"אחותי הייתה ה-כוכבת של הבית" – כך מספר כדורגלן העבר יניב קטן על אחותו הצעירה הדס ז"ל, שהייתה עם צרכים מיוחדים והלכה לעולמה לפני שנים.
בריאיון לפודקאסט של נלי תגר ולירון ויצמן מבית "הפודיום", חזר קטן אל הבית שבו גדל ואל המקום המרכזי שתפסה בו אחותו. הוא סיפר על אמו, שהקדישה חלק גדול מחייה לטיפול בהדס, על המשבר הקשה שחוותה המשפחה לאחר מותה וגם על האופן שבו החיים לצד אחות עם מוגבלות עיצבו אותו ואת הדרך שבה למד להתמודד עם הקשיים שלו עצמו.
בהמשך הריאיון חשף קטן כי לאחר פרישתו מכדורגל התמודד במשך כשלוש שנים עם דיכאון וחרדות והתקשה אפילו לצאת מהבית.
"אמא שלי 29 שנה לא יצאה מהבית"
הדס הייתה עם מוגבלות קשה והוריה של קטן בחרו לגדל אותה בבית ולטפל בה בעצמם. לדברי קטן, במשך כמעט שלושה עשורים התנהלו חייה של אמו במידה רבה סביב הטיפול בבתה. "אמא שלי 29 שנה לא יצאה מהבית", סיפר. גם כאשר בנה הפך לאחד מכוכבי הכדורגל הגדולים בישראל, היא כמעט שלא הגיעה לראות אותו משחק.
קטן כבר סיפר בעבר על המסירות של אמו להדס. בריאיון שנתן לפני יותר מעשור אמר כי אמו "הקריבה את חייה לדבר הזה" ותיאר בית שהתנהל במידה רבה סביב אחותו. לדבריו, התקשורת עם הדס הייתה מוגבלת מאוד ואמו הייתה זו שהכירה אותה טוב מכולם והצליחה להבין את רצונותיה וצרכיה.
מותה של הדס הותיר חלל עצום בחייה של האם. קטן סיפר בריאיון כיצד לאחר השבעה הגיע לבית הוריו והבין שאמו מתקשה לצאת מהאבל. "אמא שלי נפטרה בערך 12 שנים אחרי אחותי, הצלחנו להוציא אותה מהמקום הזה", אמר. "נגמרה השבעה, הגעתי לבית וראיתי את אמא שלי יושבת בחדר של אחותי עם בגדים שחורים. אמרתי לאבא שלי שאמא לא תשרוד ככה. תוך 48 שעות העברתי אותם לבית אחר".
"לא יכולתי לבוא ולהגיד: רע לי, קשה לי"
החיים בבית השפיעו עמוקות גם על קטן עצמו. לדבריו, כבר מגיל צעיר הוא ראה מקרוב עם מה הוריו מתמודדים והרגיש שהקשיים שלו מתגמדים לעומת המציאות המשפחתית בבית. "כל פעם שהיה לי איזה משבר, לא יכולתי לבוא להורים שלי – 'שומעים שנייה, רע לי, קשה לי'", סיפר. "ראיתי עם מה ההורים שלי מתמודדים".
במקום להעמיס עליהם בקשיים שלו, קטן הרגיש שהוא צריך להיות דווקא זה שמביא הביתה שמחה ונחת. הכדורגל הפך אותו לכוכב גדול מחוץ לבית, אבל בתוכו, כפי שהוא עצמו מבהיר, הרגיש שהכוכבת הייתה הדס.
זו אינה הפעם הראשונה שקטן מדבר בפומבי על אחותו. ב-2023 הוא נכנס לבית "האח הגדול" כדי להפתיע את יובל מעתוק, שאחיה התאום קובי הוא על הרצף האוטיסטי. קטן סיפר אז כי הקשר של מעתוק עם אחיה הזכיר לו את הבית שבו גדל ואת הקשר עם הדס. "בבית שלנו היא הייתה לפני כולם", אמר.
"שלוש שנים הייתי בדיכאון בבית"
בהמשך הריאיון עם תגר וויצמן סיפר קטן על תקופה אחרת בחייו שבה דווקא הוא היה זה שנזקק לעזרה. קטן פרש ממשחק פעיל ב-2014, אחרי קריירה ארוכה שבמהלכה הפך לאחד הסמלים המזוהים ביותר עם מכבי חיפה. המעבר החד מחיים שהתנהלו במשך שנים סביב אימונים, משחקים, קהל ומועדון, למציאות שבה כל אלה נעלמו, הוביל אותו למשבר נפשי קשה. "שלוש שנים הייתי בדיכאון בבית", סיפר. "לא ידעתי מה לעשות, לאן ללכת. הייתה לי תקופה מאוד קשה".
לדבריו, הוא התקשה למצוא לעצמו מקום ומשמעות מחוץ לכדורגל. בשלב מסוים אפילו מפגש מקרי עם אנשים ברחוב הפך למשהו שרצה להימנע ממנו. קטן סיפר שהיה מסיע את ילדיו לבית הספר וממהר לחזור הביתה, בין היתר מחשש שיפגוש אנשים שישאלו אותו מה הוא עושה היום. אחרי שנים שבהן היה ברור לו ולכולם מי הוא ומה הוא עושה, השאלה הפשוטה הזו הפכה עבורו למכאיבה.
למרות הקושי, גם הפנייה לקבלת עזרה מקצועית לא הייתה פשוטה עבורו. קטן סיפר שהתבייש ללכת לטיפול וכאשר לבסוף עשה את הצעד והגיע למטפל, התקשה להיפתח. לדבריו, אחרי 12 דקות בלבד הוא קם ועזב.
בשנים האחרונות קטן עוסק בעולמות התקשורת. מ-2017 הוא מגיש ברדיו חיפה תוכנית ספורט יומית בשם "קטן ב-2". ב-2024 זכה עם תוכניתו בפרס "תוכנית האקטואליה הטובה ביותר ברדיו בתחום הספורט" במסגרת "כנס אילת לעיתונות" של אגודת העיתונאים בתל אביב. מ-2025 הוא מגיש פודקאסט בבית הפודיום בשם "הענק הירוק". הוא נשוי למיטל ואב לשלושה. מתגורר בקריית אתא.
