האם הביטוח הלאומי יוכל להמשיך לשלם את הקצבאות למיליוני הזכאים גם בעוד עשור? מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שפורסם בחודש שעבר, מציג תמונה מדאיגה באשר לאיתנותו הפיננסית של המוסד. לפי הערכה מעודכנת המובאת במחקר, קרן הביטוח הלאומי עלולה להתרוקן כבר בשנת 2035 – תשע שנים מוקדם יותר מהתחזית הקודמת שצפתה את התרוקנותה בשנת 2044.
המשמעות אינה שהביטוח הלאומי יפסיק בהכרח לשלם קצבאות בשנת 2035, אך התחזית מעלה שאלות משמעותיות בנוגע ליכולתו לממן את התחייבויותיו בעתיד, ובהן קצבאות הנכות, הסיעוד והזקנה.
המחקר, שערך גבריאל גורדון מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסק בהכנסות הביטוח הלאומי ובפערים בתשלומי דמי הביטוח בין קבוצות אוכלוסייה שונות. הוא מתבסס על נתונים מהשנים 2014 עד 2024 ובוחן כיצד מגמות התעסוקה, השכר והשינויים הדמוגרפיים צפויים להשפיע על הכנסות המוסד בעשורים הבאים.
הוצאות הסיעוד זינקו, מספר מקבלי קצבאות הנכות גדל
בפתח המחקר מצוין כי בשנים האחרונות נקלע הביטוח הלאומי לגירעון הולך ומעמיק: היקף התשלומים שהוא מעביר לזכאים גבוה מהתקבולים והפער ביניהם הולך ומתרחב.
המחקר מפנה לדוח מבקר המדינה מיוני 2026, שבו הוצגה התחזית המעודכנת להתרוקנות הקרן בשנת 2035. על פי הדוח, שתי התפתחויות מרכזיות תרמו להקדמת התחזית. הראשונה היא הגידול החד בהוצאות הסיעוד בעקבות הרפורמה שנכנסה לתוקף בשנת 2018. לפי הנתונים המובאים במחקר, בשנת 2025 היו הוצאות הסיעוד גבוהות פי שלושה מאשר לפני הרפורמה ומגמת הגידול צפויה להימשך.
עוד בנושא:
לקראת עדכון הקצבאות ב-2027: השכר הממוצע עלה גם בספטמבר
ההתפתחות השנייה היא העלייה במספר הזכאים לקצבת נכות כללית, שהגדילה אף היא את הוצאות הביטוח הלאומי. לשם המחשה, המחקר מציין כי בשנת 2023 עמד שיעור הקשישים הזכאים לגמלת סיעוד בישראל על 30.9%, לעומת ממוצע של 11.6% במדינות ה־OECD.
הפסד אפשרי של 65 מיליארד שקל
לצד הגידול בהוצאות, החוקרים מזהירים מפני פגיעה עתידית בהכנסות הביטוח הלאומי כתוצאה משינויים בהרכב האוכלוסייה. המחקר מצא כי בשנת 2024 עמד התשלום השנתי הממוצע לביטוח הלאומי בקרב יהודים שאינם חרדים על כ־15,600 שקלים לאדם, כולל תשלומי המעסיקים, לעומת כ־6,450 שקלים בקרב חרדים וערבים – פער של פי 2.4.
לפי החוקרים, הפער נובע בעיקר מהבדלים ברמות השכר ולא רק משיעורי ההשתתפות בשוק העבודה. המחקר בחן מה יקרה להכנסות הביטוח הלאומי אם חלקן של האוכלוסיות החרדית והערבית בגילאי העבודה יגדל בהתאם לתחזיות הדמוגרפיות, בעוד דפוסי התעסוקה והשכר שלהן יישארו כפי שהם כיום. לפי התרחיש הזה, התשלום השנתי הממוצע לנפש לביטוח הלאומי צפוי לרדת מכ־12,580 לכ־11,560 שקלים עד שנת 2049. החוקרים מעריכים כי הירידה בהכנסות כתוצאה מהשינוי הדמוגרפי עשויה להסתכם בכ־65 מיליארד שקלים במצטבר עד אותה שנה.
גם בתרחיש שבו שיעורי התעסוקה של החרדים והערבים ישתוו לאלה של היהודים שאינם חרדים, אך פערי השכר יישארו בעינם, הפגיעה המצטברת בהכנסות נאמדת בכ־58 מיליארד שקלים.
מדובר בתחזיות המבוססות על הנחות מחקריות ולא בהפסדים שכבר נגרמו לביטוח הלאומי.
לא רק יותר עובדים, גם שכר גבוה יותר
החוקרים בחנו גם תרחיש הפוך: כמה כסף נוסף היה הביטוח הלאומי יכול לגבות אילו שיעורי התעסוקה ורמות השכר של החרדים והערבים היו דומים לאלה של היהודים שאינם חרדים.
לפי החישוב, בתרחיש כזה הכנסות הביטוח הלאומי בשנת 2024 היו יכולות להיות גבוהות בכ־12.5 מיליארד שקלים – כ־3.8 מיליארד שקלים מהאוכלוסייה החרדית וכ־8.7 מיליארד שקלים מהאוכלוסייה הערבית.
אלא שהמחקר מצביע על כך שהגדלת שיעורי התעסוקה לבדה לא תספיק. אם שיעורי התעסוקה היו משתווים, ללא שינוי ברמות השכר, תוספת ההכנסות הייתה קטנה בהרבה. מכאן מסיקים החוקרים כי חיזוק איתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי מחייב לא רק שילוב של יותר אנשים בשוק העבודה, אלא גם שיפור באיכות התעסוקה וברמות ההשתכרות.
אז האם הקצבאות בסכנה?
השאלה המרכזית מבחינת מיליוני מקבלי הקצבאות היא מה יקרה אם קרן הביטוח הלאומי אכן תתרוקן בשנת 2035. חשוב להדגיש כי התרוקנות הקרן אינה שקולה להפסקה אוטומטית של תשלום הקצבאות. הביטוח הלאומי ממומן לא רק מהקרן ומהתשואות עליה, אלא גם מדמי הביטוח הנגבים מהציבור ומהמעסיקים ומהשתתפות ממשלתית.
עם זאת, ככל שהוצאות המוסד ימשיכו לעלות בקצב גבוה מהכנסותיו, יידרשו פתרונות שיבטיחו את המשך מימון התחייבויותיו. המחקר אינו מציג תחזית שלפיה תשלום הקצבאות יופסק בשנת 2035 וגם אינו מפרט אילו צעדים יינקטו אם הקרן תתרוקן. הוא מתמקד בעיקר בצד ההכנסות ובדרכים האפשריות לחיזוקו.
בסיכום המחקר מדגישים החוקרים כי איתנותו הפיננסית של הביטוח הלאומי תלויה במידה רבה בהשתלבות כלל קבוצות האוכלוסייה בשוק העבודה ובעיקר ברמות השכר שלהן.
עוד בנושא:
בגלל שבת: הביטוח הלאומי מזיז ביום את תשלום קצבאות נובמבר
לקראת עדכון הקצבאות ב-2027: השכר הממוצע עלה גם בספטמבר
