
ביקורת חריפה מצד בית המשפט העליון על קלות העונש שהוטל על מטפלת במרכז יום שהורשעה בהתעללות בחוסה עם מוגבלות קשה. השופטים קבעו כי 9 חודשי עבודות שירות בלבד – כפי שגזר עליה בית המשפט המחוזי בתל אביב – הם עונש קל "באופן קיצוני" שאינו משקף את חומרת המעשים, את עוצמת הפגיעה ואת המסר העונשי הדרוש. "מן הראוי היה כי תרצה מספר שנות מאסר מאחורי סורג ובריח", נכתב בפסק הדין. עם זאת, לא ניתן היה להחמיר בעונש מאחר שהמדינה לא ערערה.
הנאשמת, טלולה ריי קומסיי, עבדה במרכז יום טיפולי-סיעודי לאנשים עם מוגבלות שכלית-תפקודית. בינואר 2021 היא וחברתה לעבודה, בהשתתפות מטפלת נוספת, התעללו בא’, גבר בן 28 עם עיוורון, שיתוק מוחין ואפילפסיה, המרותק לכיסא גלגלים ואינו יכול לבטא את עצמו. מצבו מחייב השגחה וטיפול צמודים 24 שעות ביממה.
התיעוד המטלטל
האירוע תועד במצלמות האבטחה של המרכז, ובית המשפט העליון תיאר את הצפייה בו כ"חוויה מטלטלת ומעוררת זעזוע". לפי הכרעת הדין במחוזי, החברה דחפה לפיו של א’ כדור נייר, חזרה על כך שוב, ואף חסמה את פיו בידיה כדי למנוע ממנו להוציא את הכדור או לקרוא לעזרה. היא אף רקדה בזמן שחסמה את פיו.
קומסיי הצטרפה, צחקה ושוחחה איתה בזמן שהכדור בפיו של הקורבן, שלפה את הטלפון הנייד שלה וצילמה. בהמשך חזרה החברה עם נייר דבק, הדביקה את פיו של א’ כשהכדור עדיין בפנים, וקומסיי הידקה את הדבק על פניו. כשזה התרופף, החברה חיזקה אותו.

קומסיי אף הכניסה בעצמה נייר לפיו של א’ והחזיקה בו כדי למנוע ממנו להוציאו, תוך שהוא מנסה להיחלץ באמצעות ידיו ותנועות ראש. בשלב מסוים חסמה את פיו בידיה. ניסיונותיו של א’ להיחלץ לא הובילו להפסקת המעשים, והשתיים המשיכו בהתנהלות המשפילה. בית המשפט ציין כי קולו של הקורבן, שהיה נתיב התקשורת היחיד שלו עם העולם, נחסם לחלוטין.
"רשעות של ממש"
ראש ההרכב, השופט העליון יוסף אלרון, כתב כי "קומסיי ניצבה מול אדם חסר אונים לחלוטין הנתון לחסדיה, מי שאין לו יכולת פיזית ממשית להתנגד למעשיה, נהגה ברשעות של ממש והפגינה ערלות לב". הוא הזהיר מפני תופעה רחבה יותר של אלימות כלפי חסרי ישע, המתרחשת בגני ילדים, בבתי אבות, במוסדות לאנשים עם מוגבלויות ותשושי נפש ואף בבתים פרטיים, והוסיף: "מי שאינו מסוגל לנהוג בחמלה וברגישות – שלא יעסוק במלאכת קודש זו".
הערעור שנדחה
קומסיי ערערה לעליון בדרישה להקל בעונשה, בטענה שחלקה בפרשה קטן משל חברתה ושיש לשקול את נסיבות חייה ומצבה הנפשי. השופטים דחו את הטענות פה אחד. אלרון ציין כי "מוטב שערעור זה לא היה מוגש", וכי גם חלקה האישי חמור ביותר.
העליון הבהיר כי אלמלא מגבלת החוק, שמונעת החמרת עונש ללא ערעור המדינה, היה נגזר על קומסיי עונש של שלוש שנות מאסר לפחות. מאחר שהדבר לא התאפשר, נותרה על כנה פסיקת המחוזי: 9 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי של 5,000 שקלים לקורבן.
קומסיי תתייצב ב-7 בספטמבר 2025 במשרדי הממונה על עבודות השירות ברמלה, לצורך תחילת ריצוי עונשה.






