ט' שואל: "אני נשוי ואבא לילדה. יש לי 40% נכות רפואית ו-100% אובדן כושר עבודה לצמיתות כי אני אוטיסט. אני לא מצליח להחזיק עבודה לאורך זמן, ולכן מנסה לפתח עסק קטן מהבית. שמעתי על 'סל שיקום' של משרד הבריאות, אבל אמרו לי שזה לא רלוונטי אליי כי אני לא מוגדר כ'מתמודד נפש'. מצד שני, אני כן מתמודד עם דיכאון ומטופל תרופתית. אז מה בעצם מגיע לי, ואם אין לי סל שיקום – מה יש במקום? הסעיף שקיבלתי בוועדה הוא 32".
התשובה:
מה ההבדל בין סעיפים 32, 33 ו-34?
סל שיקום מבוסס על חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה שנחקק בשנת 2000. מכיוון שסל שיקום מעוגן בחוק, יש הגדרות מאוד נוקשות של מי זכאי ולא זכאי לסל שיקום. החוק קובע כי "נכות רפואית בשל הפרעה נפשית לענין סעיף קטן (א) היא נכות בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה לפי פריטים 33 או 34".
הכוונה היא שמה שקובע מי מוגדר כמתמודד נפש או לא זה הסעיף שאותו קיבלת בפרוטוקול של הביטוח הלאומי. בגדול לביטוח הלאומי יש ספר עם כל הליקויים בהם הביטוח הלאומי מכיר, והסעיפים 33 ו-34 בביטוח הלאומי מתייחסים לאבחנות נפשיות כמו דיכאון, פוסט טראומה, סכיזופרניה ועוד.
הסעיפים האלו לא רק קובעים את האבחנה אלא איזה גוף יתן לך תמיכה. מי שקיבל סעיף 33 או 34 יקבל תמיכה ממשרד הבריאות – דרך סל שיקום. כל שאר המתמודדים שקיבלו סעיף 32 הם אנשים עם ADHD , אוטיזם וכדומה יקבלו תמיכה ממנהל מוגבלויות במשרד הרווחה.
השאלה עולה בדרך כלל עם אנשים עם אוטיזם רמה 1 – מה שמכונה גם אוטיזם בתפקוד גבוה (לשעבר תסמונת אספרגר). בגלל שאוטיזם רמה 1 מגיע הרבה פעמים עם קשיים נפשיים ההכרה בביטוח הלאומי היא דווקא על רקע נפשי ואז עולה השאלה מי נותן את שירותי התמיכה, משרד הבריאות או משרד הרווחה? (על נושא ההכרה באוטיזם רמה 1 הרחבנו בטור איך מקבלים אבחון לאוטיזם במבוגרים)
ועדות בין משרדיות
למרות כל מה שהסברתי עד עכשיו, יש גם מקרים יוצאי דופן. במקרים שבהם יש גם רקע נפשי וגם אוטיזם ונדרשת מערכת תמיכה משולבת, אפשר לפנות לוועדה בין-משרדית של משרד הבריאות והרווחה.
הוועדה הזו בוחנת מקרים של אנשים עם מצב כפול, למשל אוטיזם יחד עם דיכאון, חרדה או פוסט טראומה ומחליטה אם יש מקום לאפשר להם סל שיקום למרות שהסעיף הרשמי הוא 32. אם הוועדה מקבלת את הבקשה, אתה יכול להיכנס לסל שיקום בדיוק כמו כל מתמודד נפש אחר, ולקבל שירותים של ליווי, תעסוקה, חונכות, פנאי ודיור.
לפעמים הוועדה מחליטה לתת שירותים חלקיים ממנהל מוגבלויות ושירותים חלקיים מסל שיקום. בהתאם למצב של הבן אדם.
איך פונים לוועדה הבין-משרדית:
קובעים פגישה עם עו”ס בריאות הנפש בקופת החולים שלך, מבקשים ממנה להגיש בקשה רשמית לוועדה הבין-משרדית, מצרפים מכתב מפסיכיאטר שמפרט את הקשיים הרגשיים והתפקודיים ואת הצורך בתמיכה שיקומית. במידת הצורך, ניתן גם להוסיף מכתב מהעו"ס בקהילה או מהרופא המטפל.
זו הדרך היעילה ביותר להתמודד עם מצבים מורכבים יותר, כדי לוודא שלא נופלים בין הכיסאות.
(הערה כללית לקוראים שמגישים בקשה לאבחון אוטיזם במבוגרים. אם חשוב לכם לקבל דווקא סל שיקום, חשוב להדגיש את הנושא בוועדה של הביטוח הלאומי כדי שתקבלו את הסעיף המתאים יותר למצב שלכם).
זכויות נוספות שכדאי להכיר
גם בלי קשר סל שיקום, יש לך עוד כמה זכויות שכדאי לממש:
קצבת נכות כללית וקצבת תלויים – מגיעה לך תוספת על הילדה, ואם בת הזוג תרוויח פחות מ-7,500 ש"ח, תוכל לבקש תוספת גם עליה.
סיוע בשכר דירה למשפחה היא בערך 1,000 ש"ח, אם יש חוזה שכירות על שמך. מגורים בבית של ההורים או של חם-וחמות לא נחשבים לדירה שכורה מבחינת משרד השיכון. כמו כן אי אפשר לקבל סיוע בשכר דירה אם אתה לא מקבל תוספת תלויים על אשתך. אין הבדל במשרד השיכון בין נשואים וידועים בציבור.
הנחות בארנונה ותחבורה ציבורית – עד 80% הנחה בארנונה (נקבע בעירייה), והנחה של 50% בתחבורה הציבורית.
פטורים בקופת החולים – לעיתים פטור מהיטל רבעוני ותקרת השתתפות עצמית לתרופות (במיוחד במכבי).
ליווי עסקי לעצמאים עם נכות – דרך תוכנית ווין-וורק , גם בלי סל שיקום. כולל ייעוץ עסקי. אם הוכרת על ידי הביטוח הלאומי עם אוטיזם אבל אתה גם מתמודד עם דיכאון, יש לך סיכוי לקבל סל שיקום דרך הוועדה הבין-משרדית – כל עוד תצרף מכתבים מתאימים ותראה שאתה זקוק לליווי נפשי ותפקודי.
בינתיים, כדאי לפנות לרווחה ולנצל את סל המענים שם, לצד זכויות נוספות כמו הנחות, סיוע בשכירות וליווי עסקי.
גם לכם יש שאלה חשובה? מוזמנים לפנות אלינו
"שאלו בנפשכם", מדור מבית "שווים", מזמין מתמודדי נפש ובני משפחות לשאול שאלות הנוגעות לזכויותיהם בכל תחומי החיים – קצבה, עבודה, דיור, השכלה ועוד. על השאלות יענה אמיר שטיין, שצבר ניסיון רב בנושא לאורך השנים. אנחנו נבחר שאלות מעניינות או כאלה שרלוונטית למספר גדול של אנשים, ונפרסם אותן עם התשובות כאן במדור. אנחנו מתחייבים שזהותכם האמיתית תישמר בסוד (השמות שיפורסמו יהיו בדויים).
אנחנו שומרים לעצמנו את הזכות להשתמש בשאלות שלכם, ועליכם לקחת זאת בחשבון כאשר אתם פונים אלינו. שוב, שמותיכם האמיתיים לא יופיעו בפרסומים. כמו כן, חשוב להדגיש כי התשובות במדור אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים, מערכת “שווים” או אמיר שטיין, אחראים לתוצאות השימוש בהן.
מייל לשליחת שאלות amir@shavvim.co.il
מדור זה מוקדש לזכר אחי, יוסף ברוך שטיין ז”ל
