נושאים קשורים

בקרוב: שליטה באייפון ובאייפד – רק באמצעות העיניים

שורה של מאפייני נגישות חדשים צפויים להשתלב במערכות ההפעלה של ענקית הטכנולוגיה אפל. יצורפו גם יכולות בינה מלאכותית לזיהוי דיבור מוגבל והאזנה למוזיקה עבור כבדי שמיעה

“אין צוות חינוכי בשעות אחה”צ, הבן שלי חווה רגרסיה”

גן התקשורת "אייל" ברעננה נמצא בחוסר יציבות כבר שנה. הסיבה: ארבע נשות צוות יצאו לחופשת לידה, ללא תחליף הולם. האימהות פנו לעירייה: מפסידות שעות עבודה, והילדים סובלים

המדינה לא מאשרת הסעה – ופעוט מונשם נוסע למעון באוטובוס ציבורי

בחצי השנה האחרונה אימו של שחר (שם בדוי) בן השנתיים מנהלת מאבק מול הרשויות לקבלת הסעה שמותאמת למצבו הסיעודי. במקום לספק פתרונות - הן מגלגלות אחריות

אפקט המלחמה: יותר מחצי מיליון ישראלים יזדקקו לטיפול נפשי

גורמי המקצוע בתחום בריאות הנפש הזהירו בוועדת הבריאות של הכנסת: "רופאים צעירים בורחים מהמערכת הציבורית בגלל תנאי העבודה הקשים"
הסתדרות 480-100

הכנסת דנה בהגדלת הקצבה לחטופים ששבו מהשבי

לפי ההצעה שנדונה בוועדת הרווחה, הקצבה תוכפל ל-2,600 שקלים ופדויי השבי יקבלו אוטומטית הכרה של 50% בשל הפרעת פוסט טראומה
ראשיחדשותמגבלה? הצחקתם את ליהי, זרחוביץ' ונועה קולר

מגבלה? הצחקתם את ליהי, זרחוביץ’ ונועה קולר

ליהי אוחיון, בת 17 עם חולשת שרירים ניוונית, מגייסת בימים אלה תרומות מהציבור לטובת סדרת רשת שכתבה ושבה היא משחקת לצד כוכבים גדולים

ליהי אוחיון וערן זרחוביץ’. צילום: יואב קרן

תכירו את ליהי אוחיון, בת 17, תלמידת תיכון “בן גוריון” בפתח תקווה. ליהי, שמתמודדת עם חולשת שרירים ניוונית ומתניידת בכיסא גלגלים, השיקה לאחרונה פרויקט גיוס המונים במטרה לממן סדרת רשת שיצרה בעצמה וגם משחקת בה, וזאת לצד כוכבים גדולים כמו ערן זרחוביץ’ ונועה קולר.   

אמא של ליהי, קרין, מספרת בגאווה שמדובר בילדה אינטליגנטית ותלמידה מצטיינת, שחיה חיים מלאים ומשמעותיים למרות המוגבלות. “היא מלאת כישרונות, מלאת אמביציה, ובעיקר מאז שהיא קטנה היא לא מוותרת לעצמה ותמיד רוצה שיסתכלו עליה בגובה העיניים”, אומרת האם. “זה בעצם מה שמניע אותה”.

ליהי היא האמצעית מבין שלוש אחיות – הגדולה בת 21 והקטנה בת 10 וחצי. “נלחמתי עליה מאז שהייתה ילדה קטנה”, משחזרת קרין. כשהיא הייתה בת 3 התעקשה האם לשים אותה בגן שיקומי, אך הבקשה לא התקבלה במלואה מכיוון שנקבע שהקוגניציה של הילדה גבוהה. בסופו של דבר סוכם שהיא תלמד בגן שיקומי, אך תגיע מדי שבוע לשני ימי לימודים בגן רגיל.

בגיל 4 הוסיפו לה עוד יומיים בשבוע בגן רגיל, ובהמשך הוחלט לסיים עם החינוך המיוחד ולהעביר אותה לחינוך הרגיל, כשלצידה סייעת שעוזרת לה בהיבט הפיזי. “לימודית וחברתית היא הסתדרה לבד”, מסבירה האם, “היא ילדה מאוד חזקה ומאוד חברותית”.

“שוברת תקרות זכוכית”

“ליהי מלאת חוש הומור, מבריקה ושנונה”, היא ממשיכה לספר בגאווה, “היא יודעת לתכנן דברים והיא כל הזמן שוברת תקרות זכוכית, כל הזמן חושבת מה עוד לעשות ומציבה לעצמה יעדים גבוהים יותר ויותר. לפעמים אפילו אני כבר חוששת, אבל מבחינתה השמיים הם הגבול. מן הסתם אנחנו מתמודדים לפעמים עם משברים כאלה ואחרים, אבל היא לא נותנת להם לנהל אותה”.

לדבריה, הדבר הכי חשוב לליהי זה העצמאות שלה ולהרגיש משוחררת. יש מאחוריה משפחה תומכת אך מאפשרת, ובזכות זה היא מצליחה לדהור קדימה. כשליהי נשאלת מה היא רוצה לומר על הדרך שלה ועל הפרויקט החדש, היא אומרת בקצרה: “צריך ללכת אחרי החלומות, ומי שלא יכולה ללכת אז לנסוע”.

הפרק הראשון בסדרה

החלום הגדול שלה הוא להיות תסריטאית, בימאית ושחקנית. היא עשתה הרבה כדי להגשים אותו, והכל בכוחות עצמה. אחרי הרבה שיחות מאכזבות עם בתי ספר לקולנוע, בהן נאמר לה שלא תתאים לשיטת הלימוד שלהם כי במשחק יש הרבה תנועה, היא הגיעה לבית הספר של אייל קנטור.

זרחוביץ’: “אם לא הייתי מתחבר, לא הייתי משתתף”

אייל, מנהל בית הספר, במאי ויוצר פרויקט ההדסטארט של ליהי, כבר איתה בתהליך שנתיים. הוא מספר שכאשר קבעו בפעם הראשונה להיפגש, לא ידע למה לצפות. בפוסט מלא בכנות הוא כתב אז: “איך היא תסתדר, מה אומרים ומה לא? ומה נעשה בתרגילי החימום הדורשים הליכה פיזית? שנבטל אותם כדי שלא תרגיש בחוץ, או שנעשה אותם? כאלה שאלות שפוגשות אותך במקומות הקטנים. אבל היי, הרי אני ‘אדם נאור ומתקדם’, חשבתי. מלא בסובלנות. כן…

“שום דבר לא הכין אותי למפגש ועוד מפגש ועוד מפגש. הכרתי אדם. ראיתי אדם. לא כיסא. לא טוב יותר מאחרים ולא רע יותר. אדם עם תכונות כאלו ואחרות. כמו כולם. לא היה נושא שאי אפשר לדבר עליו, שאי אפשר לצחוק עליו, שאי אפשר לשאול עליו. כשליהי מאחרת, אני נוזף בה. כשהיא מחפפת בטקסט – אני נוזף. מעולם לא שמעתי קיטור על מצבה, מעולם לא ביקשה הנחות על הנכות ומעולם לא הצעתי כאלו”.

אייל קנטור בצילומים. צילום: דניאל הלק

אייל מעיד שנדהם מהכוחות שלה. יום אחד הוא החליט שהוא רוצה לעשות סדרת רשת ולשים נכה במרכז. הוא התקשר אליה והציע, והיא אמרה שאין בעיה. קרין פנתה לידידה, השחקן והקומיקאי ערן זרחוביץ’ (“ארץ נהדרת”), ושלחה לו את התסריט. זרחוביץ’ הבהיר שהוא מצטרף לפרויקט לא מתוך רחמים. “בהתחלה הקשבתי לך כי אני חבר”, אמר לקרין, “אבל אם לא הייתי מתחבר לתסריט ולקונספט, לא הייתי משתתף”.

סבב ראיונות טלוויזיוניים

כך בעצם נוצר הפרויקט של ליהי, שכתבה את התסריט יחד עם חברתה נועם קרופרום, אייל קנטור ויואב קרן. בנוסף לכתיבת התסריט היא גם שיחקה בפרק הראשון, שכבר התפרסם. יש גם פרק שני שעתיד לצאת בקרוב, ובו מככבת השחקנית נועה קולר. יש לציין כי השחקנים מגיעים כולם בהתנדבות.

בימים אלה ליהי ואייל נמצאים בסבב ראיונות טלוויזיוניים ועושים הכל על מנת לקדם את הפרויקט בהדסטארט. “אנחנו צריכים להגיע למאה אלף שקל”, מסמנת קרין את המטרה, “ואנחנו נחושים להצליח בזה”.

מוזמנים לתרום לפרויקט של ליהי >>> https://headstart.co.il/project/71687

חיפאית, עברה בתי ספר כל שנתיים בכל העולם מכיתה א׳ ועד שהתגייסה. אדריכלית, אבל כותבת מאז ומעולם. מעדיפה ללמוד אנשים מלתכנן בניינים.

כתבות אחרונות