כ-2.611 מיליון תלמידים יפתחו מחר (שלישי) את שנת הלימודים תשפ"ז, מתוכם שיא של 418,385 זכאים לשירותי חינוך מיוחד – כ-16% מכלל התלמידים בישראל. כך עולה מנתונים שהציג משרד החינוך בדיון מיוחד של ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לקראת פתיחת השנה. מדובר בעלייה של 9% במספר הזכאים לשירותי חינוך מיוחד לעומת השנה הקודמת.
בדיון הציגו שר החינוך יואב קיש ומנכ"ל משרדו מאיר שמעוני את היערכות המערכת. בשנת הלימודים הקרובה ילמדו התלמידים ב-27,757 מוסדות חינוך – 21,800 גני ילדים ו-5,957 בתי ספר – ובהם יעבדו כ-260 אלף עובדי הוראה.
חלק משמעותי מהדיון הוקדש לגידול המתמשך בחינוך המיוחד ולעתידה של המערכת. קיש התייחס למסקנות ועדת שפירא, שבחנה את מערכת החינוך המיוחד ושאת המלצותיה החליט לאמץ. לדבריו, יישומן דורש בשלב הראשון תקציב של 15 מיליארד שקלים. השר אמר כי העבודה בנושא טרם הושלמה, בין היתר בשל התנגדות משרד האוצר וחוסר הסכמה בין הצדדים על הדרך שבה יש ליישם את מסקנות הוועדה.
"מערכת החינוך לא תהיה מסוגלת להמשיך להתמודד עם אתגרי החינוך המיוחד במצב הקיים, כאשר הגידול עודנו נמשך", הזהיר קיש. לדבריו, "תיקון החוק מ-2018 יצר מגמה שהמערכת לא תוכל לעמוד בה".
התקציב: 24 מיליארד שקלים
לדברי קיש, תקציב החינוך המיוחד כבר הגיע ל-24 מיליארד שקלים. "ישבנו שעות ארוכות עם האוצר על הרפורמה", אמר. "תקציב החינוך המיוחד הגיע למספרים דמיוניים של 24 מיליארד שקלים. אם לא נשנה את המצב, לא נוכל להתמודד עם קצב הגידול המתמיד". השר סיפר כי דרש ממשרד האוצר לבנות עבור מערכת החינוך מודל תקציבי רב-שנתי, בדומה לזה הנהוג במערכת הביטחון, כדי שניתן יהיה לתכנן את יישום הרפורמה לאורך זמן, אבל "בשל המלחמה לא ניתן היה להוציא את המהלך לפועל".
קיש ציין כי הוא רוצה להמשיך כשר חינוך כדי להוביל את הרפורמה הזו אך הוסיף: "גם אם זה לא אהיה אני – כל שר אחר יידרש לעשות זאת".
משרד החינוך: "אין קיצוץ בחינוך המיוחד"
נושא נוסף שעלה בדיון היה השינוי בתקצוב הכיתות המיוחדות בחינוך העל-יסודי, שעליו דיווחנו לאחרונה בשווים. נציגי משרד החינוך טענו כי השינוי נועד לתקן עיוותים במודל התקצוב הקודם, שלדבריהם הביא במקרים מסוימים לתקצוב עודף שלא הגיע ליעדו.
סמנכ"ל התקציבים במשרד החינוך, דודי מזרחי, אמר כי בתקציב החינוך המיוחד דווקא נרשם גידול של יותר מ-2.5 מיליארד שקלים והדגיש כי "המהלך הזה לא נעשה במחשכים ולא בחופזה". גם מנכ"ל משרד החינוך שמעוני טען בדיון כי "אין קיצוץ בחינוך המיוחד".
מנגד, נציגי הרשויות המקומיות, ההורים וארגוני החברה האזרחית הזהירו כי בפועל השינוי עלול לפגוע במענים שמקבלים תלמידי החינוך המיוחד. לימור מילר מארגון "מנהיגים" טענה כי "בהרצליה 3 מיליון שקלים נלקחו בחטף מכיתות חינוך מיוחד" וקראה למשרד החינוך לקיים שיח משותף עם הרשויות המקומיות. ליאל פלג מארגון אלו"ט דחתה גם היא את טענת המשרד. "להגיד שאין פגיעה זה מנותק מהמציאות", אמרה והזהירה כי השינוי עלול להביא לצמצום שעות טיפול ולפגיעה בפתיחת כיתות ייעודיות בעתיד.
במהלך הדיון עלו גם קשיים בהנגשת שירותים טיפוליים לתלמידי החינוך המיוחד בתיכונים, לצד קריאות לגבש רפורמה רחבה יותר שתיתן מענה הן לחינוך הרגיל והן לחינוך המיוחד. חברי ועדת החינוך הודיעו כי ימשיכו לעקוב אחר השינוי בתקצוב והשפעותיו על התלמידים ועל הרשויות המקומיות.
עדיין חסרים 800 מורים ו-20 גננות
לצד המשבר בחינוך המיוחד, הציג משרד החינוך גם את תמונת המצב הכללית לקראת 1 בספטמבר. קיש הכריז כי "המערכת מוכנה ותיפתח כסדרה בהצלחה רבה" והוסיף כי אין חשש לבעיות מול ארגוני המורים. לדבריו, השלמת המחסור בעובדי הוראה עדיין מתבצעת והתמונה טובה יותר מזו שהייתה בנקודת הזמן המקבילה בשנה שעברה.
מנכ"ל המשרד שמעוני אמר כי בחודש מאי עמד המחסור על כ-3,000 מורים וגננות ונכון לעכשיו חסרים כ-800 עובדי הוראה ו-20 גננות. לדבריו, כ-70% מהמחסור במורים נמצא באזור המרכז. כדי להתמודד עם המחסור גייס המשרד, לדברי שמעוני, כ-1,000 עובדים מענף ההייטק וכמעט 1,000 גמלאים שחזרו למערכת וכן סטודנטים בשנה השלישית והרביעית ללימודיהם. הוא הודה כי יש גם מורים המלמדים מקצוע שאינו התחום שלהם.
שר החינוך ציין כי מדי קיץ פורשים מהמערכת בין 5,000 ל-7,000 עובדי הוראה. לדבריו, המחסור בולט במחוזות תל אביב והמרכז, בין היתר בשל יוקר המחיה, בעוד שבחברה הערבית קיים דווקא עודף של מורים.
"רצף הלמידה נקטע שוב ושוב"
הדיון עסק גם במצבם הרגשי של כלל תלמידי ישראל לאחר השנים האחרונות. עינב לוק, מנהלת אגף השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך, אמרה כי לקטיעה החוזרת של שגרת הלימודים יש השלכות נפשיות על הילדים. "גם הילדים וגם המבוגרים עברו ועוברים עדיין תקופה מורכבת מבחינה נפשית", אמרה. "כל ילדי ישראל זקוקים לחיזוק החוסן ואנו משקיעים בזה הרבה מאוד משאבים ומאמצים".
לדבריה, משרד החינוך מפעיל את התוכנית המערכתית "הכוחות שבדרך", העוסקת בחוסן ובהקניית כלים לכלל התלמידים. המשרד מתגבר גם את המענים בתחומי הייעוץ והפסיכולוגיה ומקצה שעות לכ-2,000 ילדים במעגלי הפגיעה של משפחות חטופים ומשפחות שכולות וכן לילדים בצפון ובדרום.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ צבי סוכות, סיכם: "אם לא תהיה מערכת חינוך טובה, מדינת ישראל לא תהיה. אין לנו פריבילגיה לחפף ולהגיד ש'יהיה בסדר'. אם לא נשמור על היתרון שלנו – פשוט לא נהיה כאן. החינוך הוא העתיד של מדינת ישראל".
