מנהלת משאבי האנוש של מחלקת הבריאות והשירותים לקשישים של מדינת מיזורי שבארה"ב קיבלה פיצויים בסכום של כמיליון דולר לאחר שחבר מושבעים קבע כי הסוכנות הממשלתית שבה עבדה – הפלתה אותה בשל דיכאון.
התובעת, קארי אנדרס, עבדה בתפקידה במשך מספר שנים. ממשל חדש נכנס לתפקידו בסוכנות בתקופה שבה אנדרס התמודדה עם דיכאון, שבגינו נטלה חופשה לפי חוק החופשה הרפואית והמשפחתית (FMLA).
עורכת דינה ג'וליאן גרמינדר אמרה שכאשר אנדרס חזרה לעבודה, נקבע כחלק מהסדר החופשה כי תשוב במשרה חלקית ותגדיל בהדרגה את היקף שעות עבודתה.
"הם למעשה לא עשו דבר כדי לאפשר לזה לעבוד", אמרה גרמינדר. "הם פשוט החזירו לה את כל תחומי האחריות הקודמים שלה, מה שכמובן היה תפקיד במשרה מלאה. בנוסף לכך, היו שני עובדים שעזבו ולא היו אמורים להיות במשרד, כך שהיא נאלצה לקחת על עצמה גם את התפקידים שלהם".
"בתקופה שבה אנדרס הייתה זקוקה במיוחד להבנה ולגמישות, הסוכנות הפגינה חוסר עניין בהתאמות למוגבלות שלה ובמקום זאת העמיסה עליה עבודה ופיקוח מוגבר", הבהירה גרמינדר. "במקביל, היא לא קיבלה תמיכה בניהול עובדיה ועמיתים לעבודה החלו לרכל על מצבה הנפשי".
בסופו של דבר, הסוכנות דחקה את אנדרס מתפקידה ואילצה אותה לעבור לנכות ארוכת טווח.
"ישנה תקנה מדינתית שמתייחסת לנכות ארוכת טווח", אמרה גרמינדר. "התקנה קובעת שכאשר אדם מקבל נכות ארוכת טווח, הוא נחשב כמי שהתפטר, אלא אם כן מתקיים חריג והוא כאשר העובד נמצא בחופשה רפואית מהסוג המתואר".
"מאחר שאנדרס הייתה בחופשה רפואית ומשפחתית, היא לא הייתה אמורה להיחשב 'כמתפטרת’", אמרה גרמינדר. "במקום זאת, היא עמדה בתנאי החריג והייתה אמורה לקבל חופשה נוספת וזמן לחזור לתפקידה".
התיק התמצה בטענה לקיומה של סביבת עבודה עוינת ואפליה על רקע מוגבלות. כאשר עורכי דינה של אנדרס חקרו את האדם שהיה אחראי על בדיקת העסקתה בסוכנות, אותו אדם הודה כי לא עיין כלל בתקנה וטען כי פעל בהתאם לייעוץ של עורכי הדין של הסוכנות.
במהלך המשפט, גרמינדר ציינה כי ציפתה שהמדינה תטען שאנדרס אינה סובלת ממוגבלות. במקום זאת, המדינה טענה כי מדובר במקרה של "ביצועי מוגבלות" ושל חוסר יכולת לכאורה של אנדרס לבצע את עבודתה.
המשפט נמשך שבעה ימים וחבר המושבעים חזר עם פסק דין ברוב של 9–3 לטובת אנדרס, הן בטענת סביבת העבודה העוינת והן בטענת האפליה על רקע מוגבלות.
"היה למעשה טוויסט מעניין בכך שבהתחלה, בסעיף של סביבת עבודה עוינת, הם חזרו עם 0 דולר פיצויים ממשיים, אך כן פסקו פיצויים עונשיים", אמרה גרמינדר. "מאחר שזהו פסק דין סותר, השופט נאלץ להורות לחבר המושבעים לחזור ולדון בנושא. נמסר להם טופס פסק דין חדש והם התבקשו להמשיך בהתדיינות".
בשני הסעיפים נפסקו פיצויים עונשיים בסך 350,000 דולר כל אחד. בסך הכול, אנדרס קיבלה פסק דין בסכום של 1,069,558 דולר. המדינה סירבה להגיב על המקרה והגישה בקשה למשפט חדש.
