כשאמיתי ארגמן יצא למילואים ב־7 באוקטובר, הוא לא דמיין עד כמה חייו ישתנו. הלוחם לשעבר ממגלן שנכנס עם יחידתו לעזה כבר בימים הראשונים של הלחימה, נפצע אנושות מפיצוץ מטען והרופאים נאלצו לקטוע את שתי רגליו.
היום, פחות משנתיים אחרי, הוא כבר מתאמן בטניס פראלימפי ומכוון גבוה: המשחקים הפראלימפיים בלוס אנג’לס 2028. בין לבין הוא בונה זוגיות, מתמודד עם קשיי נגישות ובעיקר לומד לבחור בחיים.
ארגמן משתף שהוא מתמודד עם גמגום מאז שהיה ילד, אבל זה לא הפריע לו לעשות שירות קרבי משמעותי. אחרי ארבע שנים ביחידה המובחרת מגלן, טיול בדרום אמריקה וחזרה לארץ ב־6 באוקטובר 2023, הוא מצא את עצמו במילואים בתוך שעות. "הלכתי למסיבה עם חברים בשישי בערב ובצהרי שבת כבר הייתי במילואים", הוא מספר. "הפעם הראשונה שלי במילואים. אחותי גרה בשדרות אז היינו מאוד מודאגים במשפחה".
"לא חשבו שאני אשרוד"
הוא היה בין הראשונים שנכנסו לעזה. "הכניסה מלווה בפחד אבל גם במשמעות", הוא אומר. "ארבע שנים התאמנתי לזה. אז אתה מרגיש כל מיני רגשות, אבל לא חושב יותר מדי, אתה פשוט נלחם". הלחימה התרחשה בבית חנון, ממש מול הבית של אחותו. "רק כשאתה בעזה אתה מבין כמה זה קרוב. רואים את ההילה שמגיעה מהאור של יישובי העוטף".
אחרי שבועיים וחצי של לחימה ארגמן נפצע אנושות. "מצאנו פיר של מנהרה ולידו מטען חבלה גדול מאוד", הוא משחזר. "ארבעה לוחמים נהרגו. שישה, כולל אותי, נפצעו קשה. אני כמעט לא זוכר כלום. פינו אותי למעבר ארז ומשם במסוק לאיכילוב. לא חשבו שאשרוד עד ארז ולא שאשרוד עד איכילוב. אבל שרדתי".
באיכילוב הוא היה מורדם ומונשם 12 יום. "זו לא באמת שינה. לא הבנתי אם אני חי או מת. חשבו שאתעצב בגלל קטיעת הרגליים, אבל הייתי כל כך שמח שאני בחיים. אחר כך המציאות מכה בך".
חודשיים הוא שכב בטיפול נמרץ ואחר כך חודש במחלקה האורתופדית, כולל ניתוחים שעבר שלוש-ארבע פעמים בשבוע. בהמשך עבר למרכז הרפואי שיבא לשמונה חודשי שיקום. "שיקום זה לא בית חולים", הוא מדגיש. "שם מלמדים אותך לחיות. בתנאים שלי זה על כיסא גלגלים. קיוו שאשתמש בפרוטזות והתאמנתי המון. בסוף טסתי לארה"ב לפיזיותרפיסט שעבד עם פצועים מעיראק ואפגניסטן. הוא התאים לי פרוטזות והוא הציל אותי".
במהלך השיקום ניסה ענפי ספורט רבים עד שמצא במקרה את הטניס. "התחברתי לזה מיד. המשפחה הופתעה, הם חשבו שאחזור לפיננסים והשקעות. אבל אני רוצה להגיע למשחקים הפראלימפיים בלוס אנג’לס 2028. זה מאתגר כי יש לי רק ארבע שנים להתאמן לפני".
"מתחילות איתי יותר מאז הפציעה"
כחלק מהחזרה לחיים, ארגמן גם בנה זוגיות חדשה. כיום הוא חי עם בת זוגו, רומי, שהכירה אותו אחרי הפציעה. היא פנתה אליו באינסטגרם ומתברר שהיא לא היחידה. כשהוא נשאל כמה זה מסובך להכיר בת זוג במצבו, הוא מספק תשובה לא צפויה: "באופן מסוים התחילו איתי יותר אחרי הפציעה מאשר לפני. זה מפתיע אנשים. החלום הכי גדול שלי עכשיו הוא להקים משפחה טובה בישראל".
האתגרים היומיומיים לא נעלמו. "רוב הדירות לא נגישות ואלה שכן יקרות יותר. בבית אני משתמש בכלים טכנולוגיים כי אי אפשר אחרת. רומי סוחבת את הקניות מהסופר וזה קשה לי לראות. יש פעולות יומיומיות שקשות לי. אבל הקושי האמיתי הוא להבין שהרגליים לא יחזרו. זה לא יחלוף. מה שכן, כשאתה מקבל את עצמך החיים נהיים טובים יותר. בשיקום מלמדים אותך שזה מה שזה וצריך לחזור לחיות".
בנוסף לאימונים האינטנסיביים, הוא גם מרצה על סיפור חייו. "כן, יש משברים, אבל המטרה היא לחיות חיים טובים. המסר שלי הוא שלא כולם מקבלים את אותם קלפים. זה אף פעם לא יהיה שוויוני. אבל אנחנו בוחרים מה לעשות עם הקלפים שלנו. כדאי שנעשה איתם את הכי טוב".
