ארבעה חודשים חלפו מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל" – שהעלתה את הצורך בטיפולים נפשיים בישראל ב-30% – ומדינת ישראל עדיין לא יודעת להגיד במדויק כמה זמן המתנה נדרש למטופל לקבלת טיפול נפשי בקהילה.
אתמול (ד') נתן בית המשפט העליון (בשבתו כבג"צ) צו על תנאי והנחיה למשרד הבריאות. לפי הצו נדרש המשרד בתוך חודש וחצי להגיש לבית המשפט פיתוח מתודולוגיה ואיסוף נתונים לגבי טיפולי בריאות הנפש בקהילה. הדיון התקיים בנוכחות השופטת דפנה ברק ארז, השופט יחיאל כשר והשופטת רות רונן. ההרכב דן בעתירה של "עמותת צדק לילדים" נגד שר הבריאות, משרד הבריאות וקופות החולים, הדורשת לקצר את זמני ההמתנה הארוכים והבלתי סבירים לתורים לטיפולים נפשיים דרך קופות החולים.
על פי הערכות לא רשמיות, זמן ההמתנה לתור לטיפול נפשי עומד כיום על בין שנה לשנה וחצי, בכלל חלקי הארץ. לעתירה עצמה הצטרפו גם "ארגון בזכות", "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית", "המועצה לשלום הילד", ו"האגודה לזכויות החולה בישראל".
עו"ד מוריה פרימן, שייצגה את שר הבריאות ומשרד הבריאות, הודתה כי "אין מחלוקת כי יש צורך בשיפור הנתונים. אף אחד לא חולק על כך שהמצב לא טוב. גם אחרי הקורונה, ועכשיו אחרי המלחמה, כולנו צריכים טיפול וסיוע בחרדה. משרד הבריאות מפתח תוכנית לאומית לטיפול בבריאות הנפש, והממשלה אישרה תקציב של מאות מיליוני שקלים – זאת בשעה שמתוכנן קיצוץ רוחבי. זה מוכיח שהמדינה רואה בכך חשיבות רבה".
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לתרומה הקליקו https://bit.ly/Shavvim-igul-letova
השופטים העבירו במהלך הדיון ביקורת חריפה על משרד הבריאות. בתגובה לטענת עו"ד פרימן כי איסוף הנתונים עשוי לקחת שנים, אמרה השופטת ברק ארז: "זו תשובה מאוד מטרידה. נניח שהייתה מתעוררת השאלה תוך כמה זמן אדם בישראל יכול שהוא מגיש הליך משפטי לראות שופט. האם כדאי לדעת את הדבר הזה? אפשר אולי להגיד ייתכן וזה משתנה ולא בכל בתי המשפט זה אותו דבר, אבל שנשאלת שאלה כזו להגיד עוד כמה שנים נוכל להגיד לכם. יש עניין של גישה לצדק, ויש עניין של גישה לבריאות. אי אפשר לברוח מכך שבלי עובדות אי אפשר לקבל החלטות".
לאחר מספר דקות חזרה בה עו"ד פרימן וטענה כי בתוך שנה יהיה הערכה לסל פיתוח המתודולוגיה, אך היא עדיין הסתייגה בדבריה ואמרה כי תבדוק עם הגורמים המקצועיים במשרד.
"יש תקן זמן פסיכולוגי. אחרי שלושה חודשים המצב הופך מאקוטי לכרוני, הטיפול שלנו משתנה לגמרי והחיים נהרסים", אמר עו"ד מורק מוספיר, המייצג את העותרים, עמותת "צדק לילדים". "אני לא יודע איך אנשים שמייצגים את הציבור וכבר כמה שנים מתמודדים עם עשרות אלפי אנשים שהחיים שלהם נהרסו בגלל הזלזול במשך הזמן, מה הם חושבים על זה?"
עו"ד שרונה אליהו חי, המייצגת את ארגון "בזכות", אמרה בדיון: "הרפורמה נכנסה בשנת 2015. עברו כמעט תשע שנים, וכבר אז היו צריכים להתחיל לאסוף נתונים לגבי זמני ההמתנה". היא הדגישה בדבריה כי גם מבקר המדינה הדגיש בעבר את בעיית אי איסוף הנתונים, ואז במשרד הבריאות טענו שהם אוספים ועובדים על מתודולוגיה והבעיה ידועה. "הם (משרד הבריאות) מצהירים שנים שהם אוספים נתונים ומפתחים מתודולוגיה, אנחנו כבר ב-2024. כמה עוד שנים צריך לחכות כדי לפתח מתודולוגיה? עכשיו אומרים שנה. ברור לנו שזה מורכב, אבל לא יכול להיות ששנים שום דבר לא מתקדם. חייבים לוחות זמנים ברורים".
