עמותת אנוש היא הגדולה בארץ בתחום בריאות הנפש. אתמול התקיים כנס מטעמה במעמד אשת הנשיא, מיכל הרצוג, מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, מנכ"לית אנוש, ד"ר הלה הדס, מנהל האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר גלעד בודנהיימר ובהשתתפות נציגי אקדמיה, משרדי ממשלה, שלטון מקומי, צה"ל, פילנתרופיה וארגוני בריאות הנפש. נושא הכנס: מצוקת הנוער בישראל, תחת הכותרת "בריאות הנפש – למען דור העתיד".
תמונת המצב הקשה של הנוער שהוצגה בכנס מוכרת לכולנו עוד מימי הקורונה: עלייה בדיווחי חרדה ודיכאון, עלייה באשפוזים ובשימוש בתרופות פסיכיאטריות וכ"ו. עם זאת, מאז קמו מיזמים ופותחו פרויקטים שמטרתם לשפר את המצב. באופטימיות זהירה סקרנו אותם עבורכם.
בפאנל "מניעה וחשיבות הטיפול בקהילה בבני נוער וצעירים", שאותו הנחתה ד"ר אורית שטיין רייזר, פסיכיאטרית וחברת הוועד המנהל באנוש, אמרה ד"ר רייזר שיותר ממחצית מבני הנוער אינם פונים לעזרה.
ד"ר בודנהיימר אמר שהוקמו מרפאות למשבר בסמיכות לבתי החולים וכן הוכפל מספר המתמחים בפסיכיאטריה של הילד. ד"ר טל אדיב ארד, הפסיכיאטרית הראשית של משרד הרווחה, הדגישה את הצורך בייצור ממשק בין בתי חולים לבין פנימיות של הרווחה.
ד"ר אורי יצקר, יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ומנהל המערך הפסיכיאטרי לילדים ולנוער בבי"ח זיו, הדגיש את חשיבות המרכזים להתערבות במשבר. ד"ר הלה הדס אמרה שאנוש הכפילו ושילשו בתקופה האחרונה את המענה לאנשים הזקוקים לכך.
לשאלה 'כיצד מתמודד משרד הבריאות עם מתן מענה מהיר ונגיש?' השיב ד"ר בודנהיימר: "יצאנו עם פרויקט 'מקום לנפש' – תוכנית בריאותית עם מענים בקופות החולים, בבתי החולים ובשיקום, משום שכל אחד צריך מענה אחר. אנחנו צריכים לקדם בריאות גוף ונפש כאחד".
לשאלה 'כיצד מגיע משרד הרווחה לנוער?' השיבה ד"ר ארד: "משרד הרווחה מגיע לכל מקום מעצם המבנה שלו. הוא הגיע לכל פינה באמצעות מערך העו"ס. יש צורך הולך וגדל בהתאמת תוכניות באופן אישי לכלל האוכלוסייה. אנחנו צריכים כל הזמן להמציא את עצמנו מחדש ולייצר שיתופי פעולה גם עם גופים לא פורמליים".
חיים פרננדס, מנכ"ל קופ"ח לאומית, ציין שאמנם הקופות עסוקות בעיקר בטיפול ופחות במניעה, אך ציין גם שהקופה קיבלה תוספת משמעותית של משאבים ממשרד הבריאות וגדלה, אך נדרשים משאבים נוספים על מנת לגדול עוד. חסר גם כוח אדם מטפל, לדבריו. "המדינה צריכה להגדיל את ההכשרות. אין סיבה שזה לא יקרה. המשרד יכול להפנות משאבים לקידום מניעה".
לשאלה 'מה האתגרים הבוערים של האיגוד?' השיב ד"ר יצקר: "יש עומס גדול שכולנו מכירים. צריך לשים את המניעה בחזית. צריך לבנות את המדרגות שבהן מקבלים עזרה וטיפול בצורה יציבה כדי שהמעבר ביניהן יהיה חלק".
ד"ר הדס שלחה מסר למשרדי הממשלה: "על הרשויות המקומיות להיות מעורבות יותר. הממשלה לא דוחפת ולא מתמרצת את השלטון המקומי לפעילות. לרווחה ולחינוך נדרשים משאבים". ד"ר בודנהיימר השיב כי "נדרש שיתוף פעולה בין הרווחה, החינוך, הבריאות, הצבא ומשרד הפנים".
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במהלך הכנסת: "העבודה היא לא רק של המשרד והממשלה מתמקדת פחות בפעילויות שדורשות שיתוף פעולה. למשל, נעשתה הרבה התקדמות מול משרד הרווחה לאחרונה. אתמול חנכנו בבי"ח הרצוג, שנותן גם שירותי בריאות הנפש, אם.אר.איי לאנשים עם צרכים מיוחדים. זו תולדה של עבודה משותפת. אנחנו פחות מיומנים ברווחה, אבל אם נפתח מסגרות משותפות תהיה התקדמות. אין יום שבו לא מדברים כאן על בריאות הנפש. לגבי תקציב, יצרנו מסגרת של 1.4 מיליארד, שמאז עלתה – הכי גדולה שהוקצתה לנושא אי פעם. אנחנו נותנים בממוצע פי שניים יותר שירות".
בפאנל "מענים חדשניים בבריאות הנפש לנוער ולצעירים", שאותו הנחה עופר בבלי, סגן נשיא הפדרציה ומנכ"ל המשרד הישראלי בפדרציה היהודית שיקגו, הוא סיפר שהפדרציה השקיעה כ-50 מיליון ש"ח בבריאות הנפש בתקופה האחרונה. לשאלה "מה אפשר לעשות כדי לחזק את בריאות הנפש?" ענתה מורן מזרחי, מנהלת אגף קרנות הביטוח הלאומי: "צריך להתאים תוכניות לאוכלוסיות חדשות. לייצר שותפויות חדשות".
ד"ר טליה סקר, פסיכיאטרית ומנהלת היחידה לאשפוז בית פסיכיאטרי בשלוותה, ענתה כי "אשפוז בית לנוער הוא יחידה חדשה מהשנתיים האחרונות. צריך ליצור מענים חדשניים. לצאת מאזור הנוחות". אחמד מוהנא, מנכ"ל רשת "קודרה", סיפר על המצוקה הגדולה בחברה הערבית: "אין שירות כי אין אנשי מקצוע מהחברה הערבית".
נסכם בציטוט מהשיר 'בפעם הראשונה' מאת אורין רוזנר שהקריאה אשת הנשיא, מיכל הרצוג:
כַּמָּה בּוֹדֵד יָכֹלְתָּ לִהְיוֹת, הָאָדָם הָרִאשׁוֹן
בְּכָל עֶרֶב לְהַדְלִיק אֵשׁ
בְּכָל לַיְלָה לִשְׂרֹד
בְּכָל בֹּקֶר, הֶעָשָׁן הַמַּחֲנִיק בָּרֵאוֹת –
אֲבָל אָז אָדָם שֵׁנִי מוֹפִיעַ
וּמַנִּיחַ אֶת מְחִלַּת יָדְךָ
בְּשֶׁקַע יָדוֹ, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
אָדָם בְּתוֹךְ אָדָם
מְעָרָה בְּתוֹךְ מְעָרָה.
(אורין רוזנר, מתוך הליקון 116, שירה חדשה 2016-2015 בעריכת יעל גלוברמן)
