אין מקום להפחית את המזונות, אף שחל שינוי משמעותי בזמני השהות והילד שוהה כיום באופן שווה אצל שני הוריו. בין הנימוקים להחלטה: האב לא הציג בפני בית המשפט תמונה מלאה של מצבו הכלכלי, ובמקביל חלה הידרדרות משמעותית במצבה הכלכלי של האם מאז אבחון הילד.
הילד, בן תשע, אובחן על הרצף האוטיסטי בשנת 2020. הוריו נפרדו כשהיה תינוק ובמשך השנים התנהלו ביניהם הליכים משפטיים רבים. ב-2019 הגיעו ההורים להסכמה שלפיה האב ישלם 2,500 שקל בחודש עבור מזונות הילד וחלקו במדור ובנוסף יישא ב-40% מהוצאות החינוך והרפואה.
מאז השתנו באופן ניכר הסדרי השהות. בתחילה שהה הילד עם אביו שעות ספורות במהלך השבוע ובכל שבת שנייה, ואילו כיום זמני השהות מחולקים באופן שווה בין ההורים.
ביולי 2024 הגיש האב את התביעה וביקש בתחילה לא רק לבטל את חיובו במזונות, אלא אף לחייב את האם לשלם לו 2,000 שקל בחודש ולחלק ביניהם את קצבת הנכות של הילד. בהמשך ויתר על הדרישה שהאם תשלם לו מזונות, אך המשיך לבקש להפחית או לבטל את התשלום שהוא מעביר לה ולקבוע הוראות בנוגע לקצבה.
"הקצבה מספקת את צורכי הקטין מעל ומעבר"
אחד הטיעונים המרכזיים של האב היה קצבת הנכות שלה זכאי בנו בעקבות האבחון. לטענתו, הזכאות לקצבה לא הייתה ידועה בעת שנקבעו המזונות, ולכן מדובר בשינוי נסיבות מהותי. האב טען כי הקצבה "מספקת את צורכי הקטין מעל ומעבר", ולכן יש להתחשב בה בעת קביעת המזונות. הוא אף ביקש לחלק בין ההורים באופן שווה את הגמלה והטבות נוספות הנובעות מנכות הילד.
אלא שבית המשפט דחה את הטענה שלפיה עצם קבלת קצבת הנכות מצדיקה הפחתה. כבר בשנת 2021 הסכימו ההורים, בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כי קצבת הנכות תשמש למימון טיפולים הנובעים מצרכיו המיוחדים של הילד, ואם תישאר יתרה היא תישמר לצרכיו העתידיים.
השופטת קבעה כי מההסכמות הללו עולה ש"אין בעצם תשלום קצבת הנכות כדי להצדיק הפחתת סכום המזונות שמשלם האב".
בפסק הדין צוין גם כי בפסיקות של בתי המשפט המחוזיים מהשנים האחרונות נקבע שמטרתה העיקרית של קצבת נכות לילד היא לממן את הוצאותיו המיוחדות ולא את צרכיו הבסיסיים או לשמש כהשלמת הכנסה להוריו. רק אם לאחר מימון כל הצרכים המיוחדים נשארת יתרה מהקצבה, ניתן להביא אותה בחשבון במסגרת פסיקת המזונות.
האב הסתיר מידע כלכלי
בית המשפט הכיר בכך שהתרחש שינוי משמעותי נוסף מאז נקבעו המזונות: זמני השהות אצל האב הורחבו עד לחלוקה שווה בין ההורים. שינוי כזה, קבעה השופטת, יכול עקרונית להצדיק בחינה מחדש של המזונות.
אלא שבמקרה הזה נמצא כי האב לא עמד בחובת תום הלב המוגברת המוטלת על מי שמבקש להפחית מזונות. בפסק הדין נקבע כי הוא הסתיר מהאם ומבית המשפט פרטים על מצבו הכלכלי ולא הציג את מלוא הנתונים הנדרשים. בית המשפט הבהיר כי מי שמבקש לפתוח מחדש פסק דין למזונות נדרש "לשחק בקלפים גלויים" ולהציג מידע מלא על רכושו והכנסותיו.
לצד זאת נתן בית המשפט משקל רב לשינוי שחל דווקא במצבה של האם. בעבר עבדה בתחום ההייטק והשתכרה יותר מ-20 אלף שקל נטו בחודש, אולם מאז שבנה אובחן על הרצף האוטיסטי היא נדרשת, לפי פסק הדין, להשקיע זמן רב בטיפול בו ובצרכיו המיוחדים.
השופטת ציינה כי האם לוקחת את הילד לביקורי רופאים ולכמעט כל הטיפולים הדרושים לו. בעקבות הקושי לשלב בין הטיפול בילד לעבודתה היא פוטרה, התקשתה למצוא עבודה בתחום הכשרתה והחלה לעבוד בטיפול בקשישים בשכר שהגיע, לפי פסק הדין, לכל היותר לכ-1,300 שקלים בחודש. האם אף סיפרה שבשל מצבה הכלכלי היא נעזרת בעמותה המספקת לה ארגזי מזון.
ביקורת גם על האם: השתמשה בקצבה לצרכים שוטפים
לצד דחיית טענות האב, בית המשפט לא קיבל את אופן השימוש שעשתה האם בקצבת הנכות. האם הודתה כי לאחר שנותרה ללא עבודה ומצבה הכלכלי הורע, השתמשה בחלק מכספי הקצבה גם למימון הוצאות רגילות ושוטפות של הילד ולא רק לצרכיו המיוחדים. לטענתה, הכנסתה הנמוכה לא הותירה לה ברירה.
השופטת קבעה כי האם אינה יכולה "לאחוז במקל משני קצותיו": מצד אחד לטעון שאין להפחית את המזונות בשל מצבה הכלכלי הקשה, ומצד שני להשתמש בקצבת הנכות כהכנסה נוספת לצורך מימון ההוצאות השגרתיות של הילד.
לפיכך הורה בית המשפט לאם לפתוח חשבון בנק ייעודי שאליו תופקד מלוא קצבת הנכות. מהחשבון ימומנו צרכיו המיוחדים של הילד בלבד, וכל יתרה שתישאר בו תישמר לצרכיו העתידיים. החשבון יהיה על שם האם ובניהולה הבלעדי, אך האב יהיה רשאי לקבל מידע על הנעשה בו.
בית המשפט דחה את בקשת האב לחלק את הקצבה בין שני ההורים או לאפשר לשניהם לנהל את החשבון. בין היתר צוין כי היחסים העכורים והתקשורת הלקויה בין ההורים עלולים לסרבל ואף למנוע מתן טיפולים ומענים מיוחדים שהילד זקוק להם.
בסופו של דבר נדחתה תביעת האב במלואה בכל הנוגע להפחתת המזונות. הוא חויב לשלם לאוצר המדינה 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (האם יוצגה בתיק על ידי המדינה).
