בצעד חריג, משרד הבריאות הודיע כי הוא שולל את הטענות של ד"ר דורון גולדברג, רופא גניקולוג, שפירסם לאחרונה ציוצים הטוענים ששימוש בפרצטמול (אקמול) בהריון גורם לאוטיזם – כך מדווח כתב הבריאות של "וואלה" אביחי חיים.
גולדברג פירסם תיאוריות ברשת לפיהן יש קשר בין נטילת אקמול על ידי נשים בהריון לבין עלייה בשכיחות האוטיזם בילדים בישראל. עוד טען כי מתן אקמול בברית מילה מעלה את שיעור האוטיזם אצל ילדים יהודים, וכתוצאה מכך הוא גבוה פי שניים מאשר במגזר הערבי.
בתחילה מסר משרד הבריאות כי הטענה של גולדברג נבדקה לעומק בארץ ובעולם ונמצאה כלא נכונה. עכשיו פורסם ב"וואלה" נייר עמדה שהוציא המשרד, בו הוא מגיב לטענות באופן מסודר. הנייר נכתב על ידי פרופ' אורנה דיאב ציטרין מהמועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה וגנטיקה, יחד עם שותפים בכירים בתחום ורופאים מובילים מבתי חולים בארץ.
בנייר מתחו הרופאים ביקורת נגד הפצת תיאוריות לא מבוססות, כלשונם. "הפצה לא מבוקרת של כותרות מעוררות חרדה ברשתות החברתיות מגבירה אי ודאות מיותרת ומעוררת פחד ואשמה בקרב נשים הרות אשר זקוקות לטיפול", כתבו הרופאים והזהירו: "התגובות האלה עלולות לגרום לנשים להשתמש בחלופות תרופתיות בטוחות פחות בהריון. אין להסיק מסקנות קליניות מנתונים מהם לא ניתן להוכיח סיבתיות. שימוש בכלים שלא עברו תיקוף לשם אבחון, כגון שאלוני הורים או שאלוני מורים, כדי להעריך בעיות התפתחותיות בצאצאים – הינו בעייתי".
לדבריהם, בסקירה עדכנית של בכירי הרופאים בישראל בשיתוף עם טרטולוגים אירופאים ואמריקאים, נבחן הקשר בין שימוש באצטאמינופן או פרצטמול בהריון לנסיבות התפתחות של הפרעות קשב ואוטיזם, ונמצא כי המרכב העיקרי הוא גנטי. "אוטיזם הינה לקות נוירו-התפתחותית הנובעת מגורמים מרובים גנטיים, אפיגנטיים וסביבתיים, כשהמרכיב המרכזי הוא גנטי", מסבירים הרופאים.
עוד הם כותבים כי "במשפחה בה אובחן ילד אחד עם אוטיזם, הסיכוי לאבחון של ילד נוסף עולה ל-10-20%. בתאומים זהים הסיכוי גבוה עוד יותר". עם זאת, הם מדגישים כי אין גן יחיד הגורם לאוטיזם".
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם. מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים. רק 5 שקלים בממוצע בחודש. הקליקו >>> bit.ly/Shavvim-igul-letova
******************
הרופאים בדקו גם מחקרים שפורסמו לגבי הקשר האפשרי בין שימוש בתרופות במהלך הריון לבין אוטיזם, וקבעו שהממצאים אינם עקביים. "רבים מהמחקרים סובלים ממגבלות משמעותיות בשיטות המחקר", הם מציינים.
את נייר העמדה חתמו הכותבים בכך שהם מודעים לנושא המעורר מחלוקות ומופיע לפעמים באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות, ושיש צורך לעודד מחקר פרוספקטיבי שיתחשב בגורמים סביבתיים פסיכוסוציאליים ומשפחתיים הקשורים הן לשימוש באצטאמינופן בהריון והן להפרעות נוירו התפתחותיות בצאצאים.
"נכון שאין להשתמש בתרופה כלשהי, ובכלל זה באצטאמינופן, ללא סיבה, ותמיד נכון להשתמש במינון היעיל הנמוך ביותר אשר מביא תועלת טיפולית ולמשך הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם טיפול", הם מסכמים. "גישה זו תקפה עוד יותר במצב של הריון. המשרד קורא לנשים לעשות שימוש מושכל בתרופה ולהתייעץ עם המרכזים הטרטולוגיים כדי להימנע מחרדה מיותרת".
