נושאים קשורים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"



הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
ראשימאמרים מיוחדיםהסרט ״18 קילו של אהבה״ מגיע לבתי הספר

הסרט ״18 קילו של אהבה״ מגיע לבתי הספר

מאז שהסרט הישראלי על עמי אנקילביץ' יצא ב-2005 הוא עורר הדים בעולם. עמי מאז נפטר, אבל מטפלו וחברו, אסף שאול, ממשיך לספר את סיפורם ומגיע להרצות בפני תלמידים ברחבי הארץ

עמי אנקילביץ ז״ל (מלפנים) ואסף שאול. מתוך הסרט ״18 קילו של אהבה״. צילום: אספורונה
עמי אנקילביץ ז״ל (מלפנים) ואסף שאול. מתוך הסרט ״18 קילו של אהבה״. צילום: אספורונה

“הגעתי לעמי במקרה כשהייתי בן 23, הוא היה בן 30. חשבתי שאם אני מטפל במישהו נכה, אני בעצם מציל אותו”, כך מספר אסף שאול על עמי אנקילביץ’ ז”ל, שהתמודד עם מחלת ניוון שרירים. “ראיתי בחור ששוקל 18 קילו, ונראה כמו בובה שזזה רק עם הפה. נלחצתי. מה אני הולך לעשות אתו? הסכמתי לעזור לו, אבל רק לשבוע ניסיון”.

השבוע הזה הפך לארבע שנים, ואלה מתועדות בסרט ששאול יצר עם הבמאי דני מנקין. הסרט יצא ב-2005, אבל מוקרן עד היום בליווי הרצאה של שאול, שלאחרונה החל להציג אותו גם בבתי ספר ברחבי הארץ.

18 קילו של אהבה לבתי הספר from Dani Menkin on Vimeo.

השמיים הם לא הגבול

הסרט, שאותו מקריין גידי גוב, מתחקה אחרי עמי, שלמרות המחלה, טורף את החיים ומפיץ סביבו אופטימיות ושמחה. בתמיכתו של אסף, מחליט עמי לצאת למסע בארה”ב בלווי וצוות צילום, במטרה לאתר את ד”ר קורדובה, הרופא שמעולם לא נתן לו סיכוי לחיות מעבר לגיל 6. במסע עמי פוגש אנשים שמקבלים ממנו תובנות עמוקות על החיים. על הדרך הוא גם זוכה למפגש משפחתי מרגש עם אחיו אוסקר, שאיתו היה בנתק במשך מספר שנים. לקראת סוף המסע עמי מתעקש להגשים עוד חלום אחד ומוכיח פעם אחרי פעם שעבור מי שחולם, אפילו השמיים הם לא הגבול.

אנקילביץ’ נולד בארה”ב לאמא מקסיקנית ולאב ישראלי. למרות תחזית הרופא, וכנגד כל הסיכויים הוא חי חיים עשירים ומלאים בשמחה ויצירה, עד שנפטר לפני ב-2010, כשהיה בן 41. שאול מספר שהאהבה של אנקילביץ’ לחיים הייתה מדבקת. לדבריו, אנקילביץ’ היה מוקף במשפחה אוהבת ובהמון חברים, עליהם הוא השרה מרוחו האופטימית, חוש ההומור והשנינות שלו. הוא לא יכול היה להזיז אף איבר בגופו, מלבד אצבע אחת בכף היד, שבאמצעותה הוא יצר סרטי אנימציה קסומים, ועבד כאנימטור תלת-ממד.

הסרט שזור בקטעי אנימציה בתלת ממד שיצר אנקילביץ’, ומתאר בגילוי לב את סיפור אהבתו הלא ממומשת לכריסטינה, המטפלת המסורה שלו שעשתה עבורו הכל מלבד לאהוב אותו כפי שרצה – אהבה של גבר לאישה. שבור לב הוא מחליט לתת לכריסטינה ללכת, ולצאת למסע שישנה את חייו ואת חיי הסובבים אותו.

מנקודת מבט אישית, מדובר בסרט משנה חיים – כזה שמעמיד את החיים בפרופורציות הנכונות וממלא את הנפש ברצון לצאת ולהגשים חלומות. הסרט מספר על ניצחון הרוח על הגוף ועל חשיבות האופטימיות, השמחה והכרת הטוב שבחיים.

מקטאר ועד לאוסקר ולאו”ם

הביקורות מהללות את הסרט, ולא בכדי הוא מוצג כבר למעלה משני עשורים. כשאנקילביץ’ היה בחיים, הוא ליווה את ההקרנות ושוחח עם הקהל. “מרגש”, כתב יהודה סתיו, ידיעות אחרונות. “אמיץ, כן ופואטי”, תואר בביקורת של הניו יורק טיימס. “חגיגת הניצחון האנושי”, כתבה חן קוטס-בר, מעריב. “הוכחה שללא גוף, רוח האדם מתעלה לגבהים וסוחפת את כל הסובבים”, תיאר אברי גלעד בגל”צ. “סרט שהופך אותך לאדם טוב יותר”, אמר אלכס אנסקי, גם בגל”צ. הסרט הופיע במדינות כמו קטאר, ארה”ב טאיוואן, וממשיך להיות משודר בערוצי טלוויזיה בעולם, בהרצאות, במפגשים ובעשרות פסטיבלים ברחבי העולם.

הוא זכה בפרסים ובשבחים רבים, כולל הצגתו באו”ם במסגרת דיוני הוועדה לניסוח האמנה הבינלאומית לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות, זכה בפרס אופיר הישראלי, היה מועמד לרשימה הסופית באוסקר האמריקאי (שורטליסט) בקטגוריית דוקומנטרי באורך מלא, ונרכש לשידור והפצה על ידי רשת HBO האמריקאית.

עמי אנקילביץ ז״ל (מימין) ואסף שאול. מתוך הסרט ״18 קילו של אהבה״. צילום: אספורונה
עמי אנקילביץ ז״ל (מימין) ואסף שאול. מתוך הסרט ״18 קילו של אהבה״. צילום: אספורונה

“בשנים האחרונות חזרתי לתחום הקולנוע ואני ממשיך לעשות את ההרצאות מפרספקטיבה של 20 שנה אחרי. מאז שהפכתי לאבא, אני בוחן את הקשר שלי ושל עמי בעיניים אחרות”, מספר שאול. “הייתה בינינו סימביוזה והדדיות של אדם עם גוף מקולקל אבל עם נפש פורחת, מול אדם עם גוף מתפקד שצריך עזרה בלרומם את הנפש שלו. אני רואה לא רק את המקום שבו נתתי לעמי, אלא גם את מה שקיבלתי בתמורה. עמי היה צריך את הידיים והרגליים שלי ואני הייתי צריך את החיות שלו. הוא נפטר לפני 12 שנה, אבל הרוח שלו שורה עליי עד היום”, הוא אומר.

“כשאנחנו נולדים, כולנו מקבלים חפיסת קלפים. עמי הגיע עם החפיסה המקומטת שלו, חלק מהקלפים שקיבל קרועים ולא ברורים. לא הבנתי איך הוא מנצח אותי כשאני מחזיק בחפיסה החדשה והמצוחצחת שלי פעם אחר פעם, עד שגיליתי שהחפיסה הנקייה שלי מכילה רק מספרים והחפיסה המקומטת של עמי מכילה מלכים”, כותב שאול בתיאור הסרט.

המסע ששינה אותי

כיום שאול הוא מפיק קולנוע ושותף בחברה שנקראת ‘אספורונה’, המפיצה תכנים מעוררי השראה. “אני מסתובב עם הסרט ברחבי הארץ ומספר לבני נוער איך המסע הזה שינה אותי, מה זאת נכות והאם ניתן להגדיר אדם כמוגבל רק בגלל איך שהוא נראה. זוהי הרצאה על משחק החיים, על התובנות שקיבלתי מעמי, וכיצד לכל אחד מאיתנו יש את היכולת להגיע עד לאן שרק יחליט. המסע הזה שינה אותי, ואשמח להעביר את התובנות שלי הלאה, כדי לעזור ליצור חברה מכילה ומקבלת יותר”.

“כשהתחילו לתעד אותנו לסרט, לא היה לנו מושג איזו תהודה עולמית הוא יצבור. לא יכולתי לתאר לעצמי איך הסרט ישפיע על החיים על שנינו”, אומר שאול. ההרצאה בעקבות הסרט עוסקת בהכרת המושג האמיתי “צרכים מיוחדים”, בניצחון הרוח על הגוף, קבלת השונה, התמודדות עם מוגבלויות, התגברות על מצבי קושי בחיים, חשיבה חיובית, השראה, שילוב צרכים מיוחדים, סבלנות וסובלנות, חשיבות של חברים ומשפחה והעלאת המודעות בחברה והיכולות הטמונות בכולנו.

ההרצאה מתאימה לכיתות ט’-יב’, וניתן להזמין אותה במסגרת סל תרבות ארצי, או בטלפון 050-4520076.

כותבת ומנהלת תוכן, מעל עשור בעולמות התקשורת. נפגעה בעינה במהלך השירות הצבאי אך לא הוכרה עד היום

כתבות אחרונות