אין מדוכאת כמוני. לא יודעת אם דיכאון זו תופעת לוואי של הזריקה להרזיה, אבל אני דופקת עכשיו בורקס רק בשביל לברוח מאיך שאני מרגישה.
ואיך אני מרגישה? זוועה למות. למה?
כי אני כל הזמן חוזרת לאותו קשר רעיל.
זה הגיע למצב שסירסרתי בעצמי. באתי בשישי האחרון לדירה שלו רק בשביל לעשות עבורו משהו מיני. חשבתי שזה יקרב בינינו, מכרתי את הכבוד העצמי שלי.
תקשיבו, כשאני מדברת איתו, אני כבר לא רננה. אני איזו אשת מכירות שמנסה למכור לו את הערך שלי ומפחדת לומר את המילה הלא הנכונה. אני גרסה מצומצמת של עצמי שמותאמת לקריזות שלו. אני סולחת לו על התנהגויות שלא הייתי סולחת בדרך כלל. אני משתיקה את הצרכים שלי בשביל לא להיות "יותר מדי". עושה הכל בשביל תשומת לב או תגובה ממנו.
חברה שלי: "רננה, הוא הציע לך לבוא אליו כשהוא יודע שאת רוצה אותו ושזה יפגע בך, כי הוא בחור לא רציני. הוא נהנה מהכוח שלו עלייך. בן אדם נורמלי שרוצה סטוץ לא מציע למישהי שמאוהבת בו".
חברה שלי מאשימה אותו? אני זו שחוזרת אליו, אני מרשה שיתנהגו אליי ככה, לא?.
אני לא צריכה לשאול "למה הוא עושה לי את זה", אני צריכה לשאול: למה אני מאפשרת את זה!.
אחרי שהייתי אצלו בשישי, הוא לא שלח לי הודעה. רק אז התחלתי להרגיש שסירסרתי בעצמי. אם הוא היה מסמס, אז לא הייתי מרגישה מנוצלת.
מה כל הקטע? היינו זוג מזמן והוא נפרד ממני. מאז, אני עושה הכל כדי לקבל אישור ממנו, מהאדם שדחה אותי. מנסה להוכיח לו שיש לי ערך. אני רוצה ממנו הכרה, הוא חייב להחזיר לי את מה שהוא לקח לי! (את הוולידציה, את האישור שיש לי ערך בעיניו).
חברה שלי: "זו לא אהבה! את שונאת אותו שהוא מזלזל בך, משפיל אותך, עושה לך גוסטינג. אבל הוא מחזיק משהו שאת צריכה. ברגע שיגיד לך שהוא מאוהב בך, את לא תרצי אותו, להיפך, את תשתחררי ממנו כי הוא יחזיר את מה שהוא לקח".
"גם הוא לא אוהב אותך! את לא רואה? אין עוד בחורה שנרמסת לרגליו כמוך, זה מחמיא לו לאגו. הוא רוצה את תשומת הלב שלך כי הוא מרגיש מחוזר. את, רננה, לא מעניינת אותו. ובואי נודה, גם הוא לא מעניין אותך. כל ההתעניינות שלך בו זה רק אמצעי כדי להחזיר את הכוח אלייך, כי את מפסידה ביחסי הכוחות ביניכם".
אני מבינה בהיגיון מה היא אומרת, אבל אני בורדרליין עם חרדת נטישה. זה לא משנה הרבה.
אוף, למה אני נותנת הרבה אנרגיה למי שנותן לי כל כך מעט? הרי הגבר הנכון לא יצטרך שאשכנע אותו שיש לי ערך.
הוא גבר לא רציני, סטוציונר, הוא לא יכול לתת לי את מה שאני מחפשת, אז למה אני רואה את זה כשיקוף של הערך *שלי*?. סטוצים זה שיקוף של איפה הוא נמצא בחיים. במקום להוכיח את עצמי עוד ועוד, אני צריכה להפסיק לבקש יותר ממישהו שלא מסוגל לתת!.
הגעתי למסקנה שהדבר היחיד שייקח ממנו את הכוח עליי זה שאני אפסיק לדבר איתו. אבל מתי זה יקרה? מישהו מבין מה אני מרגישה?
* תודה לחברתי ול-Matthew Hussey שגרמו לי להבין את עצמי בטור הזה.
