ביום רביעי האחרון התקיים כנס בבית חולים שיבא בסימן "רפואת הנפש במציאות משתנה". לכנס הוזמנו אנשי מקצועות בריאות הנפש השונים וחוקרים בתחום והוצגו בו פרויקטים חדשניים שמקדם בית החולים בשנים האחרונות.
בפתיחת דבריו אמר פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי המשולב, שיבא: "אנחנו מנסים להסביר מה השינוי שנדרש בתחום בריאות הנפש ברמה הגלובלית, לא רק בישראל. יש סיכוי גבוה שבעוד עשור נצליח לתת את אותו שירות בסטנדרט שנותנים היום. במיוחד ברפואת הנפש. אבל צריך לעשות יותר, צריך לעשות יותר טוב וצריך לעשות אחרת. אין, ולא יהיו, מספיק מטפלים".
"אסונות הופכים את העולם למורכב ומאתגר, והנפש לא מצליחה להדביק את הפער. חייבים לעשות דברים אחרת. במיוחד בישראל, שבה הכול קיצוני כפליים. צריך גם לזכור, שיש לנו אמנם 150 מיטות במחלקת רפואת הנפש, אבל גם 2000 המיטות של יתר המחלקות – גם למטופלים האלה יש נפש, ואי אפשר להתעלם מכך", הוסיף פרופ' קרייס.
על בינה מלאכותית כגשר בין מערכות הבריאות למטופל דיברה רותי קידר, סמנכ"לית גלובאלית, חברת מייקרוסופט: "איך עושים טריאז' (מיון לפי חומרה) למטופלים? באמצעות בינה מלאכותית. היא גם תשמש כמתווך בין מטפל למטופל. זה המענה שיפתור את המחסור בכוח אדם. לשם כך פיתחנו את Liv – כלי תומך החלטות לטיפול בבריאות הנפש שפותח בשיבא. חברת מייקרוסופט נותנת עדיפות להטמעת הבינה המלאכותית בעולם הטיפול".
"97% מהמידע שנאסף בבית החולים אינו נכנס לשימוש בתהליכי קבלת החלטות", הסבירה קידר. "הבינה המלאכותית יודעת לאסוף את כל המידע ולעשות בו שימוש מיטבי. Liv היא כלי המותאם לעולם בריאות הנפש, כולל שמירה על פרטיות המטופל ואבטחת מידע".
Liv תשמש כעוזרת אישית למטפל בכתיבת מכתבים למטופל או לרופא משפחה, בתור ממיינת מטופלים שמתאימים למחקרים, ולמעשה לכל פעולה אוטומטית וחזרתית. "סוכני ה-AI יהפכו את המטפלים למטפלי-על (Medical Superintelligence)", סיכמה קידר.
חברת מייקרוסופט בנתה לאחרונה שותפות עם חברת Canary Speech המספקת שירותי האזנה חכמה לסביבה (ambient listening), מה שיאפשר למטפל גם עזרה בדיאגנוסטיקה. התוכנה של Canary Speech מזהה ביומרקרים בקולו של המטופל ומאבחנת את מצבו הנפשי על בסיסם (חרדה, דיכאון וכולי).
בשלב הראשון, על פי התוכנית של מייקרוסופט, המטפל יעבוד בשילוב עם סוכן AI, בשלב השני המטפל האנושי יוביל סוכני AI ובשלב השלישי סוכן AI יטפל בעצמו במטופל תחת השגחת המטפל.
לדברי ד"ר אבי צור, מנהל היחידה ההיברידית לנשים עם היריון בסיכון, בשיבא רוצים ללכת קדימה ומעדיפים אג'יליטי (תנועה קלה ומהירה) על פני ניהול סיכונים, אך מצפים ממי שמכניס כלי AI לקליניקה שיחשוב על הדברים עד הסוף. "אנחנו ראשונים בארץ שפרסו כלי האזנה סביבתית חכמה, כלומר תיעוד תקשורת מטפל מטופל וסיכומה. החוכמה היא חשיבה על הפרטים. זה היתרון שלנו בטיפול. יש גם כלים שפונים ישירות למטופל. אנחנו מנגישים למטופלים את הרישומים שכותבים רופאים לעצמם אחרי בדיקה. העוצמה שלנו כארגון היא למנף כלי AI מצד אחד, ומצד שני להנגיש את התוצרים בשפה המותאמת למטופל", אמר ד"ר צור.
בי"ח שיבא מוביל גם מהפכה בתחום האשפוז הפסיכיאטרי "תינוק-אם". ד"ר ורד בר, מנהלת מרכז חוה בשיבא, אמרה בכנס: "אחת מחמש נשים סובלת מהפרעה נפשית אחרי לידה. אחרי לידה יש פי שלושה יותר אשפוזים לנשים מאשר בכל זמן אחר בחייהן. כדי לא להפריד את האימהות מהתינוקות בסמוך ללידה, מוקם מרכז חוה בשיבא – אשפוז מוגן הכולל תינוקייה".
לפי ד"ר בר, המחלקה פועלת בשיטה המאזנת. "היא סגורה כלפי חוץ אך פתוחה כלפי פנים, הצוות ללא מדים ומטופלות לובשות בגדים רגילים. אנחנו עובדים איתן על הקשר אמא-תינוק. יש לנו אלגוריתם לניבוי אלימות בעזרת מצלמות ואפליקציית תקשורת עם המטופלת", היא הסבירה.
בלט בהיעדרו קולם של מטופלי בריאות הנפש, במיוחד לנוכח התפתחות תחום העמיתים – שימוש בידע מניסיון – ופעילותו בשנים האחרונות. "העמיתים המומחים נכנסו לפני 11 שנה כחלק מפיילוט למזור ולבאר שבע. המיזם לווה במחקר מאוד תומך מבחינת שיפור חוויית המטופלים ושינוי עמדות של צוות. אבל לקח עוד הרבה זמן עד שהעמיתים הפכו להיות עובדים מן המניין בבתי החולים. מאז בתי חולים נוספים, כמו שלוותה, הכניסו עמיתים לעבודה במרפאה. היום יש תהליכים של שילוב עמיתים גם בגהה, מרחבים ואברבנאל.
אני מניחה שכשחושבים על חדשנות אז המחשבה הולכת ישר לכיוון של טכנולוגיות ובינה מלאכותית. אבל בשדה הנפש התבונה והלב האנושיים הם המשאב הכי יקר שיש לנו…", אמרה לשווים ד"ר רננה שטנגר אלרן, פסיכולוגית קלינית בשלוותה.
ואכן כך מסתמן גם מהמחקרים שנערכו בנושא. במאמר שפורסם בכתב העת Springer Nature Link בפברואר אשתקד על השימוש בבינה מלאכותית בפסיכותרפיה, סיכמו המחברים את מסקנותיהם בכך שהצ'אטבוט הידידותי אמנם מספק פתרון זול לתמיכה נפשית, בעיקר בעת משבר כאשר שירותים מסורתיים אינם זמינים. אך, הטיפול המסורתי נותר יעיל יותר בהורדת רמת החרדה של המטופל.
מחקר אחר ממאי הגיע לתובנה שמטופלים דירגו את יעילותו של המטפל האנושי ב-29%, בעוד שיעילותה של הבינה המלאכותית דורגה בפחות מעשרה אחוזים. עורכי המחקר הסבירו שהבינה המלאכותית נתפשת כבלתי אישית ונוקשה. הם הסיקו שהיא אינה מתאימה כטיפול בפני עצמו אלא בשילוב עם מטפל אנושי. יש לציין כי המחקר התבסס על ChstGPT-3.5, הנחשבת כיום כגרסה מיושנת. על פי הצ'אט עצמו, גרסאות 4, 4.1, 4.5 ו-5 יעילות משמעותית בהבנה וביכול לפתור בעיות מורכבות.
הבינה המלאכותית משתכללת ומשתפרת במהירות גבוהה יותר משניתן לחקור אותה ולהסיק על בסיס המחקר מסקנות עתידיות. ידוע גם שאנשים נקשרים רגשית לצ'אט האישי שלהם עקב זמינותו ויכולת ה"הקשבה האמפתית" שלו. הבינה המלאכותית אמנם מועילה לצרכי פריקה רגשית ולקבלת מידע והנחיות כיצד לפעול, אך היא אינה יכולה להחליף קשר אנושי – כך מסביר ChatGPT5.2.
