"שעה שקטה", סרטו החדש של הבמאי בראד אנדרסון ("המכונאי", "הקריאה"), הוא מותחן פעולה עם טוויסט. במרכז הסרט עומד פרנק (ג'ואל קינמן), בלש במשטרת בוסטון ששמיעתו נפגעת בתאונת עבודה. בעוד הוא מנסה להסתגל למצבו החדש בעזרת מכשירי שמיעה ושפת הסימנים, פרנק מתחיל לאבד מערכו העצמי ושוקל לפרוש מהמשטרה. בדיוק אז פונה אליו שותפו לשעבר, דאג (מארק סטרונג), בבקשה לעזרה בגביית עדות מאישה חירשת בשם אווה (סנדרה מיי פרנק), העדה היחידה לחיסולם של שני סוחרי סמים. כשהאחראים לחיסול מגיעים לדירתה של אווה במטרה לרצוח אותה, פרנק ואווה מוצאים עצמם לכודים בבניין, ועתה עליהם לשתף פעולה כדי לצאת ממנו בחיים.
בשנים האחרונות מורגשת עלייה בייצוג אנשים עם מוגבלויות בקולנוע ובטלוויזיה. "שעה שקטה" הוא רק האחרון בשורת סרטי מתח ופעולה שבמרכזם דמות חירשת או כבדת שמיעה, הכוללת גם את "שקט" מ-2016 ו"מקום שקט" מ-2018.
השחקנית סנדרה מיי פרנק, המגלמת את דמותה של אווה החירשת, איבדה את שמיעתה כשהייתה בת שלוש, וכיום היא פעילה למען שילוב שחקנים חירשים במדיה. ב-2015 עשתה היסטוריה כשגילמה את דמותה של וונדלה במחזמר "אביב מתעורר" ובכך הפכה לשחקנית החירשת הראשונה (ונכון להיום, היחידה) ששיחקה בתפקיד ראשי במחזמר בברודוויי.
בעזרתה של אווה, פרנק לומד להעריך את עצמו מחדש ולהבין שלמרות מוגבלותו, הוא אינו חסר תועלת. במהלך הסרט נאלצים שניהם למצוא דרכים יצירתיות להישאר בחיים למרות הקשיים שמערימה עליהם מוגבלותם, ובמאמץ משותף הם לומדים לא רק להסתדר איתה, אלא גם להפוך אותה ליתרון.
למרות החידוש שבהתמקדות בדמויות עם מוגבלויות, התסריט אינו חף מקלישאות. קרוב לוודאי שצופים מנוסים יבחינו בכמה נקודות דמיון לסרטים אחרים, כגון "מת לחיות". ישנה גם תפנית אחת בעלילה שצפיתי די על ההתחלה. עם זאת, מדובר במותחן עשוי היטב, שמזכיר לנו שגם אנשים עם מוגבלויות יכולים להיות גיבורים ולהציל את היום.
