“משרד החינוך חוגג את סיום המשבר, בעוד אנחנו אבלים כי את השנה הזו לא יפתחו הרבה ילדים” – כך אומרת הערב ל”שווים” שרון גפר דויד, יו”ר ועד ההורים המשלבים בפתח תקווה.
דויד, יחד עם הורים משלבים אחרים, הפגינו הערב מול משרד החינוך בתל אביב, שם התקיימה מסיבת עיתונאים חגיגית לרגל פתיחת שנת הלימודים מחר (ה’) וחתימה על הסכם עם הסתדרות המורים, עליו הוכרז הבוקר.
עדיין חסרות 1,200 סייעות
“אנו יוצרים תנאים אופטימליים עבור מערכת החינוך כדי שתוכל ללמד”, אמר באירוע שר האוצר אביגדור ליברמן. “נתנו מענה למגוון נושאים, בהתבסס על השטח”, הוסיף קובי בר נתן, הממונה על השכר באוצר. “ניסינו לתת מענה ארוך טווח (כדי שב)שנים הבאות תלמידים לא יצטרכו לעבור שוב את המתח הזה”, הצהירה שרת החיוך יפעת שאשא ביטון.
אז למה ההורים המשלבים הגיעו לבושי שחורים והפגינו? מדוע עבורם זה יום אבל? למה עבורם זה לא יום חג? מסתבר שבמשא ומתן החשוב הזה, וגם בחגיגות, שכחו את הילדים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים בבית. “ילדים רבים, גם במסגרות השילוב וגם במסגרות החינוך המיוחד, נמצאים במצוקה קשה כרגע. במסגרות השילוב חסרות 1,200 סייעות משלבות”, מסבירה דויד, “פתחו את הסכמי השכר של עובדי ועובדות החינוך, אבל את הסכמי השכר של הסייעות מסרבים לפתוח”.
בנוסף, יש פגיעה ניכרת בהורים העובדים, לפי דויד. “בהסכמת משרד החינוך קיצרו את שעות המסגרות של החינוך המיוחד, גם בגנים וגם בבתי הספר. הפגיעה היא כפולה – גם הורים שלא יוכלו לצאת לעבוד וגם מחסור בזמן הדרוש עבור הטיפול בילדים”.
לפתוח לזמן קצר – או לא לפתוח בכלל
“אנו נמצאים בחסר גדול של כוח אדם, במקומות שבהם לא ניתן היה למצוא צוות”, מודה בפניי דלית שטאובר, מנכ”לית משרד החינוך, “שזה אומר או לא לפתוח את המסגרת בכלל, או לקצר את שעות המסגרת בשעתיים ולנסות למצוא פתרון דרך הרשות”. לדבריה, במשרד עדיין פועלים למניעת הנזק ככל האפשר. “בחרנו כן לפתוח את הלימודים עם זמן מקוצר כדי לצמצם את הפגיעה בהורים ובילדים”, היא אומרת.
“הבעיה היא שהבחינה היא לפי רשות עירונית ולא לפי מסגרת”, אומרת גפר דויד, “בפתח תקוה, למשל, הוחלט באופן גורף לעשות קיצור שעות לכל המסגרות, בלי קשר למחסור בעובדים של אותה מסגרת ספציפית. כל גני התקשורת וכל גני העיכוב התפתחותי ייפתחו במסגרת שעות מצומצמות רק כי הם בעיר פתח תקווה”.
גפר דויד הצביעה על בעיה שמוכרת למשרד החינוך. “רוב התקציבים בחינוך המיוחד מגיעים למשרות ביורוקרטיות כמו הפיקוח, ולא לנשות השטח” היא אומרת. “המחסור שנוצר בעקבות התקציבים הדלים גרם לכך שהרבה ילדים שהיו זקוקים לגנים, בתי ספר או כיתות חינוך מיוחד לא קיבלו אותם והופנו בניגוד לרצון ההורים לשילוב, וגם שם יש מחסור”.
שטאובר הודתה כבר לפני שבועיים שהיא מכירה בבעיה, ואמרה כי הפתרון מצריך שינוי חקיקה: “התקציב של החינוך המיוחד הוא הרבה יותר גדול. אני מסכימה לגמרי שהכסף הזה היה צריך ללכת לילדים. כשנכנסתי לתפקיד ביקשתי לבדוק איך מיד משנים את החוק ועכשיו מכינים אותו לשינוי”.
גפר דויד הצביעה על תופעה נוספת – הגדלת מספר הילדים במסגרות, באופן שחורג מהנחיות משרד החינוך. זה הצעד שגרם לדבריה לגל התפטרות של גננות שיודעות שבמצב הקיים הן לא תצלחנה לתת מענה, מה שרק החמיר את המשבר. לדבריה, “קבוצה גדולה של גננות חינוך מיוחד הכריזו על התפטרות ממש לפני שמסיבת העיתונאים נפתחה”.
“תשאירו לנו משהו להמשך”
במסיבת העיתונאים השרה שאשא ביטון ציינה כי “יש עוד ציבורים של עובדי הוראה שצריך לתת עליהם את הדעת, כדי לחזק את המערכת באופן אמיתי. אנחנו נגיע לזה, תשאירו לנו משהו להמשך”.
לכך הגיבה קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים: “כנראה שתלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחדים אינם נחשבים לתלמידי ישראל, משום שרבים מהם לא יתחילו מחר את שנת הלימודים, או שילכו למסגרות ללא הסיוע שהם זקוקים לו”.
