הרפורמה בשירותי התפתחות הילד, שנכנסה לתוקף בהדרגה בתחילת השנה, כבר מעוררת קשיים משמעותיים בקרב הורים לילדים הזקוקים לטיפולים. בדוח חדש של נציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות שפורסם היום (חמישי), מודים בנציבות כי מאז תחילת יישום הרפורמה נרשמה עלייה משמעותית במספר תלונות ההורים, בעיקר בשל התארכות זמני ההמתנה לטיפולים וביטול האפשרות לקבל החזרים עבור טיפולים פרטיים.
בפתח הדוח, המסכם את פעילות הנציבות בשנת 2025 אך מתייחס גם להתפתחויות שחלו השנה, נכתב: "כבר בשלביה הראשונים של רפורמה זו, אנו עדים לעלייה ניכרת ומשמעותית בהיקף הקבילות המגיעות לפתחנו, בעיקר סביב סוגיית הטענות לזמני המתנה ארוכים, בפרט במחוז הדרום וביחס לביטול החלקי וההדרגתי של מסלולי ההחזרים".
מדובר בהתייחסות רשמית של גוף במשרד הבריאות לקשיים שנוצרו בעקבות הרפורמה, שמטרתה להעביר בהדרגה את טיפולי התפתחות הילד מהשוק הפרטי למערכת הציבורית. הדוח אינו מציג עדיין נתונים מספריים על היקף העלייה בתלונות בשנת 2026 ומבהיר כי הנתונים המלאים על השפעות הרפורמה יפורסמו בדוח הבא.
מפסיקים את ההחזרים והתורים מתארכים
הרפורמה בהתפתחות הילד נכנסה לתוקף בפברואר 2026 והיא מיושמת בהדרגה בהתאם לגיל הילד, לשלב הטיפולי שבו הוא נמצא ולאבחנתו הרפואית. במסגרת המהלך מבוטל בהדרגה מסלול ההחזרים עבור טיפולים פרטיים, והכוונה היא שעד שנת 2030 כל השירותים בתחום יינתנו במסגרת המערכת הציבורית.
לפי משרד הבריאות, מטרת השינוי היא לחזק את השירות הציבורי, להגדיל את מספר המטפלים הזמינים בקופות החולים ולהפחית את הנטל הכלכלי על ההורים. בדוח מצוין כי גם לפני הרפורמה ההחזרים שניתנו להורים היו חלקיים ובמקרים רבים כיסו כמחצית בלבד מעלות הטיפול בפועל.
אלא שבינתיים, מתברר, המעבר יוצר קושי עבור משפחות הזקוקות לטיפול. בנציבות מציינים כי בעקבות כניסת הרפורמה לתוקף חלה עלייה משמעותית במספר הקבילות, וכי הורים התלוננו על התארכות התורים בשל צמצום האפשרות לפנות למטפלים פרטיים ולקבל החזרים.
יתרה מכך, מהדוח עולה כי הגורמים המעורבים ביישום הרפורמה מודעים לכך שביטול ההחזרים מוביל להתארכות זמני ההמתנה בתקופת המעבר. "לפי הנמסר לנציבות, קיימת מודעות לכך שהפסקת ההחזרים מובילה לזמני המתנה ממושכים, בשלב המעבר", נכתב בדוח. עם זאת, בנציבות מציינים כי הוסבר להם שהמהלך הכרחי לביסוס מערכת ציבורית חזקה וזמינה, שתאפשר לכל הילדים לקבל טיפולים בקופות החולים ללא צורך בתשלום פרטי גבוה.
בנציבות מדגישים כי הם מודעים למצוקה העולה מפניות הציבור וכי ימשיכו לעקוב אחר יישום הרפורמה.
כללית הפנתה ילד אוטיסט לטיפול פרטי. האם התנגדה
אחד המקרים המתוארים בדוח ממחיש את המחסור במענים במסגרת הציבורית, שהרפורמה נועדה לפתור.
מדובר בילד בן שש, המאובחן על הרצף האוטיסטי ומבוטח בקופת חולים כללית. הילד נזקק לטיפולי ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת ופיזיותרפיה, אך הוריו התלוננו כי הקופה אינה מספקת לו את הטיפולים במסגרת המכון להתפתחות הילד ובמקום זאת מפנה אותו לטיפולים פרטיים תמורת החזר כספי בגובה תעריף משרד הבריאות.
אמו של הילד הבהירה כי אינה מעוניינת בטיפול פרטי שיחייב אותה להוסיף כסף מכיסה מעבר לסכום ההחזר. היא ביקשה שבנה יקבל את הטיפולים במסגרת הציבורית, גם אם הדבר כרוך בהמתנה ממושכת.
בתשובתה לנציבות טענה כללית כי המטפלים במכון להתפתחות הילד הוכשרו לטפל בילדים על הרצף האוטיסטי עד גיל שש, וכי אין במכון צוות בעל המיומנות הנדרשת לטיפול בילדים מעל גיל זה. עוד טענה הקופה כי לא נמצאו באזור מטפלים מתאימים גם בקרב ספקים שעובדים עימה בהסדר.
אלא שבנציבות הקבילות לא קיבלו את העמדה שלפיה היעדר צוות מיומן פוטר את הקופה מחובתה לספק את הטיפולים. לאחר בירור מול הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות הובהר לכללית כי עליה לספק שירותי התפתחות הילד גם לילדים מעל גיל שש. אם אין ביכולתה לעשות זאת במתקניה, עליה לדאוג למענה באמצעות ספקים אחרים, לרבות בתי חולים ציבוריים.
עוד נקבע כי הקופה רשאית להציע להורים טיפול פרטי תמורת החזר אך רק אם הם מסכימים לכך. הורים שמעדיפים להמתין לקבלת טיפול במסגרת הציבורית זכאים לעשות זאת והקופה מחויבת לספק להם את השירות.
בעקבות התערבות הנציבות הוצעו לילד טיפולים המותאמים למצבו בבתי חולים בהשתתפות העצמית הקבועה בסל הבריאות וללא תשלום פרטי.
חשוב לציין כי המקרה התרחש בתקופת הדוח, בשנת 2025, עוד לפני כניסת הרפורמה לתוקף. בנציבות מביאים אותו כדוגמה למחסור בשירותים ציבוריים שהרפורמה אמורה להתמודד עימו.
137 קבילות על טיפולי התפתחות הילד עוד לפני הרפורמה
מהנתונים המפורטים בדוח עולה כי בשנת 2025, עוד לפני יישום הרפורמה, התקבלו בנציבות 137 קבילות בנושא טיפולי התפתחות הילד. מתוכן 68 נגעו למבוטחי כללית, 37 למבוטחי מכבי, 22 למבוטחי מאוחדת ו-10 למבוטחי לאומית.
הקבילות הללו הן חלק מ־1,286 קבילות שהתקבלו בנושאים הקשורים לטיפולים רפואיים מסוגים שונים. הנתונים ממחישים כי הקשיים בקבלת טיפולי התפתחות הילד היו קיימים עוד לפני הרפורמה וכעת מתווסף אליהם הקושי הכרוך במעבר ממסלול ההחזרים הפרטי למערכת הציבורית.
