החופשות שמארגנת בת אל מור בארץ ובעולם הפכו לשם דבר בקהילת העיוורים וכבדי הראייה. בשיחה עם שווים היא מספרת על הדרך שהובילה אותה לתחום, ההתאמות שהופכות טיול לנגיש באמת, האתגרים שבדרך והסיפוק הגדול.
מור עבדה לאורך השנים בעמותות גדולות, בהן המרכז לעיוור בישראל ועמותת על"ה. היא גם הפיקה את "לילה סגול" וכתבה בשווים. את הניסיון שצברה ביחסי ציבור, שיווק ומכירות היא לקחה איתה לתחום החדש. "עד אז עסקתי בתחום הסוציאלי", היא אומרת. "חופשות הן התחום הכיפי".
למעשה, מור הגיעה לארגון חופשות מתוך צורך אישי. "אז היה מאוד מקובל לחפש שותפים לטיול. הייתי כותבת שאני לקויית ראייה מתוך הגינות, לא כי אני צריכה משהו מהשותפים הפוטנציאליים", היא מספרת.
בסופו של דבר הגיעה למסקנה שהיא רוצה לטייל דווקא עם קבוצת השווים שלה – עיוורים וכבדי ראייה אחרים. "יש משהו בטיול עם קבוצת השווים שלא צריך להסביר. לדוגמה, אני שומעת בטיולים שלי שכל מי שמגיע למדרגה אומר 'מדרגה'".
זו אולי דוגמה קטנה, אבל מבחינתה היא מספרת סיפור גדול יותר. בין המטיילים נוצרת סולידריות טבעית. כולם מכירים את ההתמודדויות ואין צורך להסביר כל דבר מחדש. "יש דברים שלא צריך להסביר", היא אומרת, "אז מטיילים בנינוחות".
"הבנתי שהצורך עצום"
כשנכנסה לתחום החופשות בשנת 2017, הבינה מור עד כמה גדול הביקוש. אנשים רבים רצו לטייל, אבל התקשו למצוא מסגרת שמתאימה להם. "אירגנתי חופשות נגישות גם מבחינת התוכן וגם מבחינת המחיר", היא מספרת. "לאחר דיון עם משרד הרווחה, הם הסכימו לתת החזר למשתתפים בחופשות על פעילות פנאי. זה היה מאוד משמעותי. ההחזר ממשרד הרווחה מאפשר ליותר אנשים לצאת לחופשות. אני גם עוזרת למי שצריך בקבלת ההחזר".
מלבד החופשות בארץ, שאותן היא מארגנת באופן שוטף, מור מוציאה קבוצות גם לחו"ל. הטיול הראשון שאירגנה היה למרוקו ב-2019. "אירגנתי את הטיול אחרי שתיכננתי המון טיולים שלא יצאו לפועל", היא משתפת.
הנגשת טיול בחו"ל לעיוורים ולכבדי ראייה דורשת הרבה יותר מבחירת יעד והזמנת מלון. מור קוראת חומר רב על כל יעד ולומדת אותו לפרטי פרטים עוד לפני בניית המסלול. "חשוב לי לבנות טיולים עם המון חוויות מעשירות. אני תמיד חושבת אילו חוויות אפשר להוסיף", היא מסבירה. "פעם עשיתי סקר. לדוגמה, לעבור בדרך במקומות עם נוף יפה לא מעסיק את המשתתפים בטיולים שלי. אז נעצור לראות קצת נוף, אבל אני לא אחפש שמונה תצפיות".
להישען על חושים אחרים
גם דברים שנחשבים מובנים מאליהם בטיול מאורגן רגיל דורשים חשיבה אחרת. "אם בטיול מאורגן רגיל אנשים מקבלים ארבע שעות חופשיות איפשהו, אצלנו לא", אומרת מור. "לכבדי ראייה ולעיוורים אין מה לעשות בארבע שעות חופשיות. הם צריכים פחות זמן כי יותר מורכב להם לחפש את עצמם ולהסתדר. אפשר לעשות נסיעות ארוכות באוטובוס, אבל לא ניסע חצי יום בשביל להגיע למקום אחד ואז עוד חצי יום למקום אחר. אני אחפש מקומות קרובים יותר".
העיקרון שמנחה אותה הוא לאפשר לעיוורים ולכבדי ראייה לחוות את היעד בדרך שבה הם חווים את העולם. לכן היא מחפשת פעילויות שאינן נשענות רק על חוש הראייה. "אני אוסיף למשל עוד שיט בקיאקים או הליכה בשוק. חשוב לי שהמשתתפים יחושו את האווירה. אם יש דברים שדורשים ראייה, המדריכים מתארים אותם. המדריך מסביר מה קורה מסביב, כולל גובה ומיקום".
לפני כל נסיעה מקבלים המשתתפים תוכנייה מפורטת. מי שמחפש חופשת "בטן-גב", כנראה הגיע למקום הלא נכון. לוח הזמנים מסודר, היום מתחיל מוקדם ורובו עובר בתנועה. "חשוב לי שאנשים יכבדו את לוח הזמנים", היא מדגישה. "אם אמרתי שזזים בשתיים ומשתתפים התעכבו בחנות עד שתיים וחצי, הם לא כיבדו אותי ואת החברים שלהם. החופשות שלי מתאימות למי שיודע לעמוד בלוח זמנים. אבל חשוב לי להדגיש שהחופשות פתוחות לקהל הרחב. לפני החופשה אנחנו עושים שיחת תיאום ציפיות".
מחפשת מלווים מתנדבים
מי שזקוק לסיוע במהלך הטיול מגיע עם מלווה מתנדב. אחד האתגרים של מור הוא להרחיב את מאגר המלווים. "אני רוצה למצוא עוד מלווים מתנדבים", היא אומרת. "חשוב לי להדגיש שהם לא מתפקדים כמדריכים, הם רק מלווים. אולי אפשר ליצור שיתוף פעולה עם חברות גדולות שישלחו עובדים מצטיינים כמלווים לטיול. יש לי כל מיני שאיפות", היא מוסיפה בחיוך.
מור מקפידה שהקבוצות שלה יישארו קטנות יחסית – עד 25 משתתפים. "יש חברות שמוציאות טיולים גדולים יותר, אבל לי חשוב לשמור על קבוצות קטנות, גם אם זה פחות כלכלי".
גם התכנון המדוקדק ביותר לטיול לא יכול לתת מענה לכל תרחיש. אחד האתגרים הגדולים ביותר שחוותה הגיע ביוני 2025, במהלך טיול שאירגנה ליוון. יום לאחר שהקבוצה טסה החל מבצע "עם כלביא" והמשתתפים לא יכלו לחזור לישראל כמתוכנן. במקביל, במלון שבו שהתה הקבוצה החלו שיפוצים וחדר האוכל נסגר. האורחים נדרשו לחצות את הכביש כדי לאכול ארוחת בוקר במלון אחר.
"מבחינת אנשים רואים, זה לא עניין", היא מספרת. "אבל זה לא אפשרי עם קבוצה של כבדי ראייה". יוון הייתה אז מלאה בישראלים – מטיילים שנתקעו במדינה לצד ישראלים שהגיעו אליה כדי לנסות לחזור הביתה. מור, יחד עם המדריכה ושתי מתנדבות מהקבוצה, החלה לחפש מלון חלופי.
"בסוף חזרנו לארץ במהירות שיא", היא מספרת. "הייתי בקשר עם אל על. כולם היו תקועים אבל הם מאוד עזרו. אמרתי: 'אבל אנחנו לא כולם. יש פה קבוצה של כבדי ראייה ועיוורים. הצרכים שלנו אחרים'".
וייטנאם, תאילנד ויפן בדרך
כעת מור ממשיכה להרחיב את הפעילות. בשנה הקרובה היא מתכננת להוציא שלושה טיולים למזרח: בנובמבר לווייטנאם, בינואר לתאילנד ובמאי ליפן. מאחורי כל התכנונים, המסלולים וההתאמות עומדת מבחינתה מטרה פשוטה: לאפשר לעיוורים ולכבדי ראייה לצאת מהבית, לטייל ולגלות את העולם.
