
צוות מחקר בינלאומי דיווח לאחרונה על התקדמות משמעותית בהבנת הגורמים לאנורקסיה נרבוזה, ובפיתוח טיפול אפשרי להפרעת האכילה הקשה.
מחקרים בעכברים שביצע הצוות גילו שחוסר בחומר מוח מסוים בשם אצטילכולין, הקשור למערכת התגמול במוח, עלול להיות קשור להתפתחות הרגלים קיצוניים. החוקרים סבורים שחוסר זה עשוי להסביר את ההתנהגות של הרעבה עצמית שנראית אצל אנשים עם אנורקסיה.
ד"ר סלאח אל מסטיקאווי, פרופסור לפסיכיאטריה מאוניברסיטת מקגיל במונטריאול, הסביר: "גילינו שתרופה לאלצהיימר בשם דונפזיל, שמגבירה את רמות האצטילכולין, הצליחה לבטל לחלוטין התנהגות דמוית-אנורקסיה בעכברים. אנחנו מאמינים שזה עשוי להיות הטיפול הראשון שמבוסס על המנגנון הגורם לאנורקסיה".
החדשות המרגשות הן שכבר נראות תוצאות חיוביות בקרב מטופלים בני אדם. עשרה חולי אנורקסיה קשה טופלו במינונים נמוכים של דונפזיל, ושלושה מהם נמצאים בהפוגה מלאה מהמחלה. שבעת האחרים הראו שיפור משמעותי.
ניסויים קליניים מקיפים יותר, שישוו את יעילות הדונפזיל לעומת פלסבו בטיפול באנורקסיה, צפויים להתחיל בקרוב בשלושה בתי חולים גדולים בארצות הברית ובצרפת.
עם זאת, פרופ' אל מסטיקאווי מזהיר שייתכן שיעברו מספר שנים עד שתרופה חדשה לאנורקסיה תקבל אישור רשמי ותהיה זמינה למטופלים. הוא מציין שלדונפזיל יש תופעות לוואי רבות במערכת העיכול ובשרירים, ולכן החוקרים עובדים על פיתוח תרופה חדשה שתגביר את האצטילכולין עם פחות בעיות.
החוקרים אופטימיים לגבי האפשרויות הנוספות של הטיפול: "אנחנו חושדים שהתרופה עשויה לעזור גם בהפרעות כפייתיות אחרות כמו OCD והתמכרויות", אומר פרופ' אל מסטיקאווי. "אנחנו מחפשים שיתופי פעולה עם פסיכיאטרים מרחבי העולם כדי לחקור את האפשרויות הללו".
מחקר זה מציע תקווה חדשה למטופלים ולמשפחות המתמודדים עם אנורקסיה, הפרעת אכילה מסכנת חיים שעד כה היה קשה מאוד לטפל בה.






