נושאים קשורים

לקנות בגדים בחנות עם מתרגם מיידי לשפת הסימנים

רשת האופנה "תמנון" הודיעה על הנגשת כל סניפיה עבור חירשים וכבדי שמיעה בשיתוף חברת הטכנולוגיה והנגישות Sign Now

מדריכים בדיור בקהילה מוחים על קיצוץ בשעות: "בסוף הדיירים ייפגעו"

עובדים בא.ד.נ.מ מתריעים כי קיצור משמרות הלילה פוגע בשכר ועלול להביא לגל עזיבות. לדבריהם, שינוי השעות משפיע לרעה גם על שגרת הדיירים. החברה: "התאמה נקודתית שנועדה להתאים את נוכחות המדריכים לשעות שבהן מקבלי השירות זקוקים לליווי"

נותרו לו חודשים לחיות ומשימה אחת: למצוא בית לבנו האוטיסט

יותר מ-20 שנה גידל ג'ון גיונג-צ'ול לבדו את בנו ג'ה-וון, בן 27 עם אוטיזם קשה. כשאובחן בסרטן סופני, יצא למרוץ נגד הזמן כדי לענות על השאלה שמפחידה הורים רבים: מי ידאג לילד שלי כשאני כבר לא אהיה?

בעקבות הפרסום בשווים: מכבי חזרה בה ותממן לחולת פרקינסון מעלון

לפני פחות משבועיים חשפנו כי הקופה סירבה לממן מעלון זחליל ליעל המרותקת לכיסא גלגלים, למרות המלצות רפואיות שקבעו כי בלעדיו אינה יכולה לצאת מביתה. אחרי הפרסום מכבי שינתה את החלטתה

עדי אלטשולר מצטרפת לפוליטיקה כמועמדת ישר לשרת החינוך

כלת פרס ישראל, שהקימה את "כנפיים של קרמבו" והייתה ממייסדות רשת החינוך המכיל "אינקלו", מצטרפת למפלגתו של גדי אייזנקוט: "עשיתי כל שביכולתי לשנות את החינוך מבחוץ ומלמטה. אין לי זכות לעמוד מהצד"
ראשיאוטיזםאבחון וטיפול באוטיזםכשכאב מוסבר באופן שגוי כחלק מהאוטיזם: זו "האפלה אבחונית"

כשכאב מוסבר באופן שגוי כחלק מהאוטיזם: זו "האפלה אבחונית"

מדובר בתופעה שנוגעת לייחוס שגוי של סימפטומים המתרחשים בו זמנית לאבחון קיים של אוטיזם. אנשים עם אוטיזם סובלים לא פעם מבעיות נוירולוגיות נוספות ובמערכת העיכול למשל ובשל האוטיזם – הבעיות הנוספות לא מאובחנות

אבחון אוטיזם (אילוסטרציה: chatgpt)
אבחון אוטיזם (אילוסטרציה: chatgpt)

"האפלה אבחונית" (Diagnostic Overshadowing) היא תופעה שנוגעת לייחוס השגוי של סימפטומים המתרחשים בו-זמנית לאבחון קיים של אוטיזם למשל, דבר המוביל לתת-אבחון, עיכוב בטיפול או אבחון שגוי של מצבים פיזיים או נפשיים.

תופעה זו משפיעה על אנשים עם אוטיזם בקבוצות גיל ובקבוצות תמיכה שונות, ותורמת לאי-שוויון בריאותי. לדוגמה, פירוש שגוי של סימני כאב באנשים הזוכים לתמיכה רבה – כהתנהגויות הקשורות באוטיזם, התעלמות מסימפטומים בריאותיים המתויגים כקשורים לאוטיזם והתעלמות מצרכים הקשורים להזדקנות. התופעה זוכה לחיזוק בידי דעה קדומה קלינית, כלים אבחוניים בלתי מתאימים ומערכות טיפול מבוזרות.

אנשים עם אוטיזם סובלים בשכיחות גבוהה ממצבים פיזיים כרוניים, ביניהם בעיות במערכת העיכול, בעיות נוירולוגיות ובעיות אוטואימוניות. בנוסף, הם בסיכון גבוה לסבול מחרדה, מדיכאון ומהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD).

Igul-Letova

אף על פי כן, סימפטומים אלה מתפרשים לעתים קרובות כתכונות של אוטיזם – ייחוס שגוי המוביל להאפלה אבחונית וגורם להפרעה בקבלת טיפול נפשי מתאים.

במאמר מחקרי מחודש אפריל האחרון תחת הכותרת "גורמים חוסמים וגורמים מסייעים לקראת אבחון אוטיזם אצל נשים במסגרת טיפול רפואי: אנליזה תמטית של ראיונות עם אנשי מקצוע בממלכה המאוחדת", נכתב: "התוצאות חשפו תמות בנוגע להטיות מגדריות ולהאפלה כמחסומים כלליים וחשובים לקראת זיהוי אוטיזם ואבחונו בנשים במערכת הבריאות".

במחקר מאוניברסיטת קיימברידג', שתוצאותיו פורסמו בינואר השנה, אשר כותרתו "חשיבה מחדש על מבחנים פסיכומטריים באוטיזם: התגברות על אתגרי קו-מורבידיות (הימצאות שתי הפרעות או יותר במקביל באותו אדם) ועל האפלה אבחונית", נכתב בתקציר: "נתונים אפידמיולוגיים מראים שישנה עלייה בשכיחות אוטיזם בקרב ילדים בני שמונה. גידול זה מציב אתגרים משמעותיים להשגת אבחונים מדויקים, בייחוד כתוצאה ממצבים קו-מורבידיים ומהאפלה אבחונית. תת-קבוצות מסוימות – כגון נשים עם אוטיזם, אנשים עם יכולות קוגניטיביות גבוהות ומיעוטים אתניים – מצויים בסיכון מוגבר לתת-אבחון".

Igul-Letova

במכתב לעורך, אשר נשלח ל-Wiley Library Online בשנת 2023, כתבו שלושת המחברים: "דאגתנו היא האפלה אבחונית, בייחוד כאשר הקווים מיטשטשים בין אוטיזם לבין מה שאינו אוטיזם. הדבר מוביל לאמונה שהתנסויות מסוימות, או סימפטומים מסוימים, המקושרים עם מצבים רפואיים אחרים, הם חלק מהיות האדם אוטיסט, כאשר בפועל הם מצביעים על מצב שונה לגמרי. זו התרחשות נפוצה במקרי חרדה, בהפרעות אישיות, במצבים בהם ישנם התקפים ובמצבים בהם ישנם קשיי קואורדינציה, כגון דיספרקסיה (הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיי קואורדינציה בתנועה). אנשים עם אוטיזם שיש להם הפרעה קוגניטיבית במקביל להיותם לא-מדברים, זוכים להתעלמות מהסימפטומים של הפרעה זו ומתויגים כאוטיסטים בלבד".

ישנם מחקרים נוספים שהביאו את המושג "האפלה אבחונית" אל תודעת הקהילה המדעית, אך חשוב שגם הציבור הרחב יכיר אותו וידע להעלות סימני שאלה בפני המאבחנים במקרה הצורך.

הכותבת היא ילידת 1975, חולת מאניה-דיפרסיה, מחברת הספר "מקרה מעניין", שסורגת לבריאותה

כתבות אחרונות