ילדים עם מוגבלויות מתמודדים עם אתגרים חברתיים מורכבים, ורבים מהם זקוקים לעזרה כדי להשתלב במסגרות שמאפשרות להם להכיר חברים חדשים. בדיוק עבור מטרה זו הוקם מרכז ״מלאכי הנגב״ במועצה האזורית שדות נגב, בשיתוף מפעל הפיס. ילדים עם מוגבלויות שונות מגיעים מכל יישובי האזור, כאן הם יכולים לשחק, להשתתף בסדנאות, ולפגוש ילדים אחרים.
את הקמת המרכז יזמה ליאור בר כשהייתה בת 21 בלבד. ״כשהשתחררתי מהצבא לא היה שום דבר דומה במועצה ולילדים לא היו חיים חברתיים. אמא שלי שעבדה בישיבה לילדים עם מוגבלויות, אמרה לי שיש צורך במועדונית כזו. היא יצרה קשר עם ראש המועצה תמיר עידאן שנפגש איתי, תמך והבטיח תקציב, אז החלטתי להרים את הכפפה״.
בר, תושבת היישוב מעגלים הסמוך לנתיבות, כבר בת 25, היום היא סטודנטית לתואר ראשון במנהל ומדיניות ציבורית. היא מספרת שהמטרה של ״מלאכי הנגב״ היא להגביר את הביטחון והעוצמה של הילדים ולשלב בינם לבין המתנדבים, והכל בגובה העיניים. בר יודעת דבר או שניים על התמודדות עם מוגבלות, היא עצמה מתניידת בכיסא גלגלים. ״לי היו חיי חברה, אבל יש ילדים שהרחיקו אותם. מועדונית כמו מלאכי הנגב עוזרת להם להשתלב בחברה״. במרכז פועלים שני מדריכים על כך חניך, וגיל המשתתפים נע בין 5 ל-18.
״רק רוצים לתת לי אהבה״
אופיר כהן שמתנדבת במועדונית, מספרת על העבודה עם ילדים שחלקם עם אוטיזם ואחרים עם תסמונת דאון: ״עד לפני חמש שנים הם הגיעו הביתה אחרי המסגרות וזהו. המועדונית משנה את שגרת החיים שלהם, זה כאילו פותחים להם איזשהו חלון לחברה רגילה״. החניכה שלה, אבישג, שמחה להיות כאן: ״אני מגיעה לפה ורואה הרבה ילדים שרוצים לשחק איתי, חונכים שרק רוצים לתת לי אהבה, וגם אופיר איתי לאורך כל הדרך״. לאבישג יש חלום להתנדב במועדונית, ״ואולי כשאהיה גדולה, להקים מועדונית דומה״.
נויה ים נולדה במשקל 320 גרם בלבד. ראשה התנפח, ומאז היא מתאוששת. אסנת טרבלסי שמתנדבת איתה, מעידה עד כמה מרגש עבורה לעבוד עם נויה: ״בפעם הראשונה שפגשתי אותה היא הייתה עוד ילדה שאני משחקת איתה מהמועדונית. עכשיו כשאנחנו מכירות, נויה ממש כמו אחותי הקטנה. כשאני קמה בבוקר וחושבת על זה שאני באה היום, אני אומרת ׳יש, אני רואה היום את נויה!׳, זה מרגש״. גם נויה שמחה על המפגש: ״אני מרגישה שהיא אחותי הגדולה – זה כיף כל כך!״.
פעילות שכל הצדדים מרוויחים ממנה
הפעילות במרכז מתקיימת בכל יום רביעי. הילדים מגיעים בהסעות ונפגשים לארוחה קטנה עם המתנדבים, רובם בכיתה ח׳, ולאחר מכן נערכות הפעלות כמו חוג חיות עם בנות שירות, יצירה ושלל חוגים אחרים. עשרה חניכים מגיעים לפעילות, למרות שיש עוד ילדים עם מוגבלות: ״הורים רבים לא שולחים את הילדים. בשנתיים האחרונות זה קרה בגלל קורונה, ויש כאלה שלא משלימים עם המוגבלות. אנחנו מנסים להוסיף עוד ילדים ולהרחיב את ימי הפעילות, כי כולם מרוויחים מזה״, מספרת בר.
גם ראש המועצה תמיר עידאן, מתגאה בפרויקט: ״אחת האימהות התקשרה אלי ואמרה שעשינו פה מעשה ענק של חסד. כשמגיעים לפה ורואים את החיוך על פניהם של הילדים בזמן הפעילות – זה שווה הכל״. מיזם מלאכי הנגב פועל בסיוע תקציבי רווחה ייחודיים שמפעל הפיס מקצה לרשויות המקומיות.
