
מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
אורן גנור זכה בשבוע שעבר במקום שלישי בתחרות world idol 2025. מדובר בתחרות שמיועדת לעיוורים שעשו משהו עבור קהילת העיוורים בארצם. אורן זכה על מספר מיזמים מדהימים שעשה, ויש לו גם חלומות לעתיד.
הוא מתאר בחיוך כמה מרגשת אותו העשייה ולא בהכרח ההוקרה. "הוקרה היא דבר יפה", הוא מסביר. "אך תלוי איך משתמשים בה. אחרת היא רק תעודה על הקיר".
אורן איש משכיל: יש לו תואר ראשון במנהל עסקים, הוא הנדסאי תעשייה וניהול, מגשר, יוצר תוכן, והרשימה עוד ארוכה. כעת, הוא לומד רבנות ישראלית במכון שלום הרטמן. בנוסף, הוא נשוי ואב לשלושה.
******************
עזרו לנו להמשיך לעבוד בשבילכם: מוזמנים לעגל לטובה לעמותת שווים, רק 5 שקלים בממוצע בחודש. לעיגול לטובת שווים הקליקו כאן
******************
את היוזמות שלו הוא מתחיל תמיד ממקום אישי או אידיאולוגי. "לא כל חיי עבדתי עם עיוורים. עבדתי במשרד הפרסום הממשלתי ואחר כך כדובר בזכות במשך 14 שנה", הוא סיפר בריאיון לשווים.
"ראיתי שמעבירים חוקים יפים, אך הם לא קשורים לעיוורים. שמחתי לקדם אותם. אני מודה לארגון בזכות על העבודה הטובה. אבל היה לי חשוב לקדם את הקהילה שלי. אין כמעט חוקים שקשורים לעיוורים", הוא אמר.
בשנת 2011, יזם אורן את יום העיוור אשר מתרחש מאז כל שנה ב-6 ביוני. "אז הייתה תקופה אחרת. כל פעם שעיוורים עלו לכותרות, זה היה על עוולות או במסגרת אירועי התרמה", מסביר גנור. "חשוב לדבר על המונית שלא עצרה, אבל לקהילת העיוורים יש יותר מה להציע".
לדבריו, קהל היעד של יום העיוור הוא בכלל אנשים רואים. "המטרה היא להכיר את הקהילה. הסיסמא של יום העיוור במשך עשר שנים הייתה: 'תעצמו את העיניים ותראו'. ניהלתי את היום הזה שש שנים. אחר כך, עזבתי. אבל אני עדין מתמוגג כשמגיע 6 ביוני ואני רואה שהפעילות המשיכה אחריי".
לאחר שיזם את יום העיוור, הצטרף אורן לבית חינוך עיוורים. שם הוא יזם ויוזם עד היום. אחת היוזמות הכי בולטות שלו הם חגים בבית חינוך לעיוורים ומשפחותיהם. כל חג, בית חינוך פותח את שעריו למי שמחפש מקום לחגוג בו. מי שזקוק לקהילה ותחושת שייכות.
"נסעתי עם אשתי לבקר אנשים עיוורים שבאו לחגוג את ליל הסדר בבית מלון. הקריטריון לקבל החזר ממשרד הרווחה היה אם מדובר בעיוור גלמוד. הוא היה צירך להוכיח שהוא גלמוד. זה היה מדכא, ואכן אנשים נראו בדיכאון. עבורי, זו הייתה חוויה טראומטית. למה להיות בדיכאון? עכשיו פסח! חג אמור להיות שמח. אצלנו, עיוורים יכולים לבוא עם המשפחות שלהם. גם תושבי השכונה באים. יצא מצב ששלושים אחוז ממי שבאים לחגוג איתנו את החג הם אנשים רואים", הוא סיפר.
השילוב בין עיוורים לרואים חשוב מאד לאורן. קהילת העיוורים מאוד שמחה להשתלב. הרואים נרתעים בהתחלה, אך מי שמבין כמה טוב השילוב עושה נשאר לזמן רב. שילוב יכול להתבצע במספר דרכים: מופעים של מתנ"ס מיתרים, המתנ"ס השכונתי, אשר מתרחשים באודיטוריום של בית חינוך, קבוצת אופני תנדם, ועוד. אופני טנדם הם אופניים לשניים כאשר מאחור רוכב עיוור ולפניו רוכב רואה. זו הדרך העיקרית בה עיוורים רוכבים על אופניים.
אורן מסביר: "השילוב דורש שיתוף פעולה, כמו באופני אנדם. הוא דורש רצון משותף גם לתת וגם לקבל. לרוב הקבוצות של הרכיבה על אופני תנדם קוראים 'כן ולא'. זה מחרפן אותי. מה פתאום כן ולא? איך אנשים יכולים להשתתף בקבוצה כשחצי מהקבוצה מוגדרים בתור 'כן' וחצי שני מוגדרים בתור 'לא'?
מכאן, אורן מגיע למסקנה העיקרית שלו: חשוב מאוד שמי שמנהל פעילויות לקהילה יהיה מתוך הקהילה. אותו אדם מבין הרבה יותר טוב מה הקהילה צריכה. הוא מבין מה יביא אנשים? מה יפעיל אותם? הקהילה בהחלט יודעת לנהל את עצמה.
לפני חודש וחצי, אורן יצר שיתוף פעולה עם בנק יהב בשביל ליצור סמינר AI נגיש. "את הסמינר הזה יצרתי בשביל שעיוורים יהיו שותפים. הAI נכנס לחיינו. הוא כל הזמן משתנה. חשוב שעיוורים ייקחו בו חלק", הוא מסביר.
לאורן חלומות רבים לעתיד. אחד מהם, שאותו יתחיל להגשים בספטמבר כשייסע לפולין לקבל את הפרס, הוא ליצור משלחות של עיוורים שייסעו ברחבי העולם. "הן לא יעסקו בנושאים של נגישות, אלא בנושאים של חברה וקהילה. איך מוצאים זוגיות? מה עם תעסוקה? איפה שיש אנשים מהקהילה שמעורבים, הפעילויות יותר רלוונטיות".





