קצבת הנכות היא אחד הנושאים שהכי מעסיקים אנשים עם מוגבלות בישראל, ומבחינת רבים מהווה קריטריון מרכזי בבואם להחליט לאיזו מפלגה להצביע בבחירות שייערכו מחר (שלישי).
במשך שנים ארוכות נאבקים ארגוני הנכים להעלות את הקצבה ולהשוות אותה לגובה שכר המינימום במשק, העומד נכון להיום על כ-5,300 שקל בחודש. הדוחפים למהלך טוענים כי במצב הנוכחי רבים מהנכים, בוודאי אלה שאינם מסוגלים לעבוד, לא יכולים להתקיים בכבוד עם קצבה של כ-3,300 שקל, המשולמת נכון להיום לנכים 100%. במצב הזה, טוענים בארגוני הנכים, אנשים עם מוגבלות נאלצים לבחור בין קנייה של מוצרי מזון לבין רכישת תרופות, שלא לדבר על הטיפולים והמטפלים היקרים.
מנגד, צריך לומר, בקרב הנכים יש גם מי שחושבים שהעלאת הקצבאות לגובה שכר מינימום עשויה דווקא לפגוע בציבור זה. לדעתם, הכנסה חודשית גבוהה יותר מהקצבה תעודד אנשים עם מוגבלות להישאר בבית ולא לצאת לעבודה, וכתוצאה מכך לא למצות את היכולות שלהם ולפספס הזדמנות להשתלב בחברה.
בכל מקרה, כולם מסכימים שמי שאינו יכול לעבוד עקב נכותו לא יכול לקיים חיים בכבוד בהתבסס על הקצבה הנוכחית. בנוסף, יש קונצנזוס בקרב ארגוני הנכים כי יש להעלות באופן דרמטי את הרף שממנו המדינה מתחילה לקזז כסף מקצבת הנכות ברגע שאדם עם מוגבלות יוצא לעבוד ומכניס כסף. המונח המוכר לעניין זה הוא הדיסריגארד, וכיום הוא עומד על 5,300 שקל. כלומר, ברגע שהכנסתו החודשית של נכה עולה מעל רף זה, מתחילים לקחת לו כסף מקצבת הנכות.
המשמעות היא שאנשים רבים עם מוגבלות בוחרים לא להיכנס למעגל התעסוקה מחשש שהקצבה שלהם תקוצץ. זה נכון שמדרגות הקיזוז עובדות כך שמי שיוצא לעבוד וחוצה את רף הדיסריגארד תמיד ישתכר יותר ממי שחי על הקצבה בלבד; ועדיין, נכים רבים מוותרים על עבודה כי הם חוששים לקצבתם – גם אם מדובר באפקט פסיכולוגי בלבד – ולתחושתם זה גם לא מספיק משתלם. מה צריך להיות גובה הדיסריגארד? בארגוני הנכים מדברים בערך על 15 אלף שקל בחודש – מאוד רחוק מהמציאות העכשווית.
איפה אנחנו עומדים היום? בשנת 2018 חוקק חוק שקבע כי קצבת הנכות תעלה בכמה מדרגות עד שתעמוד בסוף 2021, השנה הנוכחית, על 3,700 שקל בחודש (לאדם עם 100% נכות). למרות החוק, נכון לעכשיו הקצבה עומדת על 3,321 שקל בלבד, אותו סכום חודשי ששולם לנכים ב-2019. למה? הממשלה פשוט לא עמדה בדרישות החוק שהיא עצמה חוקקה, וגילגלה את האחריות לפתחה של ועדה בינמשרדית, שלטענתה הייתה אמורה לטפל בנושא ולא עשתה זאת. התוצאה היא שהפעימות הנוספות בהעלאת הקצבה לא נכנסו לפועל, והנכים ממשיכים להסתפק בקצבה מופחתת.
בארגוני הנכים החליטו להפשיל שרוולים ולהילחם בהתנהלות הממשלה. אחרי לחצים רבים, בהובלת ארגון "נכה לא חצי בן אדם" וארגון "הנכים הופכים לפנתרים", החליטו שר האוצר ישראל כ"ץ ושר הרווחה איציק שמולי לפצות את הנכים על אי העלאת הקצבה כפי שהובטחה בחוק. הפיצוי ניתן על כל שנת 2020 וגם על המחצית הראשונה של 2021, כאשר השר כ"ץ מתחייב שברגע שתתמנה ממשלה חדשה (בהנחה שהוא יהיה חלק ממנה), הוא יעביר את החוק באופן מסודר, כך שבסוף השנה הנוכחית תעמוד קצבת הנכות של 3,700 שקל. גם אם מאמינים לו, הדרך לקצבה בגובה שכר מינימום עדיין ארוכה מאוד.
מכיוון שמדובר בנושא כה מרכזי עבור הנכים, קיבצנו לכם את העמדות של המפלגות המתמודדות לכנסת ה-24 בנוגע להעלאת קצבאות הנכות לגובה שכר מינימום. המידע מתבסס על המצעים שפירסמו המפלגות, או על אופן הצבעתן בכנסת ה-23. הבדיקה נעשתה בסיוע "נכה לא חצי בן אדם".
הליכוד: בנוגע לקצבת שכר מינימום, לליכוד אין מצע (כמו במרבית הנושאים), אך ניתן ללמוד על עמדת המפלגה מההצבעה האחרונה בכנסת (בשנה שעברה), אז הצביעו כל חברי הכנסת של הליכוד נגד החוק להשוואת קצבאות הנכות לשכר מינימום.
יש עתיד: למפלגה ולעומד בראשה, יאיר לפיד, יש מצע מפורט בנוגע לטיפול באנשים עם מוגבלות. במצע מצהירה יש עתיד כי תעלה את הקצבאות עד להשוואתן לגובה שכר המינימום. התחייבות זהה נתן ח"כ יוראי להב הרצנו מיש עתיד בפאנל הפוליטי של "נגישות ישראל" ואתר "שווים".
ימינה: בתוכנית המפלגה, שמובילה שירלי פינטו, המדורגת במקום התשיעי ברשימה, מצוין כי מערכת הקצבאות בישראל מיושנת וחייבת לעבור דיון מחודש. פינטו, צעירה חירשת, מבטיחה לפעול לשינוי מהשורש בנושא, למען עידוד תעסוקה ושילוב מיטבי של כל האוכלוסייה. עם זאת, אין התחייבות מפורשת של ימינה להעלות את קצבת הנכות לגובה שכר מינימום, ויתרה מכך, "תוכנית סינגפור" של יו"ר המפלגה נפתלי בנט אף מבקשת הקפאה של המצב.
תקווה חדשה: גם למפלגתו של גדעון סער יש תוכניות מפורטות לגבי ציבור האנשים עם מוגבלויות, אך הן לא כוללות בשלב זה את העלאת קצבאות הנכות לגובה שכר מינימום. עם זאת, מצוין במצע המפלגה כי היא מתחייבת להשלים בחקיקה את העלאת הקצבאות כפי שהובטחה ב-2018 (3,700 שקל בחודש לנכה 100%), וכן להצמיד אותה לשכר הממוצע במשק.
הרשימה המשותפת: המפלגה תומכת בהשוואת הקצבאות לשכר מינימום, ואף הצביעה בעד כאשר החוק עלה לקריאה בכנסת. החוק נפל בקולות הקואליציה. ח"כ סמי אבו שחאדה מהמשותפת, אדם עם לקות ראייה, התחייב כאן, בראיון ל"שווים", להמשיך לפעול להשוואת הקצבאות.
ישראל ביתנו: מצע המפלגה, בראשותו של אביגדור ליברמן, אינו עוסק בזכויות הנכים, למעט יוצא דופן אחד: הבטחה להשוות את קצבאות הנכות לשכר המינימום.
ש"ס: בכנסת האחרונה, לפני כשמונה חודשים בלבד, הצביעה המפלגה, כחלק מהקואליציה של נתניהו, נגד השוואת הקצבה לשכר המינימום. האם בגלל משמעת קואליציונית, או שזו עמדתה העצמאית של ש"ס? במפלגה טוענים שיתמכו בהעלאה הדרגתית של הקצבאות עד שיגיעו לגובה שכר מינימום. כמה זמן זה ייקח? לא ברור.
יהדות התורה: בכל ההצבעות בכנסת על העלאת הקצבה לגובה שכר מינימום הצביעה המפלגה נגד, כך שלא נראה שיהיה שינוי בנושא גם לאחר הבחירות.
העבודה: במפלגה בראשותה של מרב מיכאלי מתחייבים לדרוש להעביר תקציב מדינה בהקדם, אשר יגלם בתוכו את מתווה העלאת קצבאות הנכות הכלליות, ולהמשיך לפעול על מנת להשוות את קצבאות הנכות לשכר המינימום.
הציונות הדתית: האג'נדה של המפלגה בראשות בצלאל סמוטריץ' לגבי אנשים עם מוגבלות עדיין אינה ברורה, מלבד חוק ביטוח סיעודי ממלכתי שאותו היא מקדמת. בכל מקרה, בעבר הצביע סמוטריץ' נגד השוואת הקצבאות לשכר מינימום.
כחול לבן: במפלגה לא מתחייבים להעלות את קצבת הנכות לגובה שכר מינימום. רק לא מזמן הצביעה כחול לבן בכנסת, כחלק מהקואליציה, נגד החוק שעלה בנושא.
רע"ם: יו"ר המפלגה מנסור עבאס הצביע בעקביות בעד החוק להעלאת קצבאות הנכות לגובה שכר מינימום, אולם זה תמיד נעשה מספסלי האופוזיציה. מה יקרה אם ייכנס לממשלה בראשות נתניהו? האם ידבוק במשמעת הקואליציונית, או שדווקא יקדם את הנושא מעמדת כוח? ימים יגידו.
מרצ: גם במצע המפלגה, וגם בהצבעות בכנסת, מרצ עקבית בתמיכתה בהשוואת הקצבאות לשכר המינימום.
