שבועיים וחצי לפני תחילת שנת הלימודים, ועדיין חסרות 550 סייעות צמודות תלמיד, 120 נשות טיפול ופרא-רפואי, 24 גננות חינוך מיוחד ו- 26 מחנכות לכיתות קטנות – וזה רק בתל אביב. הפתרון שמציעה העירייה: לסיים את יום הלימודים ב-15:30 במקום ב-17:00, מה שכמובן יקשה על הורים שעובדים.
שירלי רימון ברכה, ראש מנהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו, פרסמה בפוסט בפייסבוק את הנתונים והוסיפה "אין איך לתת שירות חינוכי טוב לילדים שצריכים יותר מכולם. זה בכל הארץ, בכל הגילים".
בפוסט האשימה את משרד החינוך כי הוא זורה חול בעיני ההורים במטרה להשתיק את הבעיות הקיימות כדי ליצור שמירה על שגרה מדומה. "בכל יום מבטיחים להורים שלל טיפולים וסיוע. אבל אין מטפלות, קלינאיות, תרפיסטיות. אין. מאפשרים להורים לבחור כיתה קטנה או שילוב, אבל אין מחנכות ואין סייעות. וכל יום המספרים (של האבחונים) עולים ועולים", היא כתבה.
משרד החינוך מצידו, דיווח לאחרונה בעצמו כי בסך הכל חסרים במערכת החינוך 5,671 מורים וגננות, ומתוכם חסרים 1,103 אנשי צוות לחינוך המיוחד. שרת החינוך, ד”ר יפעת שאשא ביטון, ביקשה ממשרדה להכין תוכנית לאומית אסטרטגית להתמודדות עם המחסור במורים ולהשבחת איכות ההוראה. “אנחנו בשיאו של משבר חמור בכוח אדם, שהתעצם בשנים האחרונות ומסכן את עתידה של מערכת החינוך”, אמרה השרה, אבל לא התייחסה לפתרון לשנת הלימודים הקרובה.
אין פתרון אחר
"אנחנו חושבות שזה הפיתרון היחיד האפשרי", אמרה הבוקר (ב') ברכה בראיון ל"סדר יום" של קרן נויבך, והוסיפה שהיא מעדיפה להודיע על כך עכשיו, ולא ברגע האחרון. "זו החלטה לא פופולרית. זו פגיעה מהותית בחיי המשפחה. אם ילד מסיים ב-17:00 ומגיע ב-18:00 הביתה מול ילד שמסיים ב-15:30 ומגיע הביתה ב-16:30, זו החלטה לא קלה", אמרה רימון.
"צריך להבין שיש גדילה באבחונים של ילדים על הספקטרום", המשיכה. "פעם היה אחד ל-300 והיום אחד ל-65 ילדים. המצוקה של כוח האדם היא קשה. כיתת תקשורת צריכה שתי משמרות של מחנכות ושתי משמרות של גננות", היא הסבירה. על ידי קיצוץ משמרת אחרי הצהריים, אפשר להסתדר עם כוח האדם הקיים.
רימון ברכה התייחסה לכך שתוכנית כזו עובדת כבר כעת בקייטנות הקיץ של העיר, שהסתיימו ב-15:00. לטענתה, ההורים הבינו את המצב הקיים והסכימו שיום הלימודים יתקצר. "משרד החינוך הבטיח להורים שתהיה למידה רגילה גם בקייטנות הקיץ, אך בפועל לא היו גננות כי הן לא מחויבות לעבוד בקיץ".
"הכסף הולך לג'ובים"
רימון ברכה אמרה עוד בריאיון כי ועדות האיפיון והזכאות לא הולמות את הנתונים בשטח שיש לרשויות המקומיות. היא העבירה ביקורת על הרפורמה בחינוך המיוחד, שהייתה אמורה להקל על המצב, אך הרעתה את התנאים. לדבריה, הועדות קובעות זכאיות שונות לילדים לקבלת טיפולים וסייעות, אבל בשטח אין כוח אדם, והמצוקה מורגשת.
"הייתה פה חוסר הבנה מה זה הרפורמה של החינוך המיוחד ומה המשמעות שלה. אין בסיס לכוח אדם הקיים היום במערכת, לבסס את הרפורמה", ציינה ברכה. "עלות הרפורמה הייתה 59 מיליון שקלים לפי ועדת החינוך בכנסת (…) 55 מיליון שקלים הלכו ליושבי ראש של ועדות האיפיון והזכאות (…) כלומר לג'ובים של מפקחים של משרד החינוך, כשהרשויות המקומיות עשו את זה מצוין".
לדבריה, זה נתון משוגע. "כל רפורמה מגיעה עם המון בעלי תפקידים, למה לא לתת אותם לבתי הספר והרשויות המקומיות, תנו למורים לגננות לצוותים לילדים דרך המבוגרים. זה קשה לי לצאת נגד הקולגות והמערכת, אבל אני מרגישה שזה החובה שלנו מול מערכת שרק משמרת את עצמה", סיכמה.
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
