נונה ורניק, אימו של ניר, אוטיסט בן 14 מקרית מוצקין, היא האישה מאחורי סערת הרשת של היממה האחרונה. בראיון ראשון ל”שווים” היא מספרת על המחשבה מאחורי כתיבת המכתב לשכניה שתלתה בלובי של הבניין ועל התגובה המזעזעת שקיבלה מאחד השכנים: “בניין שלם סובל כי אתם לא מצליחים לטפל בילד שלכם”.
“מדובר בתקופה קשה שעוברת על הבן שלי, שהוא אוטיסט בתפקוד בינוני-נמוך ולא ורבלי”, הודתה בשיחה הבוקר עם “שווים”. “אנחנו מטופלים על ידי רופא ואנחנו מנסים להתאים לו טיפול תרופתי, וזה לוקח זמן. מדובר בגיל ההתגברות, וניר שלנו הוא ילד מיוחד שיש לו התפרצויות רבות, כולל אלימות כלפי עצמו.
“זה מתבטא בכך שהוא צועק ומכה את עצמו בראש, נותן מכות לקיר וקופץ”, המשיכה להסביר. “לא מדובר בילד קטן, הוא גבוה ושרירי ויפה, וכתוצאה מזה יש רעש לסביבה. אנחנו מודעים לנושא ומטפלים בזה, ולכן גם כתבתי את המכתב לשכנים כדי להסביר. למרות זאת השכנים הזמינו לנו כבר משטרה, וזה בניין שאנחנו גרים בו כבר עשר שנים וכולם מכירים אותנו”.
ורניק מספרת שזו לא התקופה הקשה הראשונה עם ניר: “היו בעבר תקופות קשות והתפרצויות שונות, אבל אז השכנים השלימו עם זה. הפעם הזמינו לנו פעמיים משטרה. למזלי השוטרים התנהגו בצורה מופתית. הם ראו שאין אלימות, שמדובר בילד על הרצף האוטיסטי, ואחרי שהסברנו להם את המצב – הם עזבו.
“ואז אמרתי שאכתוב מכתב לשכנים, שלא יזמינו לנו שוב פעם משטרה, כי זה לא באמת עוזר. כתבתי, הסברתי את המצב של הבן שלי ושמתי עותקים בתיבות הדואר ועל לוח המודעות. המכתב היה תלוי במשך שבוע וחצי. פתאום באחד הימים ראיתי שעל המכתב מישהו כתב: ‘בניין שלם סובל כי אתם לא מצליחים לטפל בילד. הסרטונים וההקלטות של הצרחות והדפיקות עברו לרווחה, שתטפל בעניין, וגם המשטרה תחזור לתמונה'”.
ורניק עלתה לביתה עם תחושות קשות של כעס ורחמים עצמיים: “התחילו לעלות לי מחשבות מפחידות לאן זה יכול להתגלגל. זה מצב לא נעים. אנחנו מוכרים ברווחה ולאף אחד זה לא חדש. נתקלתי בסיטואציות דומות עם הבן שלי, וזו לא פעם ראשונה לצערי שלא מקבלים אותו. החלטתי להעלות את המכתב ל’אוטיזם צחוק’, קבוצה בפייסבוק שעוזרת להורים להתמודד עם החיים יחד עם ילדים אוטיסטים ואפילו לצחוק על זה. היו הרבה תגובות וביקשו ממני רשות להוציא את זה החוצה, ואז זה התפוצץ”.
המכתב המדובר שרף את הרשת והגיע לכל מקום, כולל לחברי כנסת ופעילים חברתיים. “אני חושבת שאני יודעת מי כתב את זה, אבל מבחינתי זה לא האישיו”, היא אומרת. “המסר שלי נועד כדי שאנשים יבינו עם מה אנחנו וכמותנו מתמודדים 24/7. אין לנו תמיד מה לעשות עם זה. אנחנו עושים הכל כדי לעשות טוב לילד. חשוב שאנשים יהיו סובלניים כלפי אחרים וחשוב שהסביבה תקבל את זה”.
אילו אירועים קודמים של חוסר קבלה היו?
ורניק: “היינו בבית מלון באילת וחיכינו בתור וניר הוציא כל מיני קולות. מישהו שעמד לידנו אמר לי ‘תרחיקי את הילד הזה’. גם בגינת המשחקים ליד הבית לא תמיד רואים אותו בעין טובה, ולכן אנחנו צריכים לנסוע 20 דקות לגינה אחרת כדי שישחק במתקנים. אני בטוחה שכל משפחה שיש בה ילד עם מוגבלות נתקלה במקרים כאלה, אבל חשוב שאנחנו נדבר על זה וננסה לשנות את המציאות שלנו”.
ורניק מציינת את תגובות התמיכה הרבות שהיא מקבלת מאז שחשפה את המקרה. “אני בשוק מזה”, היא אומרת, “אני מבינה עד כמה העם שלנו הוא טוב וכמה אנשים במדינה מדהימים וטובי לב. ברוב הפעמים אנחנו נמצאים בנושאים רבים מעל המחלוקות. אני מודה לכל מי ששיתף את המכתב והגיב והביא את הנושא למודעות ציבורית. כולי תקווה שזה לא יקרה לאחרים. גם הצוותים של החינוך המיוחד עושים עבודת קודש עם ערכים נפלאים. יש שם אנשים מאוד מיוחדים וצריך לשמר אותם כדי שימשיכו לעשות טוב לילדים שלנו”.
***************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 4 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
***************
