האתר ScienceDaily פרסם בשבוע שעבר כתבה על כך שמחקרים מראים שהנעת הגוף עשויה להקל על דיכאון כמעט באותה מידה כמו טיפול פסיכולוגי – ללא צורך במרשם תרופות.
המאמר שעליו התבססה הכתבה, שפורסם ב-Database of Systematic Reviews Cochrane, דיווח שכאשר החוקרים השוו פעילות גופנית לטיפול תרופתי בנוגדי דיכאון, הם מצאו יתרונות דומים — אם כי רמת הוודאות של ממצאים אלה הייתה נמוכה יותר.
דיכאון ממשיך להיות אתגר בריאותי עולמי משמעותי, הפוגע ביותר מ-280 מיליון אנשים ברחבי העולם ותורם במידה רבה למוגבלות. פעילות גופנית ידועה כאפשרות זולה ונגישה המשפרת גם היא את הבריאות הגופנית, ולכן היא מושכת הן מטופלים והן אנשי מקצוע בתחום הבריאות.
הניתוח הובל על ידי חוקרים מאוניברסיטת לנקשייר שבאנגליה והתבסס על נתונים מ-73 ניסויים אקראיים מבוקרים שכללו כמעט 5,000 מבוגרים שאובחנו עם דיכאון. מחקרים אלה השוו את ההשפעה של פעילות גופנית למצב של היעדר טיפול ולתנאי ביקורת וכן להשפעה של טיפולים פסיכולוגיים ולזו של תרופות נוגדות דיכאון.
בסך הכול, הממצאים הראו כי פעילות גופנית הובילה להפחתה מתונה בתסמיני דיכאון בהשוואה להיעדר טיפול. כאשר הושוותה לטיפול פסיכולוגי, פעילות גופנית הניבה שיפורים דומים, ברמת ודאות בינונית. השוואות לתרופות נוגדות דיכאון הצביעו גם הן על השפעות דומות, אך הראיות התומכות בכך ברמת ודאות נמוכה. מעט מחקרים עקבו אחר המשתתפים לאחר סיום הטיפול, ולכן ההשפעה ארוכת הטווח אינה ברורה.
בטיחות ותופעות לוואי
תופעות לוואי דווחו לעיתים רחוקות. משתתפים בתוכניות פעילות גופנית חוו לעיתים פגיעות בשרירים או במפרקים, בעוד שמשתמשים בנוגדי דיכאון דיווחו על תופעות לוואי אופייניות לתרופות, כגון עייפות ובעיות במערכת העיכול.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שפעילות גופנית נראית כאפשרות בטוחה ונגישה לסיוע בניהול תסמיני דיכאון", אמר פרופ' אנדרו קלג, המחבר הראשי של הסקירה. "הדבר מצביע על כך שפעילות גופנית מתאימה לחלק מהאנשים, אך לא לכולם, וחשוב למצוא גישות שאנשים מוכנים ויכולים להתמיד בהן".
איזה סוג פעילות גופנית עובד הכי טוב?
הסקירה מצאה כי פעילות בעצימות קלה עד מתונה עשויה להיות מועילה יותר מאימונים מאומצים. שיפור גדול יותר בתסמיני הדיכאון נקשר להשלמה של בין 13 ל-36 מפגשי פעילות גופנית.
לא נמצא סוג אחד של פעילות שבלט כעדיף באופן מובהק על אחרים. עם זאת, תוכניות ששילבו סוגים שונים של פעילות ואימוני התנגדות נראו יעילות יותר מאשר פעילות אירובית בלבד. פעילויות מסוימות, ובהן יוגה, צ’יקונג ומתיחות, לא נבדקו בניתוח זה ונותרות כגורמים למחקר עתידי. כמו ממצאים אחרים, גם כאן היתרונות ארוכי הטווח אינם ודאיים בשל מעקב מוגבל.
מאמר סקירה זה הוסיף 35 ניסויים חדשים לגרסאות קודמות של סקירה שפורסמו בשנים 2008 ו-2013. גם עם בסיס הראיות המורחב, המסקנות העיקריות השתנו אך במעט. רבים מהמחקרים שנכללו היו קטנים, ולעיתים כללו פחות מ-100 משתתפים, מה שמקשה על הסקת מסקנות חד-משמעיות.
"למרות שהוספנו ניסויים במאמר הסקירה הזה, הממצאים דומים", אמר פרופ' קלג. "פעילות גופנית יכולה לעזור לאנשים עם דיכאון, אך אם נרצה לדעת אילו סוגים עובדים הכי טוב, עבור מי, והאם היתרונות נשמרים לאורך זמן – עדיין דרושים מחקרים גדולים ואיכותיים יותר. ניסוי אחד גדול ומבוצע היטב עדיף בהרבה על ניסויים קטנים רבים באיכות נמוכה ועם מספר משתתפים מוגבל בכל אחד".
