"חייבים לשים בעדיפות את שיפור השילוב, אחרת המצב במערכת החינוך רק ילך ויידרדר" – כך התריע אתמול עמוס שפירא, יו"ר ועדת שפירא, במהלך פגישת זום של חברי הוועדה לרגל פתיחת שנת הלימודים.
שפירא, יזם עסקי וחברתי ותיק, ששימש בעבר כיו"ר אלו"ט וכנשיא אוניברסיטת חיפה, מונה ב-2023 לעמוד בראש ועדה ציבורית שתבחן ותמליץ לשר החינוך על דרכים לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך. השם שנבחר לוועדה הוא "החינוך בראי החינוך המיוחד".
לטענת שפירא, נושא השילוב וההכלה לא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך. "זה הנושא החשוב ביותר", אמר למשתתפים, "והוא לא נמצא בתוכניות העיקריות של משרד החינוך, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתוכניות העבודה של המשרד וגם של הממשלה".
מערכת החינוך המיוחד נמצאת כבר תקופה ארוכה במשבר, בין היתר בעקבות הגידול הדרמטי במספר התלמידים והתלמידות הזכאים לשירותי חינוך מיוחד. בפגישה הוצגו נתונים לפיהם בשנים האחרונות גדל שיעורם של תלמידים אלה בכ-10% בממוצע מדי שנה, לעומת כ-1.5% בממוצע בשאר מדינות ה-OECD.
רק כדי לסבר את האוזן, בשנת 2011 היו בישראל כ-85 אלף ילדים שהיו זכאים לשירותי חינוך מיוחד. ב-2023 עמד מספרם על כ-200 אלף, וב-2024 על כ-220 אלף. הנתונים האלה כוללים את כל סוגי החינוך המיוחד: תלמידים משולבים, כיתות קטנות בבתי ספר "רגילים" ומוסדות חינוך מיוחד. לדברי שפירא, במצב הזה יש צורך להשקיע הרבה יותר על מנת לתת את הסיוע המתאים לילדים.
אז כמה באמת משקיעים? מחקר של ה-OECD לשנת 2023, שהוצג באחד מדיוני הוועדה, הצביע על כך שההשקעה בכלל מערכת החינוך בישראל בגילאי 0-3 נמוכה בכ-75% לעומת שאר המדינות שנחקרו. אם מדברים במספרים, יוצא שההשקעה השנתית בישראל בילד בגילאים אלה היא כ-3,700 שקלים, בעוד שההשקעה במדינות האחרות עומדת על כ-15.5 אלף שקלים.
"חייבים לתעדף את החינוך בגיל הרך מעל נושאים אחרים", אמר שפירא לאחר הצגת הנתונים. לטענתו, מחקרים רבים מוכיחים שהיעילות של ההשקעה בגיל הרך היא הגבוהה ביותר מכל שכבות הגיל, מכיוון שמדובר בבסיס שעליו גדלים הילדים ומתפתחים.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
גם בגני הילדים (3-6) המצב לא מזהיר. ההשקעה בישראל בגילאים אלו נמוכה ב-35% לעומת יתר מדינות ה-OECD, ובמספרים: כ-6,000 שקלים לשנה בתלמיד גן ישראלי, לעומת כ-9,500 שקלים במדינות האחרות.
בנושא הזה שפירא מציע פתרון מעניין, שלטענתו לא מצריך הגדלה של משאבי המערכת. "צריך לצמצם את מספר הילדים בכל גן מממוצע של 27 תלמידים לממוצע של 19 תלמידים", הוא אומר. "אפשר לעשות זאת ללא צורך במשאבים נוספים, אם נקטין את מספר שעות הלימוד הכלליות ואת ימי הלימודים משישה לחמישה בשבוע. זה קשה, אך אפשרי".
עוד עולה מהתובנות שהצטברו עד כה בוועדה, כי צריך לשפר את סביבת העבודה של הגננות, כדי למנוע את נטישת המקצוע, ובנוסף לשפר את תוכניות ההכשרה של כלל צוותי החינוך, כדי לתת מענה טוב יותר לילדים.
לדברי שפירא, אם אמנם יוחלט לצמצם את מספר הילדים בכל מסגרת, שילוב התלמידים המיוחדים יהיה קל הרבה יותר, כולל ההתאקלמות שלהם במסגרות. בנוסף, תלמידים שנאלצים לנסוע היום מרחקים ארוכים כדי להגיע למסגרת מותאמת, לא יצטרכו לעשות זאת מכיוון שיוכלו ללמוד בשילוב במסגרת רגילה הקרובה לביתם. "היום יש ילדים שנוסעים 50 קילומטר לכל כיוון כדי להיות במסגרת מותאמת – דבר שיכול להיחסך מהם", סיכם שפירא.
