התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית בישראל וארגון לינק 20 משיקים את תוכנית אקדמי-לינק לקידום נגישות, שוויון והשפעה בקמפוסים האקדמיים ברחבי הארץ. היוזמה, שנולדה מתוך שותפות עם שותפויות אדמונד דה רוטשילד, מבקשת לשנות את האופן שבו נגישות נתפסת במרחב האקדמי.
במרכז התוכנית עומדת ההבנה שנגישות אמיתית אינה מסתכמת ברמפה או במעלית, אלא בהבטחת תחושת קהילה, שייכות ומשמעות. לא מדובר בחסד או בהנחה, אלא בזכות בסיסית להיות חלק מהחיים הסטודנטיאליים.
באמצעות שישה תאים סטודנטיאליים הפעילים במוסדות אקדמיים ברחבי הארץ, התוכנית מחברת בין סטודנטים עם וללא מוגבלות. החיבורים הללו נבנים דרך מפגש ישיר, עשייה משותפת, ויצירת קהילה מגובשת ותומכת. הפעילות מלווה בהכשרות מקצועיות, אך לא פחות חשוב מכך, ברצון כן להקשיב, ללמוד ולפעול מתוך שותפות אמיתית.
"ההתאחדות פועלת ליצירת מרחב אקדמי שמאפשר ללמוד, להתפתח, ולהרגיש בבית", אומרת סיון קורן, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. "נמשיך לפעול למען כלל הסטודנטים בישראל, כדי להבטיח הזדמנות שווה לסיום התואר בהצטיינות ובגאווה".
"פניתי עם כל החששות שלי, והתחלנו לחשוב יחד איך להתאים לי את הלימודים". מספרת תמי סיאנוב, סטודנטית להנדסת תעשייה וניהול במכללת HIT חולון. "באמת קיבלתי מענה כמעט לכל דבר. הרגשתי שרואים אותי".
אולם, לא כל הקשיים נפתרו. "יש בעיות שלא רואים מהנייר. למשל, כיסאות לא נגישים באולמות או הליכה ארוכה מהמעלית עד לכיתה. אלו אתגרים שמבינים רק כשחווים אותם בפועל".
"רציתי להעלות מודעות, אבל לא ידעתי איך", מוסיפה תמי. "כששמעתי שיש גרסה של לינק 20 שפועלת בקמפוס, ידעתי שאני חייבת להיות שם".
לינק 20 היא תנועה חברתית המורכבת מרשת של אקטיביסטים צעירים הפועלים יחד למען קידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ושילובם המלא בחברה.
"החלטתי לספר, להגיד שאני גם סטודנטית וגם נכה", מסכמת תמי. "זו הייתה הפעם הראשונה שלא קיבלתי תגובות של רחמים, או שאלות חטטניות. רק קבלה. זה היה רגע משמעותי מאוד עבורי".
"אני חווה את הקמפוס אחרת מאחרים", אומר יהונתן קורצבנד, סטודנט לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון. "זה מבודד. יש תחושת השייכות באירועים גדולים כמו יום הסטודנט, אך ביומיום הוא מרגיש אחרת. יש בניינים ישנים או כיתות לא נגישות למרות התמיכה מהדיקאנט. זה מייצר חוויות מתסכלות".
"אנחנו קהילה", מספר יהונתן על אקדמי-לינק. "גם אם לא תמיד מרגישים ככה. יש מקום לבקש את מה שמגיע לנו. חברים מהתואר שלי עצרו, שאלו, התעניינו האירוע החשיפה של התא", יהונתן מוסיף. "זה מילא אותי בגאווה, כי אולי זה העלה אצלם את המודעות. זה שינוי קטן, אבל הוא קורה. נגישות לא צריכה להיות 'תוספת', היא צריכה להיות ברירת מחדל".
"רציתי להבין איך נראית החוויה של אחרים, ואיך אני יכול לעזור", מספר אלון דולב, סטודנט למדעי המחשב במכללת HIT שאינו מתמודד עם מגבלה, אך בחר להצטרף לתוכנית. "תוך כדי תכנון הפעילות הבנתי כמה הקשיים האלה עלולים להוות חסם משמעותי, ועד כמה הם מסוגלים למנוע חוויה לימודית שלמה. זה מצב שלא צריך להיות".
"נגישות לא צריכה להגיע רק כשמישהו מבקש אותה", מוסיף אלון. "היא צריכה להיות חלק מהתכנון, מהעיצוב, ומהשיח. לא תיקון בדיעבד, אלא הבנה מראש שהקמפוס מיועד לכולם".
"אקדמי-לינק מצליחה לייצר גשרים בין האקדמיה לסטודנטים וסטודנטיות עם וללא מגבלה", מסכמת בתאל דבח, מנהלת התוכנית מטעם לינק 20. "מדובר בפרויקט ייחודי מסוגו שהוא לא פחות מפורץ דרך ומחולל שינוי של ממש בקמפוסים ברחבי הארץ. הפרויקט הייחודי פועל ליצירת רשתות חיבורים בין סטודנטים, מרצים, וסגל, מתוך אמונה כי האקדמיה היא חלק משמעותי בחייהם של צעירים וצעירות. כוחה של האקדמיה טמון בהיותה אקדמיה מחוברת".
תוכנית אקדמי-לינק מוכיחה שכאשר יוצרים חיבורים אמיתיים, מפנים מקום לקולות שלא נשמעו, ומסתכלים על נגישות כבסיס ולא כתוספת, נעשה שינוי. שינוי שמתחיל עם פעולות בקמפוסים, וממשיך אל שיח רחב יותר על שוויון, השתייכות, והזדמנות אמיתית. מוסד אקדמי הוא אמנם מרחב של ידע, אבל גם של בני אדם.
