אחת הבדיקות שנהוג לבצע בישראל זה שנים רבות לנשים בהיריון היא בדיקת תפקודי בלוטת התריס, משום שידוע זה מכבר שחוסר איזון בתפקודי הבלוטה קשור לבעיות התפתחויות שונות אצל העובר. מחקר ישראלי חדש שופך אור על הקשר הספציפי של חוסר איזון זה לאוטיזם אצל הילוד.
בלוטת התריס שולטת על חילוף החומרים בגוף, על מערכת הלב והדם ועל מערכת העצבים (ריכוז, מצב רוח, חרדה, דיכאון ומהירות מחשבה) והיא חשובה להתפתחות המוח בילדות (מחסור הורמונלי חמור עלול לגרום לעיכוב התפתחותי אצל תינוקות).
גם מערכת העיכול מושפעת מתפקודה כמו גם השיער, העור והציפורניים. איזונה פשוט יחסית במרבית המקרים. במקרים שבהם לא מצליחים לאזן תפקוד בעת היריון – כנראה כתוצאה מהשפעות ההיריון עצמו – העובר מצוי בסיכון מוגבר לאוטיזם.
הקשר בין תפקוד בלוטת התריס לבין אוטיזם היה ידוע, כאמור, אך החידוש במחקר של פרופ' עידן מנשה ושותפיו, שהתבצע במרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב ובמרכז הרפואי סורוקה, הוא המעקב אחר הבדיקות אצל 51 אלף נשים שילדו בין השנים 2011 ל-2017, לאורך ההיריון כולו, בשונה ממחקרים קודמים שבדקו האם האישה הייתה אי פעם בטיפול בגלל חוסר איזון בבלוטה.
"חוסר האיזון שנגרם בזמן ההיריון קשור לעלייה בסיכון לאוטיזם ועוד יותר חשוב הוא משך הזמן של חוסר האיזון הזה. כלומר ככל שהיא נמצאת יותר זמן בחוסר איזון, כך הסיכון עולה", אמר לשווים פרופ' מנשה.
"היו לנו רשומות רפואיות ישנות של נשים שהייתה להן בעיה כרונית גם לפני ההיריון וכך הצלחנו לחלק את אוכלוסיית המחקר שלנו לשלוש קבוצות: נשים עם בעיה כרונית שהיו מאוזנות בזמן ההיריון, נשים ללא בעיה כרונית אך שנתגלה אצלן חוסר איזון בזמן ההיריון ונשים עם בעיה כרונית שלא הצליחו לאזנה בזמן ההיריון", הוסיף פרופ' מנשה.
התגלית המפתיעה של המחקר הייתה שרק הנשים שלא היו מאוזנות בזמן ההיריון הן אלה שהיו בסיכון מוגבר לאוטיזם אצל הילוד.
כשנשאל האם ייתכן שיש קשר בין הגורם לאי-הצלחת האיזון של אותן נשים בעת ההיריון לבין האוטיזם, ענה פרופ' מנשה שייתכן שישנה בעיה חמורה יותר שאינה ניתנת לאיזון והיא שגורמת לאוטיזם.
"אין לנו מסקנות על סיבה ותוצאה עדיין", אמר. דהיינו, לא ידוע אם ישנו קשר ישיר בין תפקודי הבלוטה לבין האוטיזם, אלא רק שישנו קשר כלשהו ביניהם. לדבריו, יהיה מחקר המשך שינסה לפענח את הקשר לעומקו. "המחקר שלנו שם את הזרקור על הבעיה המסוימת הזו, ועכשיו צריך להתמקד בה ולחקור אותה".
על בסיס ממצאי המחקר מסתמן שרצוי שנשים שסובלות מחוסר איזון בבלוטת התריס יבצעו מעקב בעת ההיריון ובמקרים שבהם לא מצליחים לאזן את התפקוד, מאחר שהסיכון גבוה יותר לאוטיזם אצל הילוד, רצוי לבצע מעקב אחר התפתחותו בצורה מדוקדקת יותר על מנת לזהות סימנים מוקדם ככל האפשר. "זו המלצה שניתנת לכל אישה שיש לה גורמי סיכון, כגון ילד אחר עם אוטיזם במשפחה", אמר פרופ' מנשה.
מניעה אינה אפשרית בשלב זה של הבנת המדע את הקשרים בין המנגנונים השונים, אך יש לקוות שמחקרי המשך, אשר יתבססו על ממצאי המחקר החדש, כולל במעבדות אחרות העוסקות בהיבטים הביולוגיים של התופעה, יגיעו בהקדם גם לאפשרות הזו.
מה כן ניתן וחשוב לעשות? אם אישה בהיריון מזהה תסמינים של תת-פעילות או עודף-פעילות של בלוטת התריס, מומלץ לה להיבדק.
הכנו לכן רשימת תסמינים ליתר ולעודף פעילות הבלוטה:
עייפות קיצונית
שינוי במשקל בלי שינויים באכילה
רגישות לקור
עור יבש ונשירת שיער
עצירות או שלשול תכוף
דופק איטי
נפיחות בצוואר
מצב רוח ירוד
ירידה בריכוז ובזיכרון
רעד בידיים
אי-שקט או רגישות יתר
קושי לישון
