מדור "שווים סיפור" מתפרסם בחסות מפעל הפיס
בילי לונג האב היה מתאגרף מקצועי בלתי מנוצח במשך שלוש שנים עד שנאלץ לפרוש עקב קשיים כלכליים ונפשיים. עם זאת, הוא הקדיש את חייו להצלת צעירים מקופחים באמצעות חונכות כולל בנו, בילי לונג הבן, שהפך בעצמו למתאגרף מצליח. כעת, סיפור ההשראה הובילה יוצר קולנוע בריטי מצליח לספר את סיפור משפחת לונג.
בילי לונג ג'וניור אובחן עם אוטיזם והפרעת קשב וריכוז ונאלץ להתמודד עם בריונים הקשורים לכנופיות מקומיות. אביו חשש לגורלו והוא החליט להגן עליו באמצעות חינוך ביתי והקים עבורו אולם אגרוף בתוך מחסן גינה בשכונת דיור ציבורי בצ’למספורד, אסקס.
המחסן היה גדול אך במעט ממבנה נייד, אבל שם הוא אימן אותו. לאחר שלוש שנות אימונים, הוא זכה לראות אותו מנצח באליפות בריטניה לנוער, נבחר לייצג את אנגליה ובהמשך – יחד עם מאמני הנבחרת – הוביל אותו לניצחון באליפות אירופה לנוער בבוסניה בשנת 2024.
לונג ג’וניור לא רק זכה במדליית זהב, אלא גם השיג הישג חסר תקדים בכך שמעולם לא הפסיד אפילו סיבוב אחד. "אולי הקרב הגדול ביותר שלו היה להראות שאוטיזם יכול להיות 'כוח-על' ולא משהו 'שלילי'", אומר אביו.
האימונים של לונג האב החלו למשוך גם צעירים מקומיים וכך הם התרחקו מעולם הפשע והסמים. הוא פתח את Longs ABC– מועדון בעל שלוש זירות באזור תעשייה קטן, שהפך למעצמת אגרוף והצמיח ארבעה אלופי בריטניה, כולל שתי מתאגרפות.
כעת, לונג האב ובנו בן ה-15 משתפים פעולה עם ניק מוּרקרופט, שהפיק בין היתר את הסרט Urban Hymn, דרמת התבגרות מצליחה על צעירה עבריינית, בכיכובה ובתפקידה פורץ הדרך של לטישה רייט.
מוּרקרופט הושפע מ"סיפור עוצמתי ומעורר השראה על ניצחון מצוקה" ותיאר את לונג ג’וניור כ"אחד הספורטאים המוכשרים בעולם, שאוטיזם דווקא מסייע לו בריכוז-על".
באופן אירוני למדי, האב מספר כי בתחילה לא נראה שבנו מוכשר באגרוף. הוא ואשתו סמנתה התעלמו ממי שפקפקו ביכולתו הפיזית והנפשית להתחרות. אך עד מהרה ידע שעתידו כאלוף מובטח: "ראיתי בו משהו, ועם הזמן המכשולים שעברנו – זה נס … בשלב שבו אחרים היו פורשים, הוא היה עושה סיבוב נוסף."
בילי הבן בטוח שאגרוף הציל את חייו מסטייה לדרך לא טובה. "כשאני מחוץ לזירה, יש לי אתגרים", הוא מסביר. "אבל בתוך הזירה אני מרגיש שאני בשליטה."
לונג האב, כיום בן 36, מכיר היטב את הקשיים של צעירים מקופחים. גם הוא סבל ממורים שלא נתנו לו הזדמנות, שכינו אותו "טיפש", והוא הידרדר לחבורות רחוב, לקטטות סכינים ולצרות עם המשטרה – עד שאביו הכניס אותו לאגרוף, נתן לו תחושת ערך עצמי ופתח עבורו קריירה מקצועית.
אך ב-2016 ויתר על חלומותיו האישיים למען בנו: "הבן שלי מעולם לא הסתבך עם המשטרה. אבל בבית הספר היו לו קשיי למידה חמורים ואף אחד לא ראה אותו כפי שאני רואה אותו. היום הוא זוכה לכבוד הראוי."
גם שני בניו האחרים הלכו בעקבותיו: מייסון משחק בקבוצת הנוער של טוטנהאם וזכה פעמיים באליפות בריטניה לנוער באגרוף והארי מתחיל להתבלט כמאמן מוכשר.
הסרט, שייקראLong Shot ויצולם בשנה הבאה, עוסק לא רק באגרוף אלא גם בהתמודדות עם קשיים. בצוות ישתתפו ילדים ממועדוני אגרוף מכל רחבי בריטניה, ולונג האב והבן יופיעו בתפקידי אורח.
מוּרקרופט, שכתב והפיק גם את Fisherman’s Friends ואתFinding Your Feet – , שניים מהסרטים הבריטיים העצמאיים המצליחים של העשור האחרון – מספר שהסרט הנוכחי הוא אישי במיוחד. גם הוא היה נער בעייתי בצ’למספורד, כשנישואי הוריו התפרקו.
הוא הורחק מבית הספר, אובחן עם ADHD , הסתבך עם כנופיות רחוב ונעצר שוב ושוב – עד שבגיל 19 מפגש מקרי עם תסריטאי הוליוודי שינה את חייו ופתח עבורו קריירה בקולנוע ובטלוויזיה.
"מתחמים כמו Longs ABC מספקים מקלטים בקהילות קשות ומציעים משמעת, חונכות ומטרה דרך אימונים מסודרים", אומר מוּרקרופט. "הם מנתבים אגרסיה לערוצים חיוביים, בונים הערכה עצמית ומחזקים קשרים קהילתיים, תוך הפחתה ניכרת של פשיעת נוער. אך ללא תמיכה כלכלית, רבים מהאולמות האלו מתקשים לשרוד. פשיעה ושימוש בסמים יצאו משליטה. הספורט הזה מציל חיים."
לונג האב אומר: "במכון שלי יש מוסלמים, נוצרים, אנשים מהקהילה הנודדת, סינים, שחורים, לבנים – וכולנו חברים. כולנו קהילה אחת. זה לא קורה בשום מקום אחר, לא בבתי ספר. באגרוף אין חלוקה – ואנחנו באמת רוצים להראות את זה בסרט."
